מאת:ד"ר שמי שגיב
בחודש אפריל האחרון, על קו הסיום של מרתון לונדון, נפטר דיויד רוג'רס, מרתוניסט צעיר ומדריך כושר גופני. דוד סיים את המרוץ בפחות מ-4 שעות והתמוטט על קו הסיום הוא הובהל לבית החולים ושם נקבע מותו. עם מותו, הגיע מנין הרצים שמתו ב-27 שנות קיומו של מרתון לונדון ל-9 . מפרסומים רפואיים עלתה ההשערה שמותו נגרם עקב היפונטרמיה – התדלדלות הנתרן הנובע מצריכת יתר של מים.
העובדות נכונות, הרץ מת! הבדיקות הראו ירידה ברמת הנתרן, גם זה עובדה. אך המסקנה שמוות זה נגרם עקב צריכת יתר של מים שגויה!!
דיויד רוג'רס, מתוך אתר האינטרנט הפרטי
הסיבה למוות נגרמה עקב דלדול מאגרי הנתרן שנגרם על ידי חומציות יתר כתוצאה משינויים הסתגלותיים ולאחר מכן מאי יכולת מערכות הגוף לפצות על כך.
מה זה אומר? גופנו יעשה "שמיניות באוויר" כדי לשמר את רמת החומציותבסיסיות, PH, בדם בערך 7.365. כשאנו רצים אנו צורכים אנרגיה. כמו כל דלק בטבע שנשרף נוצר פיח, עשן, כך גם בגופנו. "פיח" זה ידוע גם בשם חומצת חלב. כשהחומצה מצטברת בדם מערכות הגוף יזרימו לדם נתרן (NaHCO3) ומים כדי לנטרל ולשטוף את החומצה. כשגופנו אינו יכול לשתן, להזיע ואו לשאוף חומצות אלו אל מחוץ לגוף הן נאגרות ברקמות הגוף ( שרירים – וזו אחת הסיבות לכאבי השרירים לאחר פעילות מאומצת). מצב זה נקרה חומציות יתר סמויה.
כפי שנכתב במאמרים קודמים, נתרן משמש כמרכיב עיקרי במערכת הבאפרים בדם שמתפקידה לנטרל את ההשפעה הרעילה של החומצה בדם. אך, בריצת מרתון, הרץ ממשיך לייצר חומצה ואט אט מתדלדלים מאגרי הנתרן. בזמן ריצה הדרך העיקרית של הגוף לסלק את החומצה מהגוף זה דרך ההזעה ודרך הנשיפה. זו הסיבה מדוע הזיעה מלוחה , בגלל הנתרן. כשמאגרי הנתרן מתדלדלים אנו מרגישים -עייפות, סחרחורת, כאבי ראש, ערפול חושים, בלבול, ונשימה רדודה.
כשרמת המינרלים ואיתה גם רמת הנוזלים בגוף מתדלדלת כך גם רמת האנרגיה, כמו סוללה ללא מטען חשמלי. זה לא דלדול במאגר הסוכרים שגורם לתשישות אלה אי אספקה מחודשת של מים ומלחים. כשהדרישה והצריכה למלחים ממשיכה ללא התחדשות המלאי, הסימפטומים מתעצמים, המשך תשישות, עייפות, דעיכה בפעילות הלב ומוות.
מרתון לונדון 2007
לכן במקרה הזה, של ריצת מרתון זה לא שאנו ב"חומציות יתר" ( שלמעשה אנו כן חומציים כי גופנו ממשיך ללא הרף לייצר חומצות מטבוליות) אלה אנו בחוסר רכיבים בסיסיים, בחוסר מלחים ומינרלים. כשמלאי המינרלים אוזל, מצב מצטבר זה הינו לא רק תולדה של אירוע בודד כמו ריצת מרתון (למרות המאמץ העילאי הנדרש למרוץ זה) אלה זהו תהליך הדרגתי המצטבר לאורך חודשים ושנים. הגורמים העיקריים לתהליך זה שבו מלאי המינרלים אוזל נגרם לרוב עקב צריכת יתר של חלבון (בעיקר מהחי), פחממות (סוכרים המתפרקים מותירים מצבורים של חומצה) ופעילות גופנית מתמשכת היוצרת חומצות חלב. בתהליכים מתמשכים כשרקמות הגוף רוויות בחומצות ואין עוד לאן לפנות את החומצה, כשמלאי המינרלים אוזל, מערכת הבאפרים בדם מתקשה לנטרל את החומצה ואז ה- ph בדם מתחיל לרדת ונעשה יותר חומצי. מצב זה מוגדר כ- חומציות מטבולית ) metabolic acidosis). עד נקודה זו גופנו משתולל, עושה שמיניות על מנת לשמר את הערך הקריטי של ה-PH בדם, אך ברגע שערך זה מתחיל להשתנות זה האות לקריסת מערכות כללית. ב- PH-6.95 פעילות הלב מואטת והגוף נכנס לתרדמת Ñ( coma) ואח"כ למוות.
כדי להימנע מתהלכים אלו יש להקפיד על :
1- שתייה יומית של ליטר על כל 15 ק"ג משקל גוף. מים שוטפים את הרעלים החומציים מהגוף.
2- המליחו את השתייה במלח סלעים או מלח ים טבעי (לא מלח בישול).
3- ניתן גם פעם ביום לשתות 2-3 כוסות מים עם אבקת סודה לשתייה. סודה לשתייה הינה בסיסית ומנטרלת את החומצה.
4- הימנעו מצריכת יתר של פחממות וחלבון מהחי.
המסקנה שמותו של הרץ נגרמה עקב היפונתרמיה כתוצאה משתיית יתר לא מציאותית. המציאות שגם בימים כתיקונם המצב הרווח בקרב אוכלוסיית הרצים זה מצב של חוסר במאגרי הנוזלים בגוף. נדרשות עצירות מרובות בכל תחנות השתייה על מנת להגיע למצב של שתיית יתר. הבעיה אצל מרבית הספורטאים זה דלדול מתמשך של מצבורי המינרלים והמלחים המשמשים לנטרול החומצות המטבוליות הנוצרות במהלך פעילות גופנית, נקודה.
פרטים נוספים על דיויד רוג'רס מתוך אתר האינטרנט שהקים לאיסוף כספים לקראת המרתון
