טריאתלון הוא ספורט יקר ולא רק לליבם של משתתפיו, אלא בעיקר לכיסם. הניתוח המפורט של העלויות הכבדות כבר הוצג בכתבה בשוונג ("מדור השפיות הפיזית: ספורט לעשירים בלבד"). אדם שמתלבט לראשונה האם להיכנס לתחום הטריאתלון בוודאי ירצה להתנסות ולטעום קצת מהספורט האתגרי הזה, לפני שהוא נכנס להשקעה הכוללת, אשר יכולה גם להיות מעל לעשרת אלפי שקלים בשנה.

ההשתתפות היתה חופשית לכל אדם | צילומים: יאיר שגיא

משוכה גבוהה עומדת גם בפני הטריאתלט המתלבט, שרק רוצה לעשות בדיקת היתכנות ראשונית ולהתנסות ולו בתחרות אחת. הוא עלול להפרד מכ-1,000 שקל, כדי להשתתף בתחרות בודדת, כאשר מצרפים את מחיר הרישום לתחרות, עלות הביטוח ליום התחרות ובדיקה ארגומטרית מקדימה, שכולם מחויבים בהם היום. ההשוואה המתבקשת מראה כי ניתן למצוא מרוץ או משחה, גם בפחות מ- 100 שקל לאדם וזאת בהתעלם מהעלויות העקיפות הנוספות כמו להשיג ציוד יקר לתחרות, כמו אופני כביש.

טריאתלון פלמחים שהתקיים בשישי האחרון בא בדיוק לפתור בעיה זו והיה מיוחד מסוגו בגלל הרצון לאפשר לכל אחד ואחת להתנסות בחוויה המדהימה שנקראת טריאתלון. ההשתתפות היתה חופשית לכל אדם, ללא הגבלה על סוג האופניים, ללא הגבלה על זמן הסיום ואף פתר את בעיית המחיר. בפחות מ-100 שקל יכול הטריאתלט המתלבט לחוות טריאתלון ספרינט מלא או דואתלון. אמנם אין להסתיר כי מטרת המארגן שי פיפמן לא היתה רק להנגיש את מקצוע הטריאתלון לכל אדם וסקרן, אלא גם לקנות נפשות לקבוצת הטריאתלון שלו וכן להעשיר את האימונים של אלו שכבר חברים בה, באמצעות תחרות במגרש הביתי. אבל אין פסול בכך והדבר דומה לשאיפות הכלכליות של מארגנים אחרים של תחרויות טריאתלון.

במקום שטח החלפה סטרילי, פיזרו המשתתפים את הציוד והאופניים שלהם באופן חופשי

בהתאם, התחרות אמנם היא לא היתה מאורגנת, נאכפה ומהודקת כמו תחרויות המארגנים הגדולים בענף, עם סגירה הרמטית של הכבישים והרבה "פירוטכניקה", אך היה בה הרבה חן וקסם בשימוש בתחליפים ותוואי שטח ייחודי לאזור חוף פלמחים. במקום שטח החלפה סטרילי, פיזרו המשתתפים את הציוד והאופניים שלהם באופן חופשי ויצירתי באזור הכניסה לחוף הרחצה עם שמירה אזורית של המארגנים ותודות לעובדה כי אף אחד לא מגיע לחוף בשעה כה מוקדמת של הבוקר.

התחרות התחילה בשעה 6:10 בשחייה והמים היו חמים יותר מטמפרטורת האוויר בבוקר. במקום הקפת המצופים המקובלת, הוזנקו המשתתפים מקו החוף להקיף בשחייה את שובר הגלים של פלמחים ולחזור לחוף ובסך הכל מרחק של כ-750 מטר. רכיבת האופניים היתה על כביש הגישה לפלמחים, משטח ההחלפה ועד לרמזור הראשון. מקטע של רולינג הילז שאינו משורי, אך כאמור כמעט ריק מכלי רכב בשעה כה מוקדמת של בוקר יום שישי. הריצה היתה על אותו כביש רק בשוליו השמאליים, כאשר נקודת הסיבוב היתה גם נקודת המים, ושוב ריצה לא שטוחה אלא של גבעות ותלוליות. רבים מהמתחרים שעקפו מתחרים אחרים זכו לקריאות עידוד דווקא מאלו שנעקפו.

הגיעו גם פראטריאתלטים מבית הלוחם בירושלים

בקו הסיום עמדה תמי, השופטת, מודדת הזמנים הרשמית, הרשמת ומנהלת הקבוצה ורשמה במחברת את מספר כל משתתף בכדי שתוכל מאוחר יותר להנפיק דף תוצאות לחלוקת פרסים בטקס הסיום. את כל התחרות ליוותה צלמת שהנציחה לכל המשתתפים רגעים מהתחרות, אך בעיקר היו אלו חשובים למשתתפים שזו היתה התחרות הראשונה שלהם, והיו יחסית רבים כאלה. מתוך כ-75 משתתפים, כמחצית היו כאלה שזו היתה להם תחרות הטריאתלון הראשונה בחייהם. אך לא רק חדשים השתתפו בתחרות. מלבד הקבוצה של שי פיפמן חלק מהמשתתפים בחרו בדואתלון ורצו במקום לשחות, מספר משתתפים רק רצו או רכבו. הגיעו נערים ונערות מגיל 15, כמו גם פראטריאתלטים מבית הלוחם בירושלים, היו אלופים כמו אלון פדר שסיים בזמן של 58:00 דקות, ואפילו מתחרה שביצע את חלק הרכיבה על חד אופן.

בסיום התחרות היה טקס קצר ונחמד של חלוקת פרסים לקטגוריות השונות והפריסה בסיום "נתנה בראש" לתחרויות הרגילות וכללה שתייה קלה, פירות טריים ופירות יבשים, עוגות, עוגיות וכל טוב. ללא ספק התנסות ראשונה זולה ומהנה אך גם למכורי הטריאתלון, שאינם יכולים לוותר על תחרות ושנמצאים שבוע אחרי עכו ושבוע לפני נתניה, לא יכלו למצוא דרך מהנה מזו להתחיל את הסופ"ש.