חייו של בני חיון, 43, מאילת, השתנו ערב אחד בשנת 2003, במהלך מסיבה, כשקפץ קפיצת ראש היישר לחלקה הרדוד של בריכת שחייה. עד אותו הרגע, היה חיון מנהל של כמה מסעדות באילת, איש מצליח שנהג לעבוד שעות רבות ובן לילה מצא עצמו עם שברים בגבו ופגיעת ראש, שיקום ארוך מאוד שנמשך למעלה משלוש שנים, עמוס בכדורים ומשככי כאב ששינו את אישיותו ובנוסף לכל גם השמנה. "הגעתי למקום בחיים שהבנתי שאם לא ארים את עצמי, זה לא יעלה לבד", הוא מספר לשוונג. החזרה לחיים נורמלים היתה לא קלה כיוון שנאלץ לעבור גמילה מהכדורים אותם נטל ולחזור למעגל העבודה אחרי שנים בהם ישב בבית, "במהלך כל הזמן זה, הסתכלתי פנימה ולא הבנתי שאם אעשה את הצעד לטובתי, יבואו עוד צעדים שיתמכו בצעדים נוספים".
"בחיים שלי לא עשיתי ספורט, בטח לא רצתי ופתאום אני נמצא במעמד של תחרות" | צילום: יניב כהן
במהלך השנים בהם שהה בבית, הפסיק חיון לעשות פעילות גופנית ולאט לאט החל לצבור עוד ועוד קילוגרמים עד שהגיע למשקל שיא של 168 ק"ג. אחד הלקוחות שנהג להסיע במוניתו סיפר לו כי הוא עומד לעבור ניתוח שרוול, חיון התעניין ואמר לו כי אם הניתוח שלו יעבור בהצלחה, הוא יעבור בעצמו ניתוח "ראיתי שהוא מתחיל להשיל קילוגרמים ואמרתי לקרן אשתי,יאללה, הולכים על זה". כשהלכו להיפגש עם המנתח, הוא אמר להם שללא ספורט, הניתוח לא יעבוד וחיון יחזור למשקלו הקודם מהר מאוד "אני מנתח לך את הבטן" אמר לו הרופא "אני לא מנתח לך את הראש. אם לא תעשה שינויים בהרגלי תזונה ותשנה את אורח החיים שלך, זה לא ילך. הרמתי את הראש מהמיטה ואמרתי לו 'ד"ר שטיין, שנה הבאה אני עושה חצי מרתון, תרשום את זה'. הוא הסתכל עלי בחצי חיוך ואומר לי 'עזוב, גם אם תעשה 10 ק"מ זה בסדר' אבל התחייבתי. אפילו לא ידעתי כמה ק"מ זה חצי מרתון".
הוא השיל 30 קילו ממשקל גופו לאחר הניתוח והרגיש קליל יותר. כחצי שנה אחרי הניתוח ורצה להתחיל לעשות ספורט כיוון שהבטיח לרופא שירוץ חצי מרתון. הוא החל בהליכות "את ההליכה הראשונה עשיתי בסביבות חודש ספטמבר 2013, היא היתה שני ק"מ שאחריהם חזרתי הביתה אדום, אבל עשיתי את זה. המשכתי יום ועוד אחד, ככה כשבועים ואז נשברנו ובסביבות חודש דצמבר חזרנו להליכות. אדם שלא עשה ספורט אף פעם, לעשות אימון, זה כואב. אני מרגיש היום, כשאני מתאמן לחצי איש ברזל אחרי אימונים חזקים אותו הדבר. כואבים לי כמעט כל השרירים באזור הרגליים והגב, זה מה שהרגשתי כשעשיתי שניים וחצי ק"מ הליכה".
מאז הניתוח ועד היום השיל 70 קילו ממשקל גופו "יש אנשים ששוקלים 70 ק"ג" | צילום: אלבום פרטי
במהלך הליכות הבוקר הוא פגש חברה טובה שלו שמתאמנת עם קבוצת האילתים אותה מאמן מני קיסלסי "היא מסתכלת עלי ואומרת לי 'בוא תלך איתי'. הם היו באימון ריצה ממרידיאן לנמל בדיוק במקום בו אני עושה את ההליכות שלי. אמרתי לא 'לא, אתם מהירים, אתם רצים. תראי איזה אריות אתם'. במודע אני יודע שהם מאוד מהירים וחזקים, יש להם מאמן וכולם לבושים במותגים. בשבילי זו היתה נראת כמו יחידת עילית. היא אמרה לי 'מה פתאום, אל תדאג, אני אלך איתך בקצב שלך ונדבר'. הלכתי איתה והיא אמרה לי למה שלא אצטרף אליהם? זה לא כזה נורא, יש מאמן, לא כזה יקר. אמרתי לה 'בסדר' כמו ששמנמנים אומרים, רק שתרד ממני. הילדים שלנו באותו גן אז נפגשתי איתה בוקר וצהריים, כל יום. היא הבינה שאני מאוד רוצה אבל קצת אבוד ולא יודע את הדרך".
הוא החליט להצטרף לקבוצה לשבועיים ניסיון והתחיל להתאמן. התמיכה הקבוצתית והמסגרת בה ישנו מאמן שקובע תחומי דופק ואת האימון עצמו, התאימה לו מאוד. בחודש אפריל פנה חיון לקיסלסי, המאמן ושיתף אותו ביעד אליו נרשם, חצי מרתון בתל אביב. לא היתה חשובה לו התוצאה, רק לסיים את התחרות. קיסלסי עמד מאחוריו וסייע לו להתאמן לקראת האירוע. תוך כדי האימונים חש חיון כאבים חזקים בתאומים, אבל הזמן דחק בו והתחרות בתל אביב כבר עמדה בפתח וקיסלסי המליץ לו לרכוש אופניים ולעבור להתאמן בנתיים על אופני כביש עד שהכאב יחלוף.
"פתאום אתה בעצמך הופך להיות דור שני כי מגיעים חדשים אז אתה עוזר להם לסדר את העמדת ההחלפה" | צילום: אלבום פרטי
הוא החל לחפש אופניים יד שנייה, החל לרכוב וגילה להפתעתו שהוא חזק בענף זה. בנתיים התייצב לראשונה על קו זינוק של תחרות בהתרגשות עצומה, שנה ושלושה ימים בדיוק אחרי ניתוח השרוול שעבר "בחיים שלי לא עשיתי ספורט, בטח לא רצתי ופתאום אני נמצא במעמד של תחרות וסביבי יש מלא אנשים עם ג'לים וכל מיני דברים מיוחדים. משהו באוירה הזו הדליק אותי וגרם לי לרצות עוד וידעתי שזו הארוחה הראשונה, זו רק ההתחלה". אחרי שסיים את התחרות הרגיש חיון כאילו כבש את פסגת העולם "עמדתי במלה שלי מול הרופא וכמובן שלחתי לו סרטון עם תמונות. מהר מאוד התעשתי וחזרתי לאימונים. חיפשתי את היעד הבא עד שפגשתי את יוסי ואלי מהקבוצה שפנו אלי וחיפשו רוכב לשלשה בישראמן". הוא החל להתאמן לישראמן והמשקל המשיך לרדת, גופו המשיך להתחזק והוא נכנס לשגרת אימונים, תזונה ואורח חיים בריא.
"מאוד רציתי להיות ב'מועדון' הזה. זה תמיד נראה לי כמו מועדון של אנשים עוצמתיים כאלו" | צילום: צלמי שוונג
בטריאתלון אילת כבר עמדה השלשה שהתכוננה לישראמן על הפודיום "יש יותר מזה? לעמוד על פודיום. מבחינתי זו היתה הצלחה אדירה". אחרי הישראמן המשיך חיון להתחרות, אבל לבדו עשה את שלושת המקצים. "פתאום אתה בעצמך הופך להיות דור שני כי מגיעים חדשים אז אתה עוזר להם לסדר את העמדת ההחלפה, פתאום אתה נהפך לותיק, זה כבר לא מריח חדש כל הסיפור". הוא לא ויתר על אף אימון ושאף כל הזמן להשתפר ולהיות טוב יותר.
הרצון שלו להשתפר ולשאוף גבוה לא פסק והוא הבטיח כי בשנת 2016 יעשה בכוחות עצמו את כל מסלול הישראמן גרמין "מאוד רציתי להיות ב'מועדון' הזה. זה תמיד נראה לי כמו מועדון של אנשים עוצמתיים כאלו. בן אדם שמסוגל לנשוך את השפתיים שבע או שמונה שעות או אנשים שעושים את המלא ב-12 או 13 שעות בשביל להניף ידיים בקו הסיום ולהגיד 'ניצחתי את עצמי' הם ענקיים מבחינתי. הם אנשים גדולים".
"הייתי שמח לעשות איירונמן מלא בחו"ל. במרץ אני עושה חצי מרתון בירושלים" | צילום: אלבום פרטי
תחרות מסוג כזה מצריכה התארגנות של כל בני הבית ואצל משפחתו של חיון היתה התגייסות מוחלטת ועמידה מאחוריו בצורה מוחלטת. קרן, אשתו, דאגה לכל פרט ופרט גם במהלך האימונים אותם ביצע כך שיהיו לו את כל התנאים המייטביים להצליח.
מאז הניתוח ועד היום השיל חיון 70 קילו ממשקל גופו "יש אנשים ששוקלים 70 ק"ג" הוא אומר "בספורט עצמו עוד לא נאמרה המילה האחרונה" הוא צוחק "הייתי שמח לעשות איירונמן מלא בחו"ל. במרץ אני עושה חצי מרתון בירושלים. אני רואה את עצמי עושה תחרויות גדולות בעתיד ואני בונה עכשיו הרצאה מאוד גדולה ומשמעותית".
