האימון הפתוח לקראת מרוץ האופניים לנשים המשיך בסוף השבוע כשהוא מצרף לכוחותיו את אופני היד • מור שלזינגר, פגשה בפארק הירקון את רוכבת היד נטלי בר-אור שמאוד רוצה להשתתף עם הנשים הרוכבות • מרוץ האופניים לנשים – שלושה שבועות ליריית הזינוק
מאת:מור שלזינגר
אז אני שמחה לבשר שאם יהיה ביקוש – יהיה מקצה לאופני יד. השאר תלוי בכן: רוכבות אופני היד. אני רוצה לפנות אל כל אחת ואחת מכן: בואו! בואו והצטרפו אלינו ב-14.3.09 למפגן של כוח נשי ושל אחדות נשית. כולנו נשים, כולנו חולקות אהבה משותפת לספורט הזה, וזה לא משנה אם אנחנו רוכבות שטח, כביש, טריאתלטיות, או… רוכבות אופני יד. אתן חלק מאיתנו, חלק מקהילת האופניים הנשית.
נטלי בר-אור – להרגיש חלק מהקהילה הזו, קהילת הרוכבים
מה זה אופניים בשבילך?
אופניים בשבילי זה קודם כל כיף. זה טבע. זה לנקות את הראש, להתאוורר, לפרוק מתחים. אופניים בשבילי זו גם הזדמנות לעסוק בספורט הישגי, שאני לא רואה תחום אחר שיכול לאפשר לי את זה.
וגבי, נפגשתם דרך האופניים?
גבי ואני נפגשנו בחוג אופניים. בהתחלה רכבנו בימים שונים, ולא נפגשנו. ואז לפני שנתיים, במסיבת חנוכה, הגעתי במיוחד ביום שגבי רכב, ונפגשנו. דיברנו קצת, הוא סיפר על עצמו, ומשם זה התגלגל…
סיפרתם לי על מתנת חתונה לא שגרתית?
כן, דודה של גבי ביקשה לתת לנו מתנה אמיתית, ולא כסף לכיסוי הוצאות חתונה. ואחרי הרבה התלבטויות החלטנו שזו הזדמנות של פעם בחיים, והלכנו על אופני יד ארגומטריות. שזה כמו אופני כושר רגילות, רק לידיים. אין הרבה מכשירים כאלו, למעשה, יש רק דגם אחד שמיוצר על ידי חברה בגרמניה, ולכן זה כל כך יקר. מאז זה יושב אצלנו באמצע הסלון, וזה נורא נחמד שיש לנו הזדמנות להתאמן גם כשאין חוג, ואין פעילות ספורט.
מה את חושבת על מרוץ הנשים?
אני חושבת שזו מטרה מבורכת להביא עוד אנשים לענף האופניים. במיוחד בענף אופני היד אין הרבה נשים, בניגוד לגברים. וזה נראה לי חבל כי זה ספורט מקסים. נשים כל כך מוטרדות בבית, קריירה, ילדים – "אטרף" כזה, שאין זמן לפרגן לעצמך דבר כזה כמו אופניים. שלוקח הרבה אנרגיות.
את משתתפת בהרבה תחרויות, מה את אוהבת בזה?
הארועים האלו בכלל עושים טוב, האנשים מסביב, האוירה והמוזיקה והאדרנלין. ויש את העניין של התחרותיות, של הרצון לנצח, שנמצא בכל אחד מאיתנו. אני גם אוהבת לנצח כשזה קורה, ההרגשה של לעמוד על הפודיום היא נפלאה בעיני.
רוצה להגיד תודה למתנדבי אתגרים: "הרבה אנשים עם לב גדול."
הרבה נשים (גם על אופניים רגילות) מתלבטות לגבי ההשתתפות במרוץ. מה את רוצה לומר להן?
יש משהו באוירה במרוץ ששונה מרכיבה סתם. זו תחושה אחרת. לעשות חצי מרתון במרוץ זה שונה מלעשות 21 ק"מ בטיול. אני יודעת שיותר כיף לי בתחרות או בארוע, באוירה מסביב באנשים שמסביב. התחושה שאת חלק ממשהו, חלק ממשהו גדול יותר, פשוט עושה טוב. לרכוב עם עוד קבוצה ענקית, להרגיש חלק מהקהילה הזו, קהילת הרוכבים, זה עושה משהו בפנים. זה עושה טוב.
וזה במיוחד חזק אצל מישהו עם מגבלה, ומעצים את התחושה אפילו עוד יותר. את התחושה של הצלחתי, הגעתי, התגברתי! להיות חלק ממשהו בריא וטוב.
ואני רוצה להוסיף שאני מאמינה שכל אחד וכל אחת צריכה לשאוף למקסימום היכולות שלה. אני מאוד מאמינה בזה. תעשי את הכי טוב שאת יכולה ויהיה בסדר. רוצה להגיד תודה למתנדבי אתגרים: "הרבה אנשים עם לב גדול."
יש משהו שלא שאלתי ואת רוצה להוסיף?
אני רוצה להגיד תודה. אני תלויה לחלוטין בחוג של אתגרים, ובמתנדבים הנפלאים שיש שם. פשוט הרבה אנשים עם לב גדול. ובהזדמנות זו הרבה תודה.
וחזרה לענייני המרוץ:
ההרשמה למרוץ נפתחה! פרטים והרשמה:
