כולם סביב תמיד אומרים לנו כמה פעילות גופנית חשובה לבריאות, מסלולי ריצה ופארקים ייעודים לפעילות גופנית צצים כמעט בכל עיר, רק תבואו לעשות ספורט. הרופאים ממליצים על פעילות גופנית וכמובן שקבוצות הריצה ומכוני הכושר זוכים לעדנה ושגשוג. האם ספורט באמת כל כך חשוב לבריאות? אם נעסוק בספורט, האם חיינו יתארכו באיזשהו אופן? אולי איכות החיים שלנו תהיה טובה יותר? יצאנו לבחון את הסוגיה עם פרופ' נעמה קונסטנטיני, רפואת ספורט ומומחית ברפואת משפחה, מנהלת המרכז לרפואת ספורט ע"ש היידי רוטברג במרכז הרפואי שערי צדק והרופאה הרשמית של מרתון ירושלים.
"ריצה, כמו כל פעילות אירובית אחרת, תורמת לבריאות" | צילום: צלמי שוונג
עוד כתבות נושא
פודקאסט || כיצד מתאוששים תזונתית אחרי איש ברזל
5 טיפים לטייפר מוצלח לקראת מרתון
שיא ישראלי מדהים למארו טפארי
"ריצה, כמו כל פעילות אירובית אחרת, תורמת לבריאות ולמניעת עשרות מחלות במגוון מנגנונים", מסבירה לנו קונסטנטיני, "המחלות המדוברות ביותר הן מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, סוכרת, סרטן ודמנציה. לריצה ישנם יתרונות ספציפיים כיוון שקל מאוד לבצע אותה: כל מה שצריך הן זוג נעליים נוחות ואפשר לצאת החוצה לרוץ. הריצה, כמו הליכה, נגישה וזולה. זאת בניגוד לענפים אחרים ,כמו שחייה, חתירה או אופניים המצריכים ציוד או מיקום מתאימים. יתרון נוסף הוא שריצה מתבצעת מול כוח הכובד ויש לזה השלכה חיובית על צפיפות העצם. יתרון שאינו קיים בענפי ספורט בהם אין השפעה של משקל הגוף – כגון שחייה ורכיבה".
קונסטנטיני מוסיפה שעם כל היתרונות הבריאותיים שיש לריצה, היא עדיין אינה מתאימה לכולם ולא כל אחד יכול ואוהב לרוץ ולכן אפשר לבצע הליכה מהירה ליהנות מיתרונותיה הבריאותיים, "במרתון ירושלים, ישנם אנשים המשתתפים במקצה 5 או 10 ק"מ, ועושים זאת בהליכה".
האם גופנו מותאם פיזיולוגית לריצה בהשוואה לענפי ספורט אחרים?
"אם מסתכלים היסטורית, אז ללא ספק התנועה הטבעית ביותר היא הליכה וריצה. בעבר אנשים לא שחו וגם לא רכבו על אופניים או ביצעו אימוני קרוספיט. אנחנו נולדנו ללכת ויש הטוענים שגם 'נולדנו לרוץ', היינו צריכים לרדוף אחרי הצייד שלנו או לברוח מחיות טרף. נכון שריצה זה הדבר הטבעי ביותר, אך ישנם אנשים אשר יתקשו לבצע אותה, בין אם יש להם עודף משקל או אם הם סובלים ממחלה שמגבילה אותם, ולכן אפשר לעשות הליכות מהירות שיהיו בדרגת קושי מספיק גבוהה על מנת לגרות את מערכת הלב והנשימה ולשפר את היכולת האירובית".
"ישנם מחקרים רבים המעידים על חשיבות הפעילות הגופנית בהארכת תוחלת החיים" | צילום: צלמי שוונג
האם פעילות גופנית או ריצה מעניקה אריכות חיים למבצעים אותה?
"ישנם מחקרים רבים המעידים על חשיבות הפעילות הגופנית בהארכת תוחלת החיים אך הם אינם ספציפיים רק לריצה. אין ספק שיש כיום יותר רצים ויותר קבוצות ריצה ובהחלט ישנה עדנה לענף הספורט הזה, כי אנשים מבינים שפעילות גופנית משפרת את הבריאות וריצה זה דבר שיחסית קל לעשותו. כיום אין עיר שמכבדת את עצמה ואין בה מרוץ כזה או אחר ולערים הגדולות יש כמובן את המרתון שלהן".
האם ריצת מרתון בריאה לגוף?
"הרבה אנשים מדברים על מרתון אך הם אינם רצים את המקצה המלא. במרתון ירושלים, כמו בחלק מהמרתונים, ישנם מרחקי ריצה שונים. מרתון ירושלים המלא נחשב לקשה במיוחד בגלל העליות והירידות שבו ולמרות זאת אנשים רבים מגיעים מחו"ל לעשותו. אני מלווה את המרתון הזה מאז היווסדו ופוגשת רצים מרחבי העולם, שכולם מציינים שזה מרתון 'עוצר נשימה', בדיוק כמו שכתוב בפרסום, גם מבחינת היופי וגם מבחינת הקושי הפיזי. לכן בהודעות שלנו אנחנו מקפידים להדגיש שאם לא רצת מרתון קודם לכן, אל תרוץ את מרתון ירושלים כמרתון ראשון. תרוץ קודם שניים או שלושה מרתונים אחרים ורק אז את ירושלים. כנ"ל לגבי החצי מרתון".
בהכנות למרתון, קונסטנטיני ממליצה לרצים להיות קשובים לגופם, "זו לא סתם אמירה, זו בקשה שלי כרופאה", היא מדגישה, "תקופה זו של השנה היא תקופה של מחלות חום ושפעות. אסור לרוץ בזמן ומיד אחרי מחלה וירלית! זה פשוט מסוכן ואפשר אפילו למות מזה. הסיכון למכת חום, דלקת קרום הלב ולפגיעות אחרות גבוהה יותר אחרי מחלות כגון שפעת, דלקות בדרכי הנשימה העליונות, שיעול, שלשול וכדומה. נתיחות שלאחר מוות במאמץ עולה כי חלק ממקרי המוות הפתאומי נבעו מדלקת בשריר הלב על רקע זיהום וירלי שקדם לריצה". המחלה גם גורמת לספורטאי להפסיד ימי אימון ולוקחת אותו אחורה מבחינת הכושר, ומי שמנסה לחזור מיד למצב שקדם למחלה עלול להיפצע.
בשורה התחתונה, ריצה במרתון ירושלים היא חוויה מיוחדת במינה הדורשת משנה זהירות מבחינת דרגת הקושי וההכנה. מי שלא בטוח ביכולתו או במצבו הרפואי – כדאי להתייעץ עם רופא ספורט קודם לכן. תשומת לב רבה נדרשת להכנה מתאימה והקפדה על שתייה ותזונה בהתאם להנחיות.
