נבחרת ישראל באופני הרים נחתה בבירת אוסטרליה לקראת פתיחתה של אליפות העולם השבוע. המסע של הסגל אשר כלל 2 טיסות ארוכות, ביקור בטרמינלים של הונג קונג וסינגפור, טיסה פנימית ו-6 זריחות ושקיעות במהלך הדרך, הגיע ליעדו בקנברה, אוסטרליה
מאת:אופיר גל-און
לאחר התאוששות והסתגלות של הגוף להפרשי השעות ולקור של החורף האוסטרלי (בין מעלה לשמונה) נטול הגשם, החלו האימונים הרשמיים של הנבחרת על גבי המסלול.
נגה קופצת מעל גאפ
מסיומה של אליפות אירופה באמצע יולי האחרון ועד היום, העברנו ביקורת קשה על שיווק האירוע האוסטרלי. אתר האינטרנט, הפליירים והפוסטרים שפירסמו והודיעו על קיום אליפות העולם ביבשת המזרחית ביותר, פרסו על 80% משטחן את האמרה: "How Do You Make Bike Fly When IT Doesn't Have Wings"- ובשפת חכמינו הכיצד תגרום לאופניים לעוף ללא כנפיים?. רק חלק קטן מיתרת שטח הפירסום נתן חשיפה לספונסרים, לאיגוד האופניים הבינ"ל ולגופים התומכים.
היום הבנו הכל – מסלול אליפות העולם 2009, הולך לספק לעולם האופניים התחרותי את אלופי ואלופות העולם הראויים ביותר בכל קטגוריית גיל. האלופים השנה יהיו הרוכבים הרגועים ביותר, הטכניים ביותר, אלה שהגיעו בכושר הטוב ביותר, המרוכזיום והממוקדים ביותר.
אמוץ מנקה קפיצה
המסלול השנה כולל הכל מהכל. נדמה לי שהוא מעיד על האופי האוסטרלי השונה כל-כך מאירופה – ידידותי וחמים, חזק ומהיר. המסלול נפתח בעליה מתונה, רחבה וחלקה של קילומטר. לאחריה הסינגל הראשון – עליה ארוכה של קילומטר נוסף בסינגל מלא באלמנטים טכניים ובעיקר טיפוסי סלע ומדרגות, אשר מביאים את עבירות האופניים לקצה המעטפת.
עולים, עולים ועולים, סוויצ'בק אחר סוויצ'בק, מזכיר קצת את המסלול של וורן פרייר בחיפה, ולבסוף מגיעים לקטעי דאונהיל הכוללים עשרות רבות של אלמנטיים טכניים שממש קשה לתפוס שהם חלק מתחרות אופני הרים – ברמים כמו על הירח, קפיצות בגובה של למעלה ממטר, סינגלים קטועים עם גאפ (מרווח) בתוכם (מעל תהום) באורך של מטר. סיבובים פתוחים וסגורים ובעיקר גינות של סלעי ענק בירידה שבחירת קווים בדפקי תחרות, תצביע על רמת רכיבה של כל מתחרה. בקיצור, המקומיים ידעו מה הם כותבים בכרזות – הרבה מאוד מזמן הרכיבה על המסלול הזה הרוכב/ת נמצא באוויר, בלי כנפיים, פשוט עם מסלול חכם.
במהלך היום, היו עימנו על המסלול הנבחרות של הולנד, צרפת, שוויץ ,ניו זילנד ובלגיה. רובן של הנבחרות בחרו לעשות את ההקפה הראשונה ברגל תוך צילום הקטעים וניתוחם. לאחר מכן האימונים שלהם פשוט היו רועשים (גם שלנו) ולא מאופקים ומקצועיים כמו שהורגלנו – הרוכבים האירופאיים פשוט צרחו משמחה, אושר והנאה – המאמנים שלהם הלכו להתלונן למארגן כי המסלול אגרסיבי מידי.
