"אני בא לנצח", כך ללא חושש מצהיר עמית פיין לפני תחרות איש הברזל הראשונה שלו, ישראמן-נגב, בשבוע הבא באילת. איכשהו, כשהקיבוצניק בן ה-27 מאלונים אומר לך את זה, אתה לא נע באי נוחות שמא מדובר בגבר שחצן, חלילה, או בפנטזיונר. אחרי הכל, כשאתה מדבר עם אנשים מברנז'ת הברזל והטריאתלון, האינדיקציה היא שפיין הולך לנצח ולקחת את המקום הראשון במרחק המלא לפחות בדרוג הישראלים. מעבר לזאת, פיין פשוט נשמע בחור פשוט. הוא מדבר גם על הבעיות שבדרך, על החששות מהלא נודע, וזה רק מרשים יותר שבסוף כל זאת הוא מבטיח זהב. שאלת מיליון הדולר בקרב הפרשנים היא, האם פיין מהווה איום על האלוף הבלתי מעורער של הישראמן, הלוא הוא פטר וברוסק הצ'כי, שמגיע להגן על התואר שלו גם השנה.
נהנה מהמרחקים הארוכים
עמית הוא ספורטאי כבר מגיל 6 אבל עד גיל 12 זה היה באולם ההתעמלות. הקריירה נקטעה בגלל קרע ברצועות הברך. הרופא והפיזיותרפיסט המליצו לשחות ולרכוב על אופניים וכך נסללה הדרך לטריאתלון. "הנוער עוד לא היה באותם ימים כל כך הישגי בטריאתלון, בטרם החל עידן המקצוענות. אמנם זכיתי למעמד ספורטאי מצטיין בצבא והגעתי לאליפות אירופה, אבל העפלה למשחקים האולימפייים דורשת זמן ומשאבים כלכליים ברמה גבוהה מאוד, וזה לא היה ריאלי עבורי, אז התחלתי ללמוד, ותוך כדי לעשות חצי איש ברזל. תמיד נהניתי להתאמן קשה, ונהניתי מהמרחקים הארוכים".
זה היה רק לפני שלושה חודשים, שעמית ישב עם המאמן הראשי של קבוצת זון 3, ליאור זך-מאור, ושותפו לניהול הקבוצה, גל תיכון, לשיחה. גל וליאור שאלו את עמית אם איש ברזל מלא זה ריאלי עבורו, והתשובה החיובית הביאה את הקבוצה להחלטה: הולכים על זה. זך-מאור הוא המאמן המכין את פיין לתחרות, וכבר נרשמה הצלחה בחצי איש הברזל של גן שמואל באוקטובר האחרון. "ניצחתי עם 4.07 שעות והניצחון הזה נתן לי מוטיבציה לאימונים. הקבוצה מאוד מקצוענית, יש חסויות כלכליות ומחנות אימון, כך שהבנתי מלכתחילה כי מדובר בהזדמנות מצוינת. ידעתי שהמרחקים הארוכים יגיעו אלי יום אחד, אם כי לא תארתי לעצמי שבשלב כה מוקדם".
פיין רואה הרחק מעבר לים האדום: "המטרה היא להגיע לאליפות העולם בהוואי. אחרי אילת אתחרה בתחרות באירופה, שם אנסה להשיג את הסלוט לאוקטובר בהוואי. התחרות באילת היא ממש בית ספר עבורי. ללמוד ולשלם שכר לימוד, ומצד שני אני בא לעשות תחרות חזקה".
מה מצבך היום מבחינת כושר גופני והרגשה כללית, כשבוע לפני שאתה יורד לאילת?
"האמת היא שאם התחרות היתה מתקיימת בעוד חודש, היה יותר טוב. במיוחד כשזה האיירונמן הראשון שלי. אבל בסך הכל אני מרגיש טוב ורוצה כבר לזנק. פשוט יש עלי עומס בלימודים וממילא לא אהיה מוכן יותר מעכשו בעוד חודש".
פיין הוא סטודנט לפיזיותרפיה באוניברסיטת חיפה, חמישה ימים בשבוע החל מ-8 בבוקר, לעתים עד 4 אחה"צ, לעתים עד 6 בערב. בנוסף הוא משלים פרנסה כמדריך שחייה ומציל, כך שהוא מתחיל יום ב-5-6 בבוקר ומסיים ב-8 בערב. כל יום.
על הישורת האחרונה, כעת, איזו עצה היית יכול לתת למי שמתכנן איירונמן בכורה?
"צריך לדעת כי יש הרבה אי ודאות ולכן להיות שקול, בשליטה. לשמור על הקצב שלך, על התזונה, ולהיות מוכן להפתעות. אני התפרקתי בשלב מוקדם וסבלתי, אבל גם ראיתי מגמת שיפור. למדתי להתנהל בתזונה ובכלל, ואני כיום במקום אחר מאשר הייתי בו לפני חודשיים".
עוד כתבות בנושא
הולך להיות חם: הקרבות המעניינים שצפויים להיות בישראמן-נגב 2015
לקראת ישראמן-נגב 2015: המאמן ליאור זך-מאור מסכם את מחנה האימונים הקבוצתי
ישראמן-נגב 2015: יותר מתחרים מחו"ל, הרבה יותר שלשות
מועמד לניצחון?
"אני מקווה לעשות מינימום טעויות. מאז שנת 2002 אני בטריאתלון. כבר התחריתי ברמות גבוהות ואני מצפה מעצמי לשחות טוב, לרכוב ברמה גבוהה ולסיים בריצה טובה. אם אממש את הפוטנציאל שלי אז מצפה לי תחרות טובה, אם כי לא הכל תלוי רק בי. בדרך יש הרבה דברים שקורים, ומי שמוביל עד השעה ה-5-6 באיירונמן, לא בהכרח ינצח".
אתה מרגיש כבר את הלחץ על הכתפיים כמועמד לניצחון בעיני רבים?
"עדיין אני לא מרגיש לחץ והתרגשות. אולי זה יקרה כשנרד לאילת בשבוע הבא. בשנים האחרונות הייתי מועמד לנצח הרבה פעמים ותמיד סיימתי על פודיום. בשביל זה אני בא גם לישראמן, אבל הלחץ הוא לא להגיע לפודיום אלא לחץ של אי ודאות במרחקים הגדולים האלה. איש ברזל שונה לגמרי מחצי איש ברזל".
יש לך מודל לחיקוי בענף?
"לא כל כך. אני מעריץ את כל החבר'ה החזקים בעולם כי אני יודע כמה קשים האימונים בכל מזג אוויר".
אגב, איך התאמנת בכל תקופת הסערה האחרונה והגשמים הרבים שירדו?
אם לא חייבים אז לא יוצאים החוצה בגשם. העברתי הרבה אימונים לאינדור וחדר כושר. בכל אופן אני יודע להתחרות בגשם, ורוח, כאיש עמק יזרעאל, אני יודע מהי רוח. על פי התחזית הולך להיות קר באילת. אני איש של חום, אבל אדע להתמודד. שמעתי שב-2012 סבלו מתחרים ממכות קור בהרים סביב אילת כי הטמפרטורה הגיעה עד 0 מעלות. זה קצת קיצוני ובוודאי שלא התאמנתי בתנאים כאלה, אבל שמים עוד שכבת לבוש, אוכלים יותר ושמים לב לידיים ולאזניים. אני מקווה שהניסיון יעמוד לצדי".