בהתמודדות עם אתגרים שונים בחיי, בתחומים שונים, זיהיתי כי הסיכוי להצלחה נובע בין היתר מהדרך שבה אנחנו מוכנים להתמודד עם האתגר. סיכויי ההצלחה קשורים גם לרמת הביטחון ביכולת שלנו להתמיד ולצלוח את האתגר. הספורטאים והספורטאיות שאני פוגשת באים למעשה כדי לנסות ולהתמודד עם אתגרים בתחום הספורט. לכן הם יידרשו לעצב לעצמם תחושת בטחון, שתאפשר להם לחזק את הערכתם העצמית.
מהי רמת ההערכה העצמית שלכם ואיך זה ישפיע במרוץ? | צילום: pixabay
עוד כתבות בנושא
ענבר זהבי: גישור על הפער בין התפיסה למציאות
האם דימוי גוף עוצר אנשים מלבצע פעילות גופנית?
מה הגורמים לדימוי עצמי נמוך אצל מתאמני חדר כושר?
כדי לבחון את "רמת ההערכה העצמית" בתחום הספורט שלכם ענו להיגדים הבאים:
1. אני בטוח/ה שאני יכול/ה להסתדר ביעילות עם אירועים לא צפויים במהלך תחרות
2. אני מסוגל/ת להמשיך להתמיד כשנוצרים קשיים בתחרות, כי אני סומכ/ת על יכולת ההתמודדות שלי
כדי שהספורטאי ישיב בחיוב לנ"ל, הוא אמור להאמין שאכן יש בו את היכולות הגופניות והנפשיות כדי להשקיע, להתמיד ולהשיג את מטרותיו.
לכן מטרתי כמאמנת היא לחזק בספורטאים את הדימוי העצמי. ברור לנו שהדימוי העצמי שיש לכל אחד מאתנו, בתחומים שונים, יכול לקדם או לבטל את נכונותנו בכלל לנסות ולהשיג את המטרות שבדרך.
מתאמן המגיע אלי עם משפטים כמו: "מעולם לא הייתי ספורטאי… תמיד שנאתי ספורט… פעילות גופנית תמיד הרתיעה אותי… מגיע כדי לנסות לעשות שינוי בגישתו לתחום ולנסות לחזק את המרכיב הנפשי שיש לו ביחס לדימויו העצמי הספורטיבי. נוכל לומר שתפקידי כמאמנת הוא לחזק בספורטאי את "תחושת המסוגלות העצמית" שלו, בתחום הספציפי בו הוא מתאמן ויהיה נכון להתחרות.
דימוי חיובי
אז איך בונים דימוי חיובי? איך משנים את הסיפור שהספורטאי מספר לעצמו על עצמו כדי לשפר אותו? עם השאלות האלו ניגשתי לשיחה עם ד"ר שרגא שדה, פסיכולוג ספורט, המלווה שנים רבות ספורטאים ברמות שונות ומרכז את התחום הפסיכולוגי-מנטלי באקדמיה למצוינות בספורט במרכז וינגייט.
כשמדובר "בתחושות המסוגלות העצמית", הכוונה למנגנון נפשי חשיבתי המתייחס לרמת האמונה שיש לכל אחד מאתנו, לגבי היכולת שלנו להתמודד עם קשיים בדרך להשגת המטרות שלנו, בתחום ספציפי. ככל שתחושה זו גבוהה יותר, גם תחושת השליטה במצבים השונים אליה ניחשף גבוהה יותר, ותהיה רמת מוטיבציה גבוהה יותר לנסות ולהשיג את המטרה.
במלים פשוטות יותר, תפקידי כמאמנת הוא לחזק בספורטאים את ההבנה והאמונה ברמת הביטחון שתהיה להם לתכנן ולארגן את ההתנהגויות המאפשרות השגת מטרות, בספורט ובחיים. עם העלאת הביטחון תעלה גם הנכונות להשקיע, להתמיד ולשפר.
בהתייחס לשני ההיגדים שהוצגו בפתיחה, ברור שספורטאי העונה בשלילה לעומת כזה העונה בחיוב מפגין רמת "תחושת מסוגלות עצמית" בספורט שונה. וכאשר "תחושת המסוגלות העצמית" גבוהה, יש סבירות רבה לנכונות להגיע, להשקיע, ללמוד מהתהליך ולהאמין בשיפור.
ספורטאי אשר תופס את עצמו בצורה מאוד מסוימת אולי גם יינעל כשיש קושי פיזי ואי נוחות משום שהוא משוכנע שאין לו את היכולת להתמודד עם אותו קושי. למשל, אותו אחד שמגדיר את עצמו כאחד שמעולם לא היה ספורטאי ותמיד נכשל בספורט, כשזה יגיע לקושי הוא ימהר להגיד לעצמו: "אין לי סיכוי לצלוח את המשבר הזה שכן אני לא באמת ספורטאי".
חשוב להגיע לתחושת המסוגלות העצמית, ומשם השמיים הם הגבול | צילום: לארי רוסה, ישראמן
יש הרבה דוגמאות כאלו בהן ספורטאים שונים נותנים לחוויה או רצף חוויות להכתיב את המוכנות שלהם לעמוד בפתיחות ונחישות מול התמודדות מסוימת. כאן גם הקושי שבהעלאת הביטחון של הספורטאי, שכן "תחושת המסוגלות העצמית" מורכבת מחוויות שונות במהלך חיינו. הצלחות, כישלונות, מערכות יחסים עם דמויות שונות ביניהן הורים ומורים, כל זה יחד עם המתאם הגנטי שלנו.
בכתבה הבאה נפרט את האופן שבו כל אחד ואחת יכול לחזק ולשפר וכמובן לשמר את תחושת המסוגלות העצמית. מוזמנים להגיב ולשאול כאן בתגובות למטה.
