מה מומלץ לבדוק לפני שמתחילים להתאמן בריצות ארוכות?
מאת:ד"ר דליה נבות-מינצר
אימוני ריצה מדורגים וסדירים בריצה הם אחת הפעילויות המקובלות והמומלצות לשיפור כושר לב-ריאה ולשיפור הבריאות. עם זאת, ובשל הדרישה המוגברת ממערכות הגוף, מאמץ גופני, בעיקר קשה או חריג, עלול לגרום לפציעות ולפגיעות. בנוסף, בעת מאמץ יכולות בעיות בריאותיות סמויות לבוא לידי ביטוי.
בספרות הרפואית קיימים דיונים נרחבים בשאלה מה מומלץ לבדוק לפני שאדם מתחיל לעסוק בפעילות סדירה, וכשקיימת כוונה להעלות את כמות או עוצמת הפעילות. ועדיין אין הסכמה מלאה לגבי סוג ותדירות הבדיקות המומלצות, אבל יש כל הגופים מסכימים שבדיקה רפואית היא הכרחית עבור מי שבכוונתו לעסוק בפעילות גופנית קשה.
איתור בעיות לב
מחלת לב היא גורם התחלואה והתמותה הנפוץ ביותר במאמץ. בקרב אנשים צעירים הסכנה היא בעיקר מומים – דוגמת עיבוי לא סימטרי של קיר הלב או הפרעה במערכת ההולכה החשמלית של הלב. אצל אנשים מבוגרים יותר, מגיל 35 ומעלה, הסכנה העיקרית היא מחלת לב איסכמית, כלומר הפרעה בזרימת הדם בכלי הדם המובילים דם לשריר הלב עצמו.
הדרכים לאיתור בעיות לב מולדות או תורשתיות:
• בירור ההיסטוריה האישית – האם בעבר סבל המתאמן, בעת מאמץ או לאחריו, מאירועים של התעלפות, מאירועים של כאב בקדמת החזה, מאירועים של דפיקות לב מהירות חריגות או בלתי סדירות ומאירועי קוצר נשימה חריג?
• בירור ההיסטוריה המשפחתית – האם ידוע על בן משפחה שנפטר או סבל ממחלת לב בגיל צעיר? האם ידוע על מום לב מורש או תסמונת כלשהי במשפחה?
• בדיקה גופנית על ידי רופא – לצורך הערכה של הלב ושאר מערכות הגוף, תוך חיפוש אחר סימנים המעידים על בעיית לב דוגמת אוושה (רשרוש) הנשמעת מעל מסתמי הלב.
• בדיקת אק"ג במנוחה ובמאמץ – אקו לב ו-MRI של הלב למי שקיים חשד לקיומה של בעיה מהסוג שהוזכר אצלו.
• הערכת גורמי הסיכון לבעיית לב איסכמית – גיל, מין, האם נבדק, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, סוכרת, השמנה, עישון. האם קיים סיפור משפחתי של מחלת לב איסכמית, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, סוכרת? בהקשר זה חשוב מאוד גם לנסות לאתר מחלה סמויה של העורקים הכליליים בעזרת ביצוע של בדיקת מאמץ מרבית הכוללת גם רישום אק"ג במנוחה, במאמץ ובהתאוששות.
בעיית האסטמה
לסובלים מאסתמה ולמרבית הסובלים ממחלות ריאה אחרות מותר ואף מומלץ לעסוק בפעילות גופנית. ספורטאי עילית רבים סובלים מאסתמה, כולל ספורטאים העוסקים בריצות ארוכות. כדי לבצע אימונים וריצות מבלי להסתכן מומלץ לסובלים מבעיות ריאה, נשימה ולמי שחש קוצר נשימה חריג, תשישות יוצאת דופן או צפצופים נשימתיים בעת פעילות, להיבדק על ידי רופא, לבצע בדיקות מקדימות דוגמת בדיקת תפקודי נשימה, תגר נשימתי במאמץ (בדיקת תפקודי נשימה לפני ולאחר מאמץ) ולקבל טיפול נכון. טיפול נכון באסתמה, באסתמה תלוית מאמץ ובתגובת יתר של דרכי האוויר למאמץ, יכול למנוע הופעה של התקפי קוצר נשימה ולשפר יכולת והישגים של הסובלים מבעיות אלה.
בעיות אורתופדיות
בדומה לתרומה של פעילות גופנית למערכות הלב וכלי הדם, הנשימה והמערכת המטבולית, תורמת פעילות המבוצעת בצורה נכונה גם לבריאות מערכת שריר-שלד. על מנת להשיג את היתרון ולשמור על התפקוד, חשוב להימנע מפציעות ככל הניתן באמצעות ביצוע סקירה אורתופדית, שימוש בציוד מתאים, דוגמת נעלי ריצה, מדרסים אישיים וכדומה.
בנוסף, ניתן לבצע תרגולים וחיזוקי שרירים ייעודיים המאפשרים תפקוד טוב יותר של מערכות השריר והשלד. חשוב גם לטפל בפציעות או בכאבים קיימים על ידי תרגול נכון, חיזוק אזורי חולשה, שימוש בתומכים וכדומה. חשוב לבחור היטב את משטח הריצה, לא מומלץ למשל לרוץ על מסלול בשיפוע אלכסוני חד צדדי לאורך זמן, ויש להתחשב בקושי של המשטח (כביש, דרך עפר, חול וכדומה).
גורמי סיכון נוספים לתחלואה ולתמותה במאמץ:
מכת חום – עלייה בטמפרטורת הגוף הגורמת לתשישות, פגיעה במצב ההכרה ונזק למערכות הגוף, יכולה לגרום מוות! הסיכון למכת חום יכול לעלות בגלל גורמים סביבתיים (כמו טמפרטורה ולחות) ובגלל גורמים אישיים. למשל: רץ שאינו בכשירות פיזיולוגית ראויה, בלתי מנוסה, סובל מעודף משקל רב או מצוי בתת-משקל, שאינו מאוקלם לחום או כזה הסובל ממחלת חום או נוטל תרופות, מצוי בסיכון יתר.
התייבשות – שתייה לא מספקת יכולה לגרום להתייבשות. ניתן להיעזר בחישובים שונים כדי להעריך את כמות המים המומלצת לכל רץ לשתות בעת פעילות. לרוב מומלץ לשתות במהלך פעילות הנמשכת יותר מ-40 דקות. אחת השיטות המקובלות להערכה אישית של כמות הנוזלים הנחוצה היא שקילה לפני הריצה ולאחריה.
חשוב גם לשמור על אנרגיה זמינה בכמות מספקת ועל מאזן מלחים תקין. ניתן להיעזר בנוסחאות מקובלות או לפנות לייעוץ של תזונאי ספורט כדי לקבל המלצות נכונות שימנעו תחלואה וישפרו את היכולת וההישגים.
אז מה לעשות?
בדיקות – בישראל על כל משתתף בתחרות/משחק המאורגן על ידי גוף מוכר להיבדק בהתאם ל"חוק הספורט" ולקבל אישור כשירות.
בירור מעמיק:
א. בדוק האם אתה נמצא בקבוצת סיכון על פי גילך, מצבך הבריאותי, ההיסטוריה האישית והמשפחתית שלך.
ב. בצע את הבדיקות המומלצות לצורך איתור של גורמי סיכון ומחלות.
ג. בדוק האם אתה סובל מבעיה בריאותית כלשהי היכולה להגביל אותך או להחמיר בעת ביצוע מאמצים.
ד. התייעץ עם רופא המשפחה, רופא ספורט או רופא אחר המתמצא בבעיות הרפואיות מהן אתה סובל, בסיכון הבריאותי, אם קיים, ובדרכים למנוע אותו.
ה. התייעץ עם תזונאי ספורט לגבי המאזן הקלורי, הרכב הגוף וכמות השתייה ועם מאמן ריצה לגבי בניית תכנית אימונים מדורגת ומתאימה שתמנע פציעות, אימון יתר ותחלואה.
ד"ר דליה נבות-מינצר – רופאת משפחה וספורט, רופאת האקדמיה למצוינות בספורט, מכון וינגייט.
