מרגישים שהרגל בוערת לכם במהלך ריצה או רכיבה? אולי אתם סובלים מהתסמונת. הבשורות הטובות הן שיש מה לעשות
מאת:סאם ח'מיס וד"ר אנדי קרף
תסמונת הרגל הבוערת מתאפיינת בכאב שורף בכרית כף הרגל, ולעתים מתבטאת גם בהקרנה של כאב לכיוון הבהונות. תסמונת זו יכולה להתרחש במהלך מרבית הפעילויות הכרוכות בנשיאת משקל על הרגל כגון הליכה, ריצה ורכיבה על אופניים. היא שכיחה במיוחד ברכיבת אופניים ובפרט במסלולים ארוכים. התסמונת עשויה להתפתח במהירות או בעוצמה גדולה יותר ברכיבה בדרכים הרריות, משום שהטיפוס יוצר לחץ גדול יותר בעת הדיווש. הכאב נגרם כתוצאה מכך שעצבים נלחצים בין ראשי עצמות המסרק בכף הרגל (ראה תמונה 1). ראשי עצמות המסרק נמצאים בחלקה הקדמי הרחב של כף הרגל ("הכריות"), ממש לפני הבהונות.
איך נגרמת התסמונת?
המונח "רגל בוערת" מתייחס לאותה תחושת כאב או שריפה הנגרמת כתוצאה מלחץ על העצב. ניתן לתאר את הכאב כחיתוך של סכין, דקירה, זרם חשמלי או תחושת נימול – סוגי כאב המאפיינים כאב הנובע מגירוי עצבי. לרוב הכאב ממוקם באזור שבין האצבע השלישית והרביעית או בין השנייה לשלישית, לעתים מפושט ולעתים ממוקד.
כאמור, העצב ממוקם בין שתי עצמות מסרק בכף הרגל. כשאדם הולך, רץ או מדווש, כף הרגל נעה ואיתה נעים העצבים ולעתים הם עלולים להימעך או להילחץ תחת ראשי עצמות המסרק. בנוסף, בעמידה על הבהונות נגרמת מתיחה של עצבים שעשויה אף היא להוביל לגירוי עצבי.
בהליכה נורמלית וברכיבה, מבצעת כף הרגל סיבוב פנימי וחיצוני. אצל אדם בעל כף רגל שטוחה מאוד (פלטפוס), מתרחשת תנועה של סיבוב חיצוני מוגבר, ואילו במקרה של קשת כף רגל גבוהה (הולפוס) מתרחש סיבוב פנימי מוגבר. סיבוב יתר פנימי או חיצוני עשוי לגרום לגירוי העצב בכך שגורם למתיחה של העצב. בנוסף, הרקמה הרכה שמקיפה את העצבים מגבילה את יכולת התנועה של העצב, לוכדת אותו, ומונעת ממנו לנוע בחופשיות.
כדאי תמיד לשלול בעיות רפואיות אחרות שעשויות לחקות כאב עצבי. בעיות גב המערבות פגיעה עצבית עלולות לגרום לכאב מוקרן בכף הרגל. לכידה עצבית לאורך מסלול העצב (לאחר שיוצא מחוט השדרה) עלולה ליצור בעיה שנוספת לבעיה המקומית בכף הרגל (מצב שמוכר כפגיעות כפולות של מעיכה). גירוי עצבי בכף הרגל עשוי אף לנבוע מאזורים אחרים כמו הקרסול הפנימי, קדמת הקרסול או בסיס העקב. אלו עצבים אחרים שיכולים לגרום לסוג כאב דומה אולם מיקום הכאב הוא שונה. תופעות אלו קרויות תסמונת תעלת הקרסול, לכידת עצב עצם העקב ותסמונת תעלת הקרסול הקדמי. במידה ומאבחנים בעיה מסוג זה, כמובן שיש לטפל בה בהתאם. בנוסף, ישנן מספר מחלות אחרות שעשויות לחקות כאב עצבי, אך בניגוד לתסמונת הרגל הבוערת אינן גורמות לכאב שאותו חווים בעיקר בעת רכיבת אופניים.
ברכיבת אופניים, גורם סיכון נוסף (מלבד נעלים לוחצות) הינו דוושות קטנות, במיוחד כשהרוכב הוא בעל רגליים גדולות. במשטחי דוושות קטנים הלחץ מתרכז בשטח קטן יחסית בכרית כף הרגל, להבדיל מפיזור רחב יותר במקרה של דוושות גדולות.
יש המנסים להקל על הכאב בעזרת זריקות קורטיזון, אך טיפול זה לרוב אינו נחוץ וכואב כשלעצמו. אולם, במקרים בהם כל הטיפולים השמרניים נכשלו, מומלץ לנסות טיפול בקורטיזון לפני שבוחרים בטיפול כירורגי.
פתרונות ליישום לפני פנייה לטיפול בזריקות או ניתוח:
1. התאם את שרוכי הנעל
הקשר של השרוך העליון הקרוב ביותר לקרסול הוא זה המונע מרגלך "לטייל" בתוך הנעל. הדק את השרוך ככל שנחוץ, אך השאר את השרוך הקרוב ביותר לבהונותיך רפוי, ליצירת חלל מרבי באזור זה.
2. השתמש ברפידות דקות יותר ו/או גרביים דקות יותר
הדבר יאפשר לרגלך יותר מקום להתנפח. אפשרות זו מועילה במיוחד במקרה ומידת הנעלים הינה גבולית.
3. התאמת אופניים ומיקוד מחדש את הלחץ
רוכבים רבים פותרים את בעיית הרגל הבוערת על ידי הזזת הקליטים לאחור עד 8 מ"מ. "חסידי המרחקים הארוכים" עשויים לבחור להזיז לאחור את הקליט למכסימום האפשרי. הם אפילו עשויים לקדוח חורים חדשים מאחור. במידה והשתמשת בפתרון הזזת הקליטים לאחור בשיעור של 2-4 מ"מ, עליך להנמיך את האוכף באותו שיעור. אולם אם הזזת אותם ביותר מארבעה מ"מ, הנמך את האוכף כמחצית ממידה זו. לדוגמא, אם הקליטים הוזזו לאחור ב-1 סנטימטר, הנמך את האוכף ב-5 מ"מ (ראה תמונה 2).
4. הוסף תמיכות ריפוד לעצמות כף הרגל
ריפודים אלו ממוקמים על הרפידות (או שהם בנויים בתוכן) בדיוק מאחורי כריות כף הרגל. הן פורשות את עצמות כף הרגל באופן שמפחית את הלחץ על העצבים העוברים ביניהן.
5. החלף את הדוושות לגדולות יותר
אלו מאפשרות פיזור טוב יותר של העומס על כרית כף הרגל.
6. קנה נעלים חדשות
חפש דגם נעל שבו אזור הבהונות הוא רחב וגבוה יותר, הסוליה קשה יותר והנעל בעלת מדרס אנטומי עם תמיכה מובנת לכרית כף הרגל.
7. התאמת מדרס ביו-מכאני לכף הרגל
(ראה תמונה 3) זהו אמצעי ההתאמה המקצועי והמדויק ביותר הקיים. מדרסי פלסטיק/פחם אלו מותאמים אך ורק על ידי מומחי כף רגל שהתמחו והוסמכו בשיטה זו. המדרסים הביו-מכאנים תורמים לייצוב מפרקי כף הרגל, תמיכה בקשתות, והפחתת העומס מאזור ראשי עצמות המסרק באמצעות ריפוד המובנה בתוכם. יש ליידע את איש המקצוע שהינך עוסק ברכיבת אופניים משום שפעולת כפות הרגליים ייחודית בספורט זה, ושונה מתפקוד כף הרגל בזמן הליכה וריצה. דיווש בעת רכיבת אופניים מאופיין בפעילות של קדמת כף הרגל ולא בפעילות של העקב.
הנחת היסוד היא שאם נפחית את הלחץ באזורים הרגישים, תפחת הנפיחות של העצב והכאב יתפוגג. האבחון נעשה על ידי הערכת המנח הביו-מכאני של כף הרגל וחיפוש הקשר בין מנח או תנועה לקויה של כף הרגל ובין הסימפטומים. תיקון מנח לקוי מסוג זה עשוי להפחית את הלחץ באזור העצבי. מדרסים ביו-מכאנים הינם דקים וקשיחים, והכנת תבנית הגבס מתבצעת כאשר כף הרגל מצויה במנח "ניטרלי" ללא נשיאת משקל.
8. פיזיותרפיה
לאחר אבחון הבעיה, עשויה פיזיותרפיה לתרום להפגת הכאב והקלה בלכידת העצב, עד כדי שחרורם המוחלט באמצעות טכניקות יעילות המונעות מעצמות כף הרגל ללחוץ על העצב. אחת הטכניקות מכונה מוביליזציה, ופירושה הנעה של עצמות סמוכות בתנועות קטנות על מנת להפחית נוקשות ולשפר את התנועתיות. בנוסף, מבוצע עיסוי עמוק המשחרר את הרקמה הרכה סביב העצב. אמצעי טיפול נוסף הינו גירוי חשמלי המפחית את הנפיחות סביב העצב ומפיג את הכאב, וניתן ליישמו גם לאורך המסלול העצבי בגפה. אמצעי טיפול אחר הינו האולטרסאונד.
גלי האולטרסאונד יוצרים חום וגורמים לבנייה מחודשת של הרקמה, ולהפחתת הנפיחות והכאב. ניתן לבצע אולטרסאונד בשילוב עם ג'ל נוגד-דלקת על מנת להגביר את ההשפעה נוגדת-הדלקת המקומית (ע"י חדירה של התרופה הפעילה אל תוך הרקמה). שיטת טיפול יעילה ביותר מכונה "דינאמיקה עצבית". טכניקה זו מערבת ניוד של העצב ממקורו (בגב) כלפי מטה לקצותיו ההיקפיים בכף הרגל. טכניקה זו יעילה כטיפול בפציעות מעיכה של העצב במספר מקומות בכך שמשחררת את העצב מהרקמות המקיפות אותו.
טיפול בזריקות: לעתים עשויה הזרקת חומר אלחוש מקומי ותמיסה סטרואידית לתרום להקלה בכאב מאחר ועוזרת לשחרר הידבקויות (הידבקויות משמען רקמות צלקתיות הכובלות את העצב ומונעות תנועתיות תקינה של העצב כתוצאה מהמעיכה המתמדת ומהמתיחה שלו). טיפול זה מומלץ כשיתר האמצעים השמרניים נכשלו.
9. ניתוח
ניתוח מערב את הסרת הנפיחות העצבית ומשחרר את כליאת העצב (neuroma). התוצאה היא חוסר תחושה בצידי שתי הבהונות, אך יחד עם אובדן התחושה נעלם גם הכאב. לעתים נדירות בלבד יהווה חוסר תחושה זה בעיה והפציינטים בדרך כלל מרוצים. ניתן בדרך כלל לחזור לרכוב בין שלושה לארבעה שבועות לאחר הניתוח.
הניתוח מומלץ רק עבור אותם מקרים בהם נכשלו כל יתר הטיפולים השמרניים. סיבוכי ניתוח אפשריים שספורטאי חייב להביאם בחשבון הינם חזרת הכאב או הופעת דלקת וכאב לאחר הניתוח שמקורם בגדם העצב הנותר.
צילום: Thinkstock
13.11.2012
סאם ח'מיס – פיזיותרפיסט מוסמך M.Sc.P.T, מנהל המעבדה לחקר ההליכה והתנועה, המרכז הרפואי ת"א (איכילוב) ומנכ"ל "איימקס – המרכז הישראלי לניתוח תנועה וספורט". מומחה באבחון וטיפול קליני ביו-מכאני, אבחון וניתוח תנועה, פיזיותרפיה, והתאמת מדרסים ביומכאנים. ניתן ליצור עמו קשר בטלפון: 03-5222583, www.imacs.co.il
ד"ר אנדי קרף – ( D.P.M) פודיאטור מנתח-ארה"ב. מנכ"ל -אמרקן פוט קלינק- תל אביב והמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. 054-7888089 [email protected]
