מרבית השמות הגדולים באתלטיקה ובריצה מתחלפים בתום קדנציות קצרות. מקצתם נחקקים בפנתיאון האלופים ורובם נעלמים לפני שהטביעו חותם של קבע. לעתים נדירות מזדמן לנו לקבל קדימון למה שצפוי בעשור הקרוב. זו אחת מהן. לפניכם דגימה של כמה צעירים חסרי מנוח בני 15-18, שעשויים להפוך לשמות של קבע בזירת הריצה והאתלטיקה העולמית בעשור הקרוב
מאת:חגי אשלגי
אייזיה קואץ'- בן 17, קניה.
בחורף האחרון עלה נער קנייתי בן 17 על מסלול באולם בדיסלדורף לריצת 5,000 מטר. בתום 12 דקות ו- 53 שניות הספיק איזייה קואץ' לנפץ את שיא העולם לנוער באולמות ב- 40 שניות, לנצח את אלוף העולם לשעבר ב- 5,000 מטרים – בן ארצו אליוד קיפצ'וגה ולקבוע את התוצאה הרביעית בטיבה בכל הזמנים באולם – פחות מ- 4 שניות משיא העולם שרשום על שם קנניסה ביקלה.
בחלוף יומיים המשיך קואץ' הצעיר ברה-ארגון של טבלת שיאי העולם לנוער, עם שיא עולם לנוער ב- 3,000 מטר באולם – הפעם בבלגיה (עם7:37 דקות). שבוע קודם לכן, היה קואץ' לא יותר מצעיר קנייתי מבטיח, שהתבלט במרוצי השדה וזכה באליפות העולם לנוער ב-3,000 מטרים.
לקראת האביב ניצח קואץ' הצעיר באליפות קניה לנוער במרוצי שדה, אך לא הצליח לשמר את כושרו ואיכזב באליפות העולם במרוצי שדה בספרד.
הישגיו של קואץ' מקצרים מאד את זמן ההתבגרות שעומד לרשותו. עם תוצאות כאלו, היריבים המתאימים היחידים הם טובי הרצים בעולם. לרץ עם תוצאות כאלו – אפילו בן 17 בלבד – אין לאן לשאוף מלבד דוכני המדליות באליפות העולם ואולימפיאדה.
בזירות אלה, מחכים גם צללי הזיכרון של הישגי האגדות המזרח-אפריקאיות מהעבר (צללים מוחשיים מאד בהווי הקנייתי); וגם מחכים צוותי האוקטן הגבוה – אלופי ההווה והעתיד – האגדות בהתהוות, בעיקר ממזרח אפריקה (שגם חלק מהם חצו את גיל 20 רק לאחרונה).
קואץ' חזק ובנוי היטב לריצות שבין 3,000 – 5,000 מטרים. אם יצליח במשימה הכמעט בלתי אפשרית של התברגות לנבחרת קניה לאליפות העולם או לאולימפיאדה (בגיל 17 או 18), סיכוייו להעפיל לגמר ב-5,000 מטרים יהיו טובים. מקצה זה הופך אט-אט צפוף לעייפה במתחרים קנייתים, אתיופים, אמריקאים ואירופאים מעולים.
כפי שזה נראה כיום, לאיזייה קואץ' הצעיר יש פוטנציאל שמזכיר את השחיין מייקל פלפס כשהיה בן 17. וכאילו לא אמרנו כלום…
איזייה קואץ'– הנער החדש בשכונה
זה ילד זה?!
ג'קו (ג'קסון) גיל, בן 16, ניו-זילנד.
וולטר גיל הוא אלוף ניו-זילנד לשעבר בהדיפת כדור ברזל ובזריקת דיסקוס. אשתו נרידה גם היא אלופת ניו-זילנד בדיסקוס בעברה. זה מסביר מדוע בדשא בביתם באוקלנד, ניו-זילנד, יצק וולטר מעגל בטון על הקרקע, כבסיס להדיפת כדור ברזל.
בנו הצעיר, ג'קו, החל בגיל 10 להדוף כדורי ברזל (במשקלים משתנים) מהמעגל לכיוון גדר החצר. לא חלפו שנים רבות, והגדר, במרחק 15 מטרים ממעגל ההדיפה, הפכה יעד להפגזה לילית קבועה. ג'קו הצעיר ניפץ אותה עם כדור הברזל. אז הבין וולטר שני דברים – שהגיע הזמן לעבור לבית עם חצר אחורית יותר גדולה ושבנו מוכשר מאד בהדיפת כדור הברזל.
בגילאים של ג'קו, המתחרים מתקדמים מכדור של 5 ק"ג, לכדור של 6 ק"ג. במשקלים אלו, ג'קו מחזיק כבר מזמן בשיאי העולם. אבל לפני חודש, בהיותו בן 16 וארבעה חודשים, הדף ג'קו גיל כדור ברזל של בוגרים (במשקל 7.26 ק"ג) למרחק של 20.01 מטרים והפך לאדם הצעיר בהיסטוריה (בפער של מעל שנתיים וחצי מהבא אחריו) שהודף כדור ברזל במשקל מלא ליותר מ-20 מטרים.
ג'קו גיל הודף למרחק 20.01 מטרים כדור בוגרים במשל 7.26 קילו
ג'קו עוד לא בן 16 וחצי, גובהו 1.88 מטר והוא שוקל 96 ק"ג– אפרוח במונחים של הודפי כדור ברזל. הוא הפך להודף הראשון ששוקל פחות מ-100 ק"ג ועובר 20 מטרים.
למרות שג'קו השיג את המינימום לאליפות העולם באתלטיקה בקוריאה השנה, החוקים אוסרים עליו להתחרות – מאחר וטרם הגיע לגיל 17 (מגבלת גיל בהדיפת כדור הברזל). רשויות האתלטיקה של ניו-זילנד פועליות במאמץ דיפלומטי להמתיק את רוע הגזרה.
בהתחשב בזה שהאלופה האולימפית ואלופת העולם (פעמיים ברציפות) בכדור ברזל לנשים היא בת ארצו וולרי וילי (כיום וולרי אדמס), לג'קו הצעיר יש דוגמה מקומית לשאוף אליה. יחד, השניים עוד מסוגלים להעתיק רשמית את ההגמוניה העולמית בהדיפות הברזל לארץ הקיווי.
התכונות הבולטות של ג'קו הן מהירות וטכניקה. על מה שעדיין חסר לו בגודל, הוא מחפה ביד הודפת עם מהירות יוצאת דופן, טכניקה מרשימה, וחוסן מנטלי. מומחים ומאמנים בעולם טוענים שמעולם לא ראו ילד כמוהו, ואחדים אפילו מהמרים שג'קו גיל יכול לעשות לכדור הברזל את מה שעשה בוב בימון לקפיצה לרוחק במקסיקו 68'. כאילו לא אמרנו כלום…
השמיים הם הגבול?
מרימה מוחמד,בת 18, אתיופיה
מרימה מוחמד עדיין לא בת 19, וכבר היא מחזיקה שיאים אישיים של 2:23 שעות במרתון (טורונטו 2010) ו-1:08 שעות בחצי מרתון (דלהי 2010).
מוחמד מחברת כבר שנה מקבץ של מרוצים איכותיים. ב-2011 בלבד היא כבר הספיקה להגיע שנייה (בספרינט פיניש) במרתון מומבאי עם 2:26 שעות, לנצח החודש במרתון דיסלדורף עם 2:28 שעות, ללא תחרות ממשית, ולסיים במקום 15 באליפות העולם במרוצי שדה. אשתקד, מעבר לקביעת שיא אישי במרתון טורונטו, היא גם ניצחה במרתון אוטווה.
היא ממומנת על ידי נייקי, ומנוהלת על ידי קבוצת ניהול ספורטאים בינלאומית בראשות אמריקאי יליד לבנון. רוב ספורטאי הקבוצה הם אתיופים. יש לקוות שמוחמד לא "תישרף" מהר מדי.
נערה שמגיעה בגיל 18 לתוצאות כאלו במרחקים כל-כך גדולים, עשויה, עם גידול והכוונה נכונים, לאיים על שיאי העולם של פולה רדקליף במרתון ומרי קייטני בחצי מרתון. כאילו לא אמרנו כלום…
מי אתה, ילד?
בונסה דיבה דירבה, בן 15, אתיופיה
כשהיילה גברסילאסי החליט לחזור מ"פרישתו", המרוץ הראשון בו השתתף היה ל- 10 ק"מ בלואנדה, בירת אנגולה ביום הסילבסטר לפני חמישה חודשים.
צפויה היתה לו שם תחרות עזה, מול ג'וספט מנג'ו הקנייתי – למנג'ו היתה שנת פריצה ב- 2010 עם שיאים אישיים ממייל עד חצי מרתון. ב-2010 מנג'ו רץ 10,000 מטרים על המסלול ב-26:56 דקות (תוצאת השנה בעולם) ו- 10 ק"מ על הכביש ב-27:04 דקות.
אבל בסילבסטר באנגולה, גברסילאסי ניצח עם 28:04 דקות, מנג'ו הגיע שני עם 28:34 דקות ושלישי הגיע ילד לא מוכר מאתיופיה. בונסה דיבה דירבה סיים שלישי אחרי שני הענקים, עם תוצאה של 28:37 דקות, שלוש שניות אחרי הרץ הטוב בעולם אשתקד למרחק זה, ובקושי חצי דקה אחרי הקיסר גברהסילאסי.
המדהים הוא שדירבה הצעיר היה אז רק בן 15. גם אם יש מי בעולם המערבי שמתעקש לפקפק בגילאים שמוסרים חלק מהרצים האפריקאים, אי אפשר להתעלם מכך שהנער רץ כתף אל כתף עם הטובים בעולם, ולא בוש ולא נכלם.
מאז שמו של דירבה טרם נשמע, אבל אם הכל אמת ויציב, ודירבה יתקדם בקצב סביר לבני גילו, הוא עוד עשוי למצוא עצמו מוזכר בנשימה אחת עם בני ארצו כמו גברהסילאסי וקנניסה ביקלה. וכאילו לא אמרנו כלום…
חגי אשלגי – שואף לתנועה.
