הקדמת העורך: הילה לביא תזנק למרתון הבכורה שלה ב-10 בינואר בטבריה. על ההכנות שלה למרתון היא כתבה בבלוג שלה בשוונג – הילה של לביאה. לקראת המרתון היא חושפת עוד כמה שעבורם יהיה זה מרתון הבכורה
מאת:הילה לביא
|
שם: איתי סינדליס
גיל: 38
נשוי ואב ל 3 (4,7,9)
מרתון ראשון: מרתון ווינר טבריה 2013.
עבודה: סמנכ"ל השקעות (רוב שעות היממה), מאמן ובעלים של מועדון הריצה Run4it.
בעברי ביצעתי מספר לא מבוטל של ריצות למרחק 35 ק"מ ומעלה אך מעולם לא התחריתי במקצה המרתון המלא באופן רשמי. בחצי השנה האחרונה השתדלתי לשלב את אימוני ההכנה שלי למרתון במסגרת הפעילות במועדון.
התכנית כוללת שני אימוני כוח, אימון סיבולת בסופי שבוע, אימוני שיפור צח"מ ואימוני התאוששות.
בהזדמנות זו חשוב לי לציין שלריצות
הסיבולת בסופי השבוע יצאתי יחד עם חברי המועדון שאני מאמן ושאבתי מכך המון אנרגיות וכוח (אפילו רק מלדעת שאנשים מחכים לי ומצפים שאוביל אותם בבטחה). כמובן שחברתם הנעימה את הריצות – הארוכה ביותר ארכה 3:15 ש' לאורך כ- 40 ק"מ! במרתון ווינר טבריה 2013 יזנקו 20 רצים בהמועדון שלנו. עבור חלקם זהו המרתון הראשון.
|
|
בשל לוחות הזמנים הצפופים – סמנכ"ל השקעות, אבא, ומאמן במועדון 4 פעמים בשבוע – אני בדוחק מצליח לבצע בעצמי אימונים בסך קילומטרז' לא גבוה. תודות לאימוני כוח והחיזוק הכללי אני שורד את אימוני ההכנה למרתון.
| שם: צחי קוטק גיל: 41 נשוי ואב ל-2. מרתון ראשון: מרתון ווינר טבריה 2013. לפני בדיוק באותו זמן היה מרתון ווינר טבריה 2013, ליוויתי את החברים הרצים ברכיבה על האופניים, מספק משקאות איזוטוניים, ג'לים ומים. בסוף המרתון רמת האדרנלין היתה בשמים, האושר היה אינסופי, כל הרצים שמחו, צחקו והתחבקו זה עם זה. האוירה היתה מדהימה, פשוט מראה של אחוותלוחמים. בעודי מסתכל מהצד (מעט בקנאה) החלטתי שאני ארוץ את המרתון הבא שיתקיים באותו מקום (טבריה) שנה מאוחר יותר. |
|
היום, שנה אחרי, אני מסתכל על השנה המדהימה שעברתי – ממצב של חוסר יכולת לרוץ (אפילו 200 מטר לחדר הכושר) לרץ למרחקים ארוכים שבעוד ימים אחדים יעמוד על קו הזינוק במרתון הראשון בחייו. מי היה מאמין? אני האמנתי, לכן אני כאן!
|
שם: סבטלנה צ'ובנו
גיל: 58
אם ל-4 סבתא ל-2. נשארתי בבית עם בני הקטן בן ה-16.
מרתון ראשון: מרתון ווינר טבריה 2013.
עבודה: שמיר אופטיקה
בנערותי הייתי ספורטאית. לאחר לידת הילדים הפסקתי לעסוק בפעילות גופנית ובמקביל אף התחלתי לעשן. לפני כ-7 שנים ילדי גדלו וכמעט ברגע העומס ירד, התפנה לי זמן רב ומצאתי את עצמי מתקשה לטפס במדרגות לקומה השנייה.
התחלתי בהליכות, הפסקתי לעשן, וכעבור זמן קצר המטרה הראשונה שלי מתקרבת, ויש לי פרפרים |
|
הילה: לאחר שנכנסתי לעולמה של סבטלנה הרגשתי צורך לשמוע על האישה המופלאה הזו עוד. על הרוח שלה, על השמחה שבה. לשמחתי שי בית הלוי מאמנה האישי, שמח לשתף אותנו בעוד צבעיים המאפיינים את דמותה.
|
שם: לילך פורת שריון
גיל: 40
נשואה + 5 (11,9,7,3,1)
מרתון ראשון: מרתון ווינר טבריה 2013.
עבודה: בנק הפועלים, הנהלה ראשית
מפגש בבית הקפה בקאנטרי בחופשת הלידה
השלישית הוביל אותי להתחיל לרוץ שם. הצלחתי להחזיק מעמד על הליכונים במשך שנתיים (בהתחלה 5 ק”מ, אח"כ קצת יותר), עד שב-2009 התחריתי לראשונה ב-10 ק"מ (מרוץ ת"א). מאז – אני מכורה. הדבר היחיד שהצליח לעצור אותי, וגם זה לזמן מוגבל, הן הלידות. רצה בממוצע 4 פעמים בשבוע, בין הכנת הסנדוויצ'ים והשכמות הבוקר. מארחת חברה למחלקי העיתונים ברחובות. פספוס ריצה כנראה ייגמר בבכי.
אחרי חצי המרתון הראשון (ב-2011) חשבתי שליותר |
 |
שלו (Twin Cities Marathon במינסוטה), וחבר בעבודה, אצן ואיש עקרונות
בעצמו, נרשם למרתון ווינר טבריה 2013. אז נדבקתי בטירוף, ארזתי את העקרונות, ונרשמתי
גם כן.
מתברר שגם כשיש עבודה, ילדים, בית לנהל, תינוק שקם 3 פעמים בלילה, וגם כשאין עוזרת/מטפלת, מספיק שיש בעל תומך ומפרגן, כוח רצון, וכשנגמרות השעות ביום, אני מזכירה לעצמי ששינה זה לחלשים.
|
שם: חגי מדיני
גיל: 39
נשוי ואב ל 2, תושב גן יאשיה שבעמק חפר
עבודה: חקלאות
מרתון ראשון: מרתון ווינר טבריה 2013.
אני רץ כשנה וחצי.
נכנסתי לתוך ספורט (שאין ממנו יציאה) ממכר, מאתגר ומהנה מאוד. לאחר ששמעתי אינסוף סיפורי רצים וחוויות החלטתי, שיש שני דברים שאני רוצה לעשות: הראשון, מרוץ הר לעמק שעשיתי (חוויה בלתי רגילה) ובעקבותיו החלטתי על היעד השני שתכננתי לעשות וזה "לכבוש את פסגת האוורסט" – לרוץ מרתון (ולא בשביל המדבקה "42.2" לאוטו). "בדרך למרתון" – הצטרפתי לקבוצת RUN4IT
שבעמק חפר. התאמנתי לפי תכנית אימונים מאתגרת ומפרכת (וגם מהנה לפעמים), והשתתפתי בכל מרוצי ההכנה שהיו בדרך. עברתי את המסכמת – 38 ק"מ, והגעתי עד הלום עם גוף "במצב תקין" פחות או יותר. |
|
אני מכוון לתוצאה של כ-3 שעות וחצי.
תכניות לעתיד: כרגע סימנתי לי בלוח השנה את מרוץ עין גדי כיעד הבא ואחריו "הר לעמק". אחרי המרתון אחליט יחד עם ליאור (המאמן) מה הלאה ותכנית אימונים להמשך. בעזרת הרגליים ניפגש בטבריה בעוד שבועיים וגם בשנים הבאות.
הילה לביא- אימא ברוכה בשלשה אינדיאנים ופוקהונטס
