קולטון בדרכים: הדברים שלא רואים בתמונות מהמרוץ

טקטיקה, אגו, מי נגד מי, כמה, למה, מתי. אילן קולטון, כתב שוונג ורוכב עילית, מכניס אתכם לקרביים של עולם האופניים
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

טקטיקה, אגו, מי נגד מי, כמה, למה, מתי. אילן קולטון, כתב שוונג ורוכב עילית, מכניס אתכם לקרביים של עולם האופניים

מאת:אילן קולטון


עונת 2012 החלה. תקופת ההכנה לעונת המרוצים הייתה גדושה בשעות על האופניים ובאימונים מגוונים. את שבועות האימונים האחרונים לפני פתיחת עונת המרוצים העברתי בצפון עם חבריי הצפוניים לקבוצה, גיא גבאי ויואב בר. התאמנו קשה ביחד, בגשם ובשלג של החרמון, ועבדנו על שיתוף הפעולה בינינו שמיום ליום נהיה טוב ומחויב יותר.


מרוץ בית גוברין, 130 ק"מ. שבת חמימה, מסלול מהיר וגבעתי. אנחנו מעדיפים שהמרוץ יוכרע על ידי קבוצה מצומצמת ולא על ידי פלוטון המוני ומחליטים לעשות אותו כמה שיותר סלקטיבי מהפדל הראשון. גיא לא הצליח להגיע למרוץ כי הוא נאלץ לסגור שבת בצבא (צעיר). עם הזינוק, קבוצת בריחה של ארבעה פותחת פער של כמעט דקה, אני מחליט לגשר בעצמי וכעבור 15 ק"מ מגיע אליהם. עכשיו אני יכול לתת לרוכבים מהקבוצה שלי לנוח בפלוטון, חובת ההוכחה והסגירה לא עליהם.


קולטון בבית גוברין (צילום: סיגמא)


אני יודע שבשלב כלשהו יגיע גישור ומקווה שלא כל הפייבוריטים יגיעו איתו. בעלייה השנייה אני מרגיש שיואב (בר) בדרך. אני מרבה להסתכל אחורה, מוריד קצת קצב ויואב מופיע. יש לנו טלפתיה מדאיגה לפעמים. הפלוטון מאחורה מתעורר וכעבור 20 ק"מ מגיע גישור גדוש במיטב הפייבוריטים (שחר גורן, אייל רהט, אנטון מיכאלוב, דור דבירי, עידן שפירא, אליעד דניאל, רועי גולדשטיין ויובל דולין). המשחק מתחיל מחדש, רק שהפעם אף אחד לא מוכן לעבוד ויש המון התקפות. כל קבוצה מנסה ליצור יתרון ומהלך שיכריע את המרוץ. לאחר מספר התקפות ,יובל דולין הולך על הקלף שלו שמתברר כקלף המנצח בחפיסה באותו יום. 15 ק"מ לסיום אני מבין שזה נהיה מרוץ על מקום שני. ויואב ואני מחליטים שאני עדיף בעלייה האחרונה – הוא יסגור התקפות וינסה לייצר לי התגלגלות קלה יותר לכיוון העלייה.


העלייה האחרונה תהיה על כל הקופה, כל אחד מהפייבוריטים יכול לנצח. אני בוחר להתמקד בעידן שפירא ודור דבירי, המתחרים העיקריים שלי בעליות.  דור מושך מתחתית העלייה,הילוכים כבדים,מרגיש שעוד רגע הוא קם על הרגליים ועושה לנו את מה שהוא עשה על המסלול הזה כבר מספר פעמים.אני מרוכז,מזכיר לעצמי כל פדל כואב כמה אני צריך את זה לעצמי. לא הכל כמו שהייתי רוצה,אני צריך את ה"וי" הזה עידן לא מחכה עד הסוף ומתקיף. נשארים איתו רועי גולדשטיין (המנצח לפני שנה) ואני. אייל רהט לא רחוק והוא מאיץ טוב ממני. אני מנסה לארגן את הבורחים כדי שנעבוד בירידה לקראת הגבעה האחרונה ונתרחק ממנו כמה שאפשר, אבל הוא חוזר. בגבעה האחרונה עידן, מומחה בגבעות אנאירוביות שכאלה, נותן פול גז. אני נשאר איתו אבל אני מרגיש שזה שלו, אחרי 120 ק"מ בבריחה זה מעל לכוחותיי והוא מקדים אותי. את הגבעה האחרונה טיפסנו על יותר מ-600 וואט.

מסיים.טעם חמוץ מתוק בפה,השפענו על המרוץ,גרמנו לו להיות סלקטיבי אבל באנו לנצח.לא שוכח את זה.

מיום ליום אני מבין ומאמין יותר שאנחנו קובעים את הגורל שלנו,מייצרים את המציאות האישית שלנו וכל המצבים והאירועים שאנחנו עוברים באו אלינו מסיבה.בשבוע שקיבלנו הוכחה נוספת מהיקום שהחיים הם כה שבריריים, תלחמו על מה שאתם אוהבים ותצרו את המציאות שאתם רוצים בה.

תמונת צד שמאל: המאוץ לקו הסיום בבית גוברין.קולטון בתכלת לבן שני מימין

המדור של אילן קולטון בשוונג – קולטון בדרכים


אילן קולטוןאילן קולטון
רוכב עלית בקבוצת CC VIGUES הספרדית וIGP בישראל.
חבר נבחרת ישראל לאופני כביש. כותב את הטור ’’קולטון בדרכים’’.

     




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"אני מעדיף בריכות קצרות על ארוכות. זה פחות כואב", האלוף האולימפי ושיאן העולם לאון מרשאן ברגע של כנות




מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג