דמיינו לכם מרוץ מדברי שבתחילתו ועד סופו רואים רק חול דק בצבעים מתחלפים ומשתנים. אטקמה קרוסינג שבצ'ילה מתאים מאוד לתיאור הזה והישראלי תומר סימונוב, 31, שמתגורר בארה"ב נרשם למרוץ הקשוח הזה וגם הצליח לסיים אותו במהלך חג סוכות האחרון, למרות שמדובר במבצע מסובך ולא פשוט בכלל. המרוץ באורך 250 ק"מ ואת הציוד צריכים הרצים לסחוב על הגב, כאשר האולטרה מחולקת לשבעה ימים ולכל יום יש את המסלול שלו ובכל יום מוגדרים זמני החיתוך (קאט-אופ) של אותו היום. אבל התנאים הלא פשוטים של האזור מביאים 102 מתחרים לחשוב על אפשרות "להתענג" על המרוץ המיוחד הזה, אבל בסוף סיימו אותו 85 גיבורים.
החוזק המנטלי הרשים אותו. תומר סימונוב (משמאל) ואילון ארמון | צילום: באדיבות תומר סימונוב
עוד כתבות בנושא
אולטרה בארקלי: אחת התחרויות הקשות שהרוב לא שמע עליה
איך מתמודדים עם משברים באולטרה מרתון?
מה הקשר בין פורסט גאמפ אולטרה מרתון וה-NBA?
המרוץ עצמו הוא חלק מסדרה שנקראת "ארבעה מדבריות" (4Deserts), הכוללים את מדבר הסהרה (מצרים ונמיביה), מדבר גובי (סין ומונגוליה), מדבר אטקמה (צ'ילה) ואנטרקטיקה. האולטרה מרתון המרתק הזה נולד בראשו של אמריקאי בשם מארי גדמס בשנת 2002, אבל רק שנה לאחר מכן הוא נחנך רשמית במדבר גובי. שנה לאחר מכן הצטרפו לסדרה גם מדבר אטקמה שבצ'ילה והסהרה. כעבור שנתיים נחנך גם המסלול של אנטרקטיקה.
אבל לא חייבים להיות רצים מקצועיים על מנת לחוש את המדבריות הללו ברגליים. הרקע של סימונוב בריצה הוא חובבני בלבד והתחיל כמו כולם על מנת לשמור על אורח חיים בריא. "אבל תמיד באופק הוספתי לעצמי מרוצים כאלה או אחרים בעיקר חצאי מרתון סתם בשביל האתגר", הוא מספר לשוונג מביתו אשר בלוס אנג'לס. לפני ארבע שנים הם עברו ל"עיר המלאכים" ועדיין לא היתה לו עבודה ומשעמום הוא צפה בטלוויזיה בסרט תעודה. רק שהסרט עסק ב"רצי המדבר" רצי המדבר, מה שמאוד הרשים אותו, בעיקר מהחוזק המנטלי. "הם סיפרו על הקשים שלהם וההתמודדות ואיך הכל מתגמד בהגעה לקו הסיום. פה אמרתי לעצמי שיום אחד אני ארוץ את אחד המרוצים האלו מבין הארבעה הקיימים". הוא אכן סיים את האולטרה הקשה הזה בזמן כולל של 55:48:08 שע' והגיע במקום ה-60. מעבר לזה שמדובר במסלול שטח קשה ושאינו מישורי, מדובר באזור גאוגרפי בצ'ילה שנחשב לאחד המקומות היבשים בעולם, מה שמשפיע מאוד על משק המים וההתנהלות התזונתית. בכל יום רצים בין 35 ל-42 ק"מ, על פי מסלול נתון, אבל ביום החמישי המרחק גדל ל-72 ק"מ אותם סיים רק לאחר 14 שעות. דרך אגב את המרוץ ניצח אלכסנדר מנגולד בן ה-43, מארה"ב בזמן של 28:52:05 שע'.
כיצד התכוננת למרוץ מבחינת תכנית האימונים?
"תכנית האימונים שלי ערכה שבעה חודשים, אבל בהתחלה לא ידעתי כל כך איך להתאמן למרוץ. יותר מזה, לא ידעתי איך להכין את התיק שלי מבחינת אוכל או אלקטרוליטים לא היה לי בכלל מושג. בהתחלה פניתי למאמנים אישים באמצעות חיפוש בגוגל או פניתי לדמויות שעשו כבר מרוצים כאלה או דומים להם. אבל מהר מאוד הבנתי את העלויות של האימונים עם אותם מאמנים שאין ספק שמגיע להם לקבל תשלום, אבל אני לא רציתי לשלם אותו. הבנתי שמאמן אישי לא יהיה לי, אז התחלתי לחפש אנשים שרצו את המרוץ הספציפי שלי ולשאול אותם כמה שיותר שאלות. שניים מבין כל האנשים שפניתי אליהם באמצעות הפייסבוק גם חזרו אליי. היתה זו יעל בלייברג שחזרה אליי והיא נשואה לאבי בלייברג, אשר סיים את כל ארבעת המרוצים המדבריים בשנה קלנדרית אחת. לשמחתי היא אמרה לי שהיא התנדבה בכל אחת מהמדבריות. סימונוב מספר שיעל עזרה לו ללא כל היסוס וענתה לו על השאלות. מהנקודה הזו בניתי לי תכנית אימונים שהמטרה היתה מרוץ 50 ק״מ בשטח שנחשב למרוץ קשה בשל המסלול שכלל עליות ללא סוף וחום מציק של 45 מעלות. בכל שבוע אימונים צברתי בין 70 ל-120 ק"מ וניסיתי לרוץ בתנאים שיזכירו את התוואי מסלול של צ'ילה".
את כל הציוד אתה סוחב על הגב ורץ | צילום: באדיבות תומר סימונוב
איך ניהלת את האימונים?
"כמובן שבכל ריצת אימון או מרוץ שעשיתי כחלק מתכנית האימונים, היה לי תיק על הגב שלאט לאט הוספתי בו עוד ועוד משקלים. באימונים הגעתי עד ל-6 ק"ג (את ההמרוץ עצמו התחלתי עם 9 ק"ג לפני המים). האימונים היו מפוזרים על כל שעות היממה משלוש לפנות בוקר, או תשע בבוקר, שתיים בצהריים ואפילו עשר בלילה. בשלב של תחילת האימונים כבר נולד לנו הילד הבכור שלנו (מייקל). בדיעבד הטעות שלי באימונים היתה, שהזנחתי את רוב אימוני הכוח – טעות גדולה של חוסר ניסיון".
מה היתה המוטיבציה לסיים ולא לפרוש?
"המוטיבציה שלי לסיים היתה בנויה מכמה מניעים והראשונה שבהם היא שאני לא מאמין ב'אני לא יכול או אני לא מסוגל'. מניע שני היה שכל עוד אני לא פצוע, אז אני מסיים את המרוץ. השלישי היא שכמעט כל האנשים שסובבים אותי אמרו לי שאני משוגע ולא נורמלי, וזה רק דחף אותי קדימה".
2,000 קלוריות ליום | צילום: באדיבות תומר סימונוב
כיצד התנהלת תזונתית בימי המרוץ?
"בזמן המרוץ אתה מחויב לסחוב 2,000 קלוריות ליום שהם סה"כ 14,000 קלוריות לכל שבעת הימים. רוב האוכל שלי היה מורכב ממנות יבשות, לא טעימות במיוחד לבוקר ולערב. במהלך היום כאשר רצתי, אכלתי כמובן חטיפי אנרגיה ושתיתי אלקטרוליטים. באופן אישי אני לא אוהב ג׳לים כך שנמנעת מהם".
כיצד בת הזוג שלך הגיבה לרעיון לצאת למרוץ למרחק 250 ק"מ?
"הכל התחיל מהטעות הראשונה שלי שנתתי לאשתי רייצ’ל לראות את הסרט הדוקומנטרי. בסרט מספרים על אחד המתחרים בסהרה שקיבל מכת חום ונפטר. היא מאוד פחדה כאשר ראתה את זה. אבל היא יודעת שאני אחראי ולא הייתי מסכן את החיים שלי. במהלך תקופת האימונים היא נתנה מעצמה 200 אחוז להצלחה שלי – והיא דחפה אותי להתאמן אפילו כאשר לא רציתי. היא היתה חלק מאוד מאוד חשוב מהאימונים שלי. ההצלחה שלי היא ללא ספק גם ההצלחה שלה. החלק הכי קשה בשבילה היה שאמרתי לה שאני רוצה לרוץ עוד מרוץ מדבר אחד אחרי שסיימתי".
לא התמודד עם משברים | צילום: באדיבות תומר סימונוב
אילו משברים היו בדרך?
"קצת קשה לי לענות על השאלה הזאת ואני לא רוצה להישמע שחצן, אבל במהלך המרוץ לא התמודדתי עם משברים.
הדבר היחיד שהייתי צריך להתמודד איתו היה ביום השני למרוץ, כאשר התעוררתי מצונן והיה לי חום. כמובן שכל הגוף כאב מהכפות רגליים עד הברכיים והצוות הרפואי נתן לי תרופה נגד התקררות, אבל שום דבר לא עזר לי לברכיים שממש כאבו, אבל בשום שלב לא חשבתי לפרוש מהמרוץ. היה איתי עוד ישראלי במרוץ בשם אילון ארמון (סיים במקום ה-26, בזמן של 44:39:51 שע') שהוא בחור מאוד מנוסה במרוצים והוא נתן לי כדורים שעזרו לי מאוד והכאבים בברכיים עברו. הוא פשוט הציל לאנשים את המרוץ".
מה המרוץ הבא?
"יש לי כמה מרוצים שאני מאוד רוצה לעשות ואני מאמין שהמרוץ הבא יהיה MDS – גם בהמלצתו של אילון ארמון".
