מאת:עופר ביידה

הכל החל זמן קצר לפני הזינוק למרוץ רעננה (10 ק"מ) השנה, ניר משוונג שאל אותי למה לא ארוץ עם מצלמה ואצלם תוך כדי ריצה. (במרוץ עין גדי האחרון רצתי 10 ק"מ ולאחר מכן צילמתי רצים ורצות רבים בקו הסיום, וכל התמונות, כמו שאומרים נמצאות בשוונג!).

תשובתי הייתה שאמנם במרוץ התריסרון האחרון במסגרת מרתון טבריה ראיתי משתתף שרץ עם מצלמה אשר אמר לי שהוא ינסה לצלם תוך כדי ריצה, אבל זה נראה לי מאד לא נוח וכדאי לרוץ עם מצלמה יחסית גדולה ויקרה.
המצלמה עלולה גם ליפול או לקבל מכה תוך כדי ריצה, שלא לדבר על לעצור כדי לצלם תמונה טובה בהתאם לאיכות שאפשר לקבל מהמצלמה.
מספר ימים לפני מרוץ ראשון-לציון, ביקרתי בחנות אופיס דיפו. בעוד אני מביט בחלון התצוגה לשם חיפוש פריט למחשב נתקלתי במצלמה קטנה שמחירה רק 300 ש"ח.

החלטתי ששווה לקנות אותה ולנסות את הרעיון של ניר כבר במרוץ ראשון-לציון הקרוב, ואכן כך היה, הצלחתי לצלם מספר תמונות במרוץ ראשון, מרוץ תל-גזר ומרוץ דליה.
והנה הגיע חצי מרתון ירושלים, אותו לצערי לא רק רצתי אלא גם הלכתי, כמו רבים אחרים בשל החום והתנאים, ולאחריו חצי מרתון ת"א שבו ביקשתי לסיים את עונת המרוצים יותר טוב מהאכזבה בירושלים.

סיפור שני המרוצים האחרונים בתמונות הבאות – אולי נופי פארק ירושלים ופארק הירקון יגרמו לרצים ורצות נוספים להשתתף במרוצים אלו בשנה הבאה ולחוות את חווית הריצה.

קולאז’ התמונות של עופר