יש הרבה דברים שמאפיינים את אותם ספורטאים שמצליחים לעמוד באתגרים הכי מטורפים שיש ושרוב האנשים מכנים אותם "משוגעים". אבל מה שמאפיין אותם יותר מהכל זה שהם שונאים שאומרים להם מה הם לא יכולים לעשות. עד כדי כך שונאים, שהם יעשו הכל כדי להעמיד את אותם אנשים על טעותם.
עוד כתבות בנושא
מחקר חדש חשף כי אימונים מפחיתים סיכוי לתחלואה בסרטן
7 מרתונים ב-7 ימים ב-7 יבשות – איך זה עובד?
יריב כפרי האמריקאי-ישראלי רץ 91 קילומטרים עם סרטן ריאות
לאחר ניתוח המוח נרשמה למרוץ של 5 קילומטרים
בת'אלן טלפורד היתה רצה חובבנית למרחקים ארוכים כולל מרתונים, שאמרו לה לפני 12 שנים שהיא לא תוכל לרוץ יותר. זה קרה בהכנות לניתוח שעברה להסרת גידול סרטני במוח. המנתח הסביר לה שהניתוח הזה יגרום לפגיעה בדיבור ובזיכרון, יעוור אותה כמעט לחלוטין בעין שמאל ולכן המליץ לה לחפש תחביבים אחרים לאחר השיקום כי הוא גם ידע שאת הסימנים הראשונים לסרטן המוח היא גילתה כשהחלה להרגיש סחרחורת נוראית תוך כדי מרתון בו רצה.
במהלך השיקום שלה היא למדה לדבר מחדש ולבצע את כל הפעולות הפשוטות כביכול שצריך לתרגל אחרי התערבות כירורגית במוח. אבל דבר אחד היה ברור לה, וזה שלא טוב לה בחיים. אז היא החליטה להירשם למרוץ של 5 קילומטרים כשההורים שלה הפצירו בה ללכת אותו ברגל, ובאמצע הדרך החלה לרוץ. מאז היא לא הפסיקה. מאז הוא משתתפת מדי שנה במרתון המועדף עליה שזה ה"מרין קורפס" בארצות הברית, מאז היא גם השתתפה באליפות העולם באיש ברזל בקונה שבהוואי, וכשהיא קראה מאמר על אחת התחרויות המאתגרות ביותר שיש היום – 7 מרתונים ב-7 ימים ב-7 יבשות – היא הבינה מיד למה היא צריכה לשאוף.
במקביל טלפורד הבינה שהיא צריכה לחיות עם הגידול הזה, ולעבור עוד ניתוחים מכיוון שהוא ממוקם בצורה כזאת שאי אפשר להסירו. וזה לא רק ניתוחי מוח, בגלל הגידול היא לא יכלה לשלוט בשלפוחית השתן שלה, כך שהיא עברה ניתוח לשחזור שלפוחית השתן וזה אומר שיש לה קטטר. ולמרות כל זה, לאורך כל השנים האחרונות היא נהגה לרוץ 2-3 מרתונים בשנה ועוד הרבה מרוצים אחרים למרחקים יותר קצרים, כשהשיא עד לשנה האחרונה היה ההשתתפות באיירונמן קונה ב-2012.
חיים מלאים ומדהימים למרות הכל
כשטלפורד שמעה על האתגר המטורף שבו רצים 7 מרתונים ב-7 ימים ואת כל הזמן פרט לריצה מעבירים בטיסות מיבשת ליבשת, היא פנתה לארגון פילנטרופי שמתרים כספים לחקר הסרטן וניסתה להשיג דרכם את המימון להשתתפות בתחרות שמסתכם בכ-75 אלף דולר. היא הבינה שיש כאן פוטנציאל מדהים לגיוס כספים לחקר סרטן המוח, ושבסופו של דבר אותם 75 אלף דולר יטפחו ויהפכו לסכום משמעותי בהרבה. בארגון נתנו לה אור ירוק, בתנאי שהרופאים יתנו לה את ברכת הדרך.
הפעם אנשי הרפואה שהכירו אותה כבר לא היו ספקנים, ואחד מהם אמר לה שאם יש מישהי שתוכל לעמוד באתגר הזה, זו היא. ואז היא הבינה שהיא צריכה להתחיל להתאמן לדבר המטורף הזה, וזה אומר לקום כל יום בסביבות 3 לפנות בוקר ולהתחיל את היום עם ריצה במסילה (כי הראייה שלה לא מאפשרת לה לרוץ בחוץ בחושך), לאחר מכן אימון ספינינג, בהמשך היום אימון מדרגות ובערב יוגה, שחייה או אימון core (שרירי ליבה).
בינואר 2017 היא מצאה את עצמה על קו הזינוק של המרתון הראשון מתוך שבעה באנטרקטיקה, ולאחר מכן בצ'ילה, מיאמי, מדריד, מרוקו, דובאי וסידני. היא עשתה את זה עם נעליים שעוצבו על ידי 14 מכרים שניצחו את הסרטן וזה לדבריה היה משהו שסיפק לה המון אנרגיה לאורך הדרך. זה וסיפור חייה כמובן, השילוב הזה שגרם לה לצאת למסעות מטורפים ובעיקר לחיים מלאים ומדהימים למרות הכל. אפשר לקרוא לזה תחושה של מיליון דולר, וזה אגב (פחות כמה אלפי דולרים אם רוצים לדייק) היה הסכום הכספי שאותו הצליחה לגייס לחקר סרטן המוח שאתו היא מתמודדת מדי יום.