"פעילות גופנית מתונה ממש בסמוך למועד החיסון תורמת לשיפור תגובת הגוף לחיסון", כך טוען ד"ר ניימן שחקר את ההשפעה המיטיבה של פעילות גופנית על הסיכוי לחלות בהצטננות. עם בוא הסתיו ממליץ מולי אפשטיין על פעילות גופנית כתרופה

מאת:מולי אפשטיין

סתיו זה שעון חורף, זה נחליאלי מקפץ בשדרה וזה מזג אוויר הפכפך שמתאים את עצמו לברומטר מצב הרוח, ואולי להיפך. סתיו זוהי גם תחילתה של עונת המחלות ויעידו על כך התשדירים והתורים לקבלת החיסון נגד השפעת. סתיו הוא גם שעתם היפה של כל מי שעוסק בפעילות גופנית מחוץ לחדרי הכושר הממוזגים. אחרי החודשים המיוזעים והדביקים הגיעה השעה ליהנות ממזג אוויר קצת יותר קריר ונוח. עבור הצועדים, הרצים והרוכבים מדובר בהקלה של ממש. פעילות גופנית טובה לבריאות – נשמע לכם מוכר? ובכן, מסתבר שפעילות גופנית מגינה עלינו גם מפני הצטננויות או לפחות מפחיתה באחוזים ניכרים את שיעורן. 

מהי הצטננות?
הצטננות היא מחלה זיהומית של דרכי הנשימה העליונות. המחלה נגרמת על ידי שורה ארוכה של נגיפים (וירוסים) הגורמים לדלקת ברירית האף, הגרון ולעתים גם בדרכי מעבר האוויר לריאות. התסמינים השכיחים ביותר של הצטננות כוללים חום נמוך, כאב ראש, נזלת, התעטשות, כאב גרון קל ושיעול. המחלה נמשכת בדרך כלל כשבוע ימים והסיבוך הנפוץ ביותר הוא גודש במערות הפנים (סינוסים). קיימים תכשירים רבים הנמכרים ללא מרשם רופא לטיפול בתסמינים השונים של הצטננות. המרכיב העיקרי הוא בדרך כלל משכך כאב קל, כמו פאראצטאמול או אספירין, והוא מלווה על פי רוב במפחית גודש, נוגד היסטמין ולעתים גם קפאין. למרות שאנשים רבים חשים הקלה בתסמיני הצינון בעזרת השימוש בתכשירים אלה, המהלך הטבעי של המחלה אינו משתנה. רוב הרופאים ממליצים על תכשירים המכילים משכך כאב יחיד בתור הדרך הטובה ביותר להקלת תסמיני הצטננות. אפשר לקחת מפחיתי גודש או נוגדי היסטמינים לפי הצורך, אם אין הקלה מספקת. עד היום אין חיסון שימנע לחלוטין את ההצטננות ואין תרופה ספציפית המכחידה את הנגיפים הגורמים למחלה שכיחה זו. חשוב להבדיל הצטננות מדלקת חיידקית של הלוע או השקדים, מדלקת מערות הפנים (סינוסיטיס), משפעת אמיתית ומדלקת ריאות. לכל אחת מהמחלות הללו יש טיפול ספציפי.
 
קור ומחלות
מדוע קור חודר עצמות או אימון בבגדים רטובים גורם לך להרגיש שהסבירות להיות חולה הולכת וגדלה? וזאת, למרות שבאופן הגיוני אתה יודע שהתקררות ושפעת מקורם בהדבקה על־ידי וירוסים ולא כתוצאה מקור או מאוויר לח? מדוע פעילות גופנית בקור גורמת לך להרגיש כבד ומסורבל, בהשוואה לתחושות אותן אתה חווה במהלך פעילות גופנית בקיץ?
על־מנת לענות על השאלות האלה, עלינו להבין שהתגובות הפיזיולוגיות של הגוף לאימון בתנאי מזג אוויר קר, שונות מאלה המתקבלות לאחר אימון בתנאי מזג אוויר נוח. לדוגמה, חוקרים מיפן מצאו שחשיפה לאוויר קר עודדה את פעילותם של התאים הלבנים המדכאים (Suppressor) ובכך נפגמה זמנית פעילותה של מערכת החיסון. המנגנון שאחראי לתופעה מקורו בעלייה בריכוז ההורמון קורטיזול, המופרש מבלוטת יותרת הכליה בתגובה לחשיפה חדה לקור. עלייה בריכוז ההורמון גורמת לדיכוי פעילותה של המערכת החיסונית. מכאן ניתן להסביר, לפחות חלקית, מדוע תחושת קור במהלך האימון מגדילה את הסיכוי שלך לחלות. מאידך, חימום יתר כשלעצמו אינו מגדיל את הסיכוי שלך לחלות במחלה ויראלית.

נראה שאימונים לאורך זמן בתנאי מזג אוויר קר, מקהים את תגובת התאים המדכאים של מערכת החיסון. במילים אחרות, מי שרגיל להתאמן בתנאי מזג אוויר קר או במים קרים, נוטה להפגין ירידה פחותה בתפקודה של מערכת החיסון לאחר האימון בהשוואה לאנשים שנחשפים לתנאי קור באופן לא עקבי.

פעילות גופנית והצטננות
ככל שמזג האוויר הופך להיות קר יותר כך האף שלנו מתחיל לדלוף אולם מסתבר שניתן להפחית את ממדי ההצטננויות שלנו באופן משמעותי אם נהפוך את הפעילות הגופנית לחלק משגרת חיינו – כך טוען ד"ר דיוויד ניימן, מומחה מטעם החברה האמריקאית לרפואת ספורט.
ד"ר ניימן ציטט מספר רב של מחקרים שהראה שאנשים שמבצעים פעילות גופנית מתונה, כמו הליכה למשל, במשך 45 דקות לפחות ובמרבית ימי השבוע, סיכוייהם לקצר את מספר הימים בהם הם סובלים מהצטננויות עומד על 25%-50%. "הפחתה כל כך משמעותית בממדי התחלואה אינה יכולה להיות מושגת באמצעות תרופה או כדור", הסביר ניימן. "כל מה שצריך הוא להצטייד בזוג נעלי הליכה טובות ובכך להקטין את הסיכוי שלכם להימנות על אחד מאותם עשרות אלפי מקרים שצפויים לפקוד אותנו החורף", הוסיף החוקר.
אם כבר חליתם ואינכם יודעים אם לבחור בין חדר הכושר לבין הכורסה בסלון החם, לד"ר ניימן יש כמה טיפים עבורכם:
*אפשר להתאמן אם ההצטננות מוגבלת לאזור הראש בלבד, כמו במקרה של נזלת או של גרון כואב.
*אל תגזימו! אם אתם סובלים מהתקררות בצעו את הפעילות הגופנית בעצימות נמוכה-בינונית, למשל בהליכה. מחקרים הראו שפעילות גופנית מתונה לא משפיעה באופן שלילי על מצבם של אנשים שסובלים מהתקררות טיפוסית.
*הישארו במיטה אם אתם סובלים ממחלה מערכתית שהיא מעבר לנזלת של התקררות רגילה. זיהום בדרכי הנשימה, חום, בלוטות נפוחות וכאבי שרירים – כולן סיבות מספיק טובות על מנת להישאר בבית ולא להתאמן.
*אל תחזרו לשגרה מהר מדי. אם אתם מתאוששים מהתקררות קשה או ממחלת השפעת חזרו לפעילות באופן הדרגתי ומבוקר. תנו לעצמכם שבועיים להתאושש בטרם תחזרו לשגרת הפעילות הרגילה.

ד"ר ניימן אף ממליץ לבצע פעילות גופנית מתונה בטרם ניגשים לקבל את זריקת החיסון. פעילות גופנית מתונה ממש בסמוך למועד החיסון תורמת לשיפור תגובת הגוף לחיסון ומאיצה את החיסוניות.

צילום שער: nishidaryuichi
——————————————————————————–
מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".