920 ק"מ של דרמות אנושיות עמוסות בתלאות ואכזבות, אבל מנגד גם תושייה של קבוצת האופניים המקצוענית הישראלית "סייקלינג אקדמי" בטור של קרואטיה, הסתיימו אמש ברחובות זאגרב בצורה הכי אופיינית של מפח נפש והתרוממות רוח בערבוביה אחת גדולה.
בתמונה כה סמלית ואופיינית למה שקרה לאורך כל המרוץ, אולי הקשה והמפרך ביותר שעמו התמודדו רוכבי אופניים ישראלים אי פעם, ישב אתמול הרוכב הישראלי גיא גבאי, 21, במכונית הקבוצה באחת מכיכרות זאגרב – ופניו האפורות אומרות כמעט הכל. גבאי לא יכול היה לסלוח לעצמו על מה שקרה כמה דקות קודם לכן, כאשר הוא ולמעלה מ-100 רוכבים תשושים אבל נחושים, הסתערו על הנצחון היוקרתי בשלב החמישי והאחרון בטור הקרואטי.
״הייתי בטוח שזה נגמר״
באותם רגעים של הסתערות במהירות מסחררת, יכול היה גבאי להרגיש שהוא על סף הישג נגד כל הסיכויים. מהרבה בחינות עצם העובדה שהיה בעמדה להגיע לקו הסיום עם הרוכבים הטובים בתחרות ואולי אפילו להקדימם – היה נצחון של רוח על גוף. גבאי סבל מהקילומטר הראשון לטור שהחל אי שם בדרום הרחוק, מקרע בגיד האחורי שגרם לו לכאב. שוב ושוב ירד אל רכב הקבוצה, יום אחר יום, שלב אחר שלב, וביקש כדור נגד כאבים. לעתים קרובות סירבו לו מחשש שרק יחמירו את מצבו. אבל כל פעם נשך את שפתיו והמשיך, לא רק שורד אלא נלחם ומתברג בין הטובים בקטגוריה מתחת לגיל 23.
אתמול יכול היה להפוך זאת לסיפור הספורטיבי המושלם. הוא כבר התברג בקבוצה המובילה קילומטרים ספורים לסיום, שלוש הקפות פראיות במרכז זאגרב לעיני אלפים. בהקפה השנייה, בשיא עלייה קשה משובצת אבני שפה עתיקות, ראה כבר את קו הסיום לפניו. כשחצה את הקו, חדל לדווש: ״הייתי בטוח שזה נגמר״, אמר בתמימות אחר כך. לתדהמתו ראה כיצד הרוכבים שאחריו עוברים אותו וממשיכים לדהור, אז קלט שטעה והיתה לפניו הקפה נוספת. כשהסתער מחדש, היה זה מאוחר מדי להדביקם. הוא סיים לבסוף במקום העשירי בקטגורית הרוכבים מתחת 23 ובמקום ה-14 בטור כולו בקטגוריה הזו. ״וזה ב-60 אחוז מהיכולת שלי״, סיפר אחר כך.
במידה רבה זה היה הסיפור של הקבוצה המקצוענית הישראלית שנולדה לפני מספר חודשים במימונו של איש העסקים הישראלי רוני בר און כדי לקדם רוכבי אופניים, בראש וראשונה ישראלים, קשיים בלתי צפויים בדמות ולהביאם לקדמת הבמה העולמית.
קצב רצחני
הקבוצה הפגינה יכולת גבוהה ברוב שלבי המרוץ הקשה, יום אחר יום קרוב ל-200 ק"מ ויותר בקצב רצחני. היא נאלצה להתמודד עם קשיים לא צפויים: שלושה מרוכביה חלו במהלך התחרות ושניים מהם נאלצו לפרוש מותשים מהמאבק במחלה ובמרוץ גם יחד. ואולי המכה הגדולה ביותר שספגה, היתה ההחלטה של שופטי המרוץ לפסול ולהרחיק את אחד מרוכביה המצטיינים של סייקלינג אקדמי, בטענה שאחז קצרות במכונית הליווי של הקבוצה. השופטים החליטו להורידו ממסלול התחרות, למרות שהיה מועמד רציני לנצח את הקטע הקשה ביותר של הטור – 230 ק"מ של עליות. אבל באותו קטע ממש, היה זה רוכב סייקלינג אקדמי, הפולני הצעיר דן טורק, להיות חלק מקבוצה קטנה של רוכבים ״שברחה״ מהפלוטון, מצליח להחזיק 4 שעות תמימות. טורק, ללא ספק, הרוכב הטוב ביותר של אקדמי היום ומועמד בטוח להפוך לרוכב ברמה עולמית, הגיע למקום הרביעי במרוץ בקטגוריה מתחת לגיל 23. ״ראיתי שחור בעיניים״, אמר אתמול כאשר הגיע כמעט בכוחותיו האחרונים לקו הסיום בזאגרב.
״היו רגעים קשים ורגעים טובים״, אמר מנהל הקבוצה רן מרגליות, ״אבל אין ספק שלמדנו והתקדמנו. אני לא חושב שהרבה רוכבים ישראלים התמודדו אי פעם עם אתגר כזה״.
האתגרים הגדולים ניתבים בפתח. אחרי מנוחה של יום בודד, הקבוצה מתכוננת לזנק למרוץ הקרפטים בפולין ולהמשיך לאזרביג׳אן שם תתחרה בטור יוקרתי שיימשך 6 ימים ולבסוף לטור של ברלין. ״אנחנו כבר מרגישים שייכים לגמרי״, אמר רוכב הקבוצה החיפאי יואב בר, אלוף ישראל נגד השעון. ״עכשיו אנחנו צריכים גם לאיים על המובילים״.