מדי שנה מתקיימים ברחבי העולם אלפי מירוצים. חלקם נערכים בשטח וחלקם בכביש. יש כאלו שמתקיימים במדבר ויש אפילו על קרחוני ענק במדינות הכפור. אבל מרוץ שנערך באחת הערים היפות בעולם, "עיר שהיא מוזיאון של הרנסאנס", כזו שהוכרזה כ"אתר מורשת תרבות עולמית" של אונסק"ו, בירת טוסקנה – יש מעט מאוד. לכן, כשהוצע לי להשתתף ב- Firenze Urban Trail, לקח לי בדיוק דקה לאשר השתתפות, לנעול נעליים ולהתייצב על קו הזינוק.
מרוץ פרינצה הוא עירוני ומתקיים כבר ארבע שנים בסוף השבוע הראשון של חודש מארס ומסלוליו עוברים בין רחובותיה וסמטאותיה של העיר הרומנטית, עם נגיעות קלות אך אכזריות ומאתגרות בשטחים הפתוחים של העיירות הסמוכות. במסגרת המרוץ מוצעים שלושה מסלולים מעגליים המוזנקים ומסתיימים למרגלות הפיאצה של בזיליקת סנטה קרוצ'ה, הממוקמת במרכז העיר העתיקה.
עוד כתבות בנושא
10 מרתונים בחו"ל שאולי אתם לא מכירים
5 המרתונים שאתם חייבים לעשות באביב באירופה
10 מרתונים קל"ב
המסלול הקצר לאורך 13 ק"מ נערך בלילה לאור פנסי הראש של הרצים, והציע לרצים חובבנים מסלול אורבני ו"תיירותי" שעובר בגלריית אופיצי העתיקה, גשר פונטה וקיו המפורסם, בזיליקת סאן מיניאטו הניצבת באחת הנקודות הגבוהות בפירנצה (ומצריכה מהרצים עלייה לא פשוטה) ופיאצלה מיכלאנג'לו, הממוקמת על גבעה שממנה נשקף עוצר נשימה (אבל באמת) של העיר. בדרך יחלפו הרצים, בין השאר, ליד העתק פסלו המונומנטלי של מיכלאנג'לו, דוד.
המסלול הבינוני, בו השתתפתי כחלק מההכנה ו"הריצה המסכמת" לקראת מרתון ירושלים, הוזנק בבוקר שלמחרת מרוץ הלילה ויועד לפי המארגנים לרצים מנוסים המסוגלים לרוץ 30 ק"מ, תוך טיפוס מצטבר של כ-650 מטרים. כמו רצי המקצה הקצר, עברנו במסלול 13 הק"מ שאליו התווספו "ביקורים" במספר אתרים מרהיבים נוספים כמו פארק dell’Albereta המטופח ופיאצת דלה סיניוריה (Piazza della Signoria). בחלק הקשה יותר של המרוץ צלחנו עליות חדות וארוכות לצד ירידות תלולות ובלתי נגמרות בעיירות הציוריות פיאסולה (FIESOLE) וסטיגאניו (SETTIGNANO).
לאלו שרוצים (ומסוגלים) ליותר מציעים המארגנים גם מסלול 45 קילומטרים הכולל עוד קצת שטח, עליות, מורדות, כיכרות ומזרקות היסטוריות ואתרים נוספים כמו Castel di Poggio ו-Monte Ceceri שם ערך דה וינצ'י ניסויים על כלי הטייס שפיתח.
אם המרחקים הללו נשמעים לכם כמו משחק ילדים, המארגנים מציעים גם שני אתגרים מפרכים יותר: לרוץ בלילה את המסלול הקצר ובבוקר את אחד משני המסלולים הארוכים. מאחר ואני בכל זאת בסוג של חופשה – ויתרתי.
למרות שבסופו של דבר מדובר "רק" בריצה, קשה לתאר במלים כיצד טבע, אומנות, אדריכלות וספורט חברו להם יחד כדי להעניק לכ-2,000 ברי מזל (מתוכם כ-10% רצים זרים), את אחת החוויות העוצמתיות והמהנות שיכולה איטליה בכלל ופירנצה בפרט להציע. אם אתם עדיין מתלבטים אם להתחיל לרוץ, או אם לחצות את רף 10 הק"מ, זה המרוץ שבשבילו שווה לכם להתאמץ עוד קצת. לקראת המרוץ בשנה הבאה, שריינו את התאריכים ותכננו לעצמכם סוף שבוע באחת הערים היפות בעולם. אחרי הכל, מתי תקבלו עוד הזדמנות לאכול את מיטב הפחמימות שיש לאיטליה להציע, וגם לשרוף אותן מיד לאחר מכן במרוץ שטח-אורבני? צ'או.