זה החל בקור מקפיא והבטחה לתנאים אידיאלים, המשיך ברוחות חזקות וטמפרטורות שסירבו לעלות והסתיים בדרמות, הפתעות ולראשונה מאז שנת 2004 שלוש ישראליות על קו הגמר לפני שחלפו שלוש שעות
מאת:יאיר בן עמי ותמר ברניס
• ממו וסלם אלופי ישראל-הכתבה כאן
במשך כל השבוע היה מזג האוויר מרכז ההתעניינות של הרצים וכל העוקבים אחרי המרתון הבינלאומי בטבריה. גם העומק האיכותי של הרצים והרצות יצר עניין והרבה ציפיות לשיאי מסלול, בעיקר מדבוקת הנשים האיכותית.
בוקר המרוץ הגיעו החדשות על השלגים בחלקים נרחבים של ישראל. בטבריה זרחה השמש אבל בדיוק על זה הודבק לה הכינוי "שמש שקרנית". 2 מעלות בלבד נראו על מדי הטמפרטורה בשעה 07:00 בבוקר. שעתיים לאחר מכן, בשעת הזינוק, התנהלו וויכוחים אם הטמפרטורה טיפסה במעלה אחת או שתי מעלות, הוויכוחים אולי חיממו את האווירה, אך האוויר נותר מקפיא.
רץ המרתון הישראלי הטוב בכל הזמנים, אסף בימרו, בחימום של בוקר קפוא לאחר שלוש שנות היעדרות
רצי מרתון מהירים ידועים באחוזי השומן הנמוכים שלהם. היה זה נוגע ללב לראות חלק מרצי ורצות העילית רועדים מקור במהלך החימום ואף לפני הזינוק. הזינוק התאחר במעט ואז יצאה לדרך דבוקה שטרם נראתה בכל שנות המרוץ. נחיל של כ-2000 רצים שטף את היציאה מטבריה לכיוון צמח ואל תוך מסלול המרתון הנמוך ביותר בעולם אשר אך לפני שנה התהדר במיקום בין עשרת המרתונים המהירים בעולם.
הדבוקה הענקית של המובילים, הציפיות הגבוהות טרם המרוץ ודיווחים על רוחות חלשות, מפיהם של מי שטרחו ויצאו בוקר המרוץ למעמקי המסלול, העלו את רף הציפיות לשיאי מסלול, אך לרוחות היו תוכניות משלהן. כל הציר הראשון של מסלול מרתון טבריה, בואכה צמח ועד הפנייה לציר המזרחי של הכנרת, קיבל את פני הרצים ברוח פנים שמנעה מהם לפתוח בקצב מהיר. ההערכות לתוצאת סיום נעו באותם השלבים סביב ה-2:10 שעות.
בחצי המרחק הגבירו הרצים המובילים את הקצב אך שוב, בדרך חזרה על הציר המזרחי של הכנרת, ציפתה להם רוח בלתי ידידותית. באותו השלב עדיין היו למעלה משלושים רצים בדבוקת החוד. המאבק על אליפות ישראל גברים נראה בדרך למימוש הציפיות עם זוהר זימרו בחוד, ריקי סלם ואור כרמלי עמוק בחבורת גברים מעובה ומגוננת וחבורה זהה (בפיגור של כדקה וחצי) מובילה את יערה זנגי.
מרתון לא מוכרע בשלביו הראשונים וגם הפעם נשמעו הקלישאות על כך שרק אחרי 25 ק"מ נקבל תמונות מלאות ולקראת הסיום הן תתחדדנה.
בנימה אישית, וכן זה בדיוק המקום
מעולם לא ליוויתי את המרתון מתוך אוטובוס העיתונאים של ארגון המרתון. השנה, מנסיבות הראויות לנשיכה בפני עצמה במדור האישי שלי, הייתי עליו. אורן בוקשטיין, דובר איגוד האתלטיקה, ראוי בעיניי לסוג של פרס ישראל. הוא טורח עבור העיתונאים בדרך אותה ראוי ללמד כל דובר ואיש תקשורת בגופים ממלכתיים, ולא רק. גם הפעם הוא נהג בדרך המעוררת הערכה רבה וידע לנווט את האוטובוס במגבלות אין ספור שאם אפרטן כאן לא תצלחו לסופה של הכתבה וירקות חשובים בהרבה. את הכותרת לכתבה זו הוא נתן לי. וכאן אסיים התייחסותי לארגון וקשורים לו ואשוב לתחרות.
ההפתעה של מהדורת 2013
את החלק השני של המרוץ ראיתי באופן שמנע ממני להבין את שלל ההתרחשויות. הגעתי לקו הסיום בערך חצי דקה לאחר שהמנצח פספס בזמן זהה את שיא המסלול. את הפתעת המרתון טבריה 2013 ראיתי מעמדה טובה. בעוד כולם מצפים להגעתו של זימרו לקו הסיום כאלוף ישראל 2013 נראה לפתע אסרט ממו מגיח מהעליונת ושדרות הצופים אל עבר קו הסיום כאלוף ישראל החדש. מעט אחרי הגיע וובה בריהון ויוסף גיזצ'ו היה שלישי על קו הסיום.
המועמד מספר אחד לניצחון, זוהר זימרו פרש מהמרוץ לאחר שראה כי זמנו איטי והרגיש כי לא יוכל להיאבק על הניצחון באליפות ישראל.
הנשים לא יכלו לרוח
דבוקת הנשים המובילה נראתה בחצי הראשון של המרוץ מרשימה ובעיקר עומדת בהבטחתה למאבקי מרתון שטרם נראו סביב הכנרת ובעיר טבריה. ככל שהתקדמה הדבוקה הנשית על המסלול התברר כי הן לא בקצב שיא מסלול והמאבק הפך טקטי יותר ויותר ככל שהן חלפו על הקילומטרים.
התקוות מדבוקת הנשים התפזרו ברוח
מנצחת הנשים חצתה את קו הסיום בתוצאה הרחוקה לא רק משיא המסלול אלא מזו אותה הייתה קובעת נילי אברמסקי ביום בינוני ומזג אוויר רחוק מידידותי. הפערים בין הראשונות לא היו גדולים אבל גם לא העניקו לנו דרמה שנזכור לאורך השנים הבאות.
נשות ישראל מעל רף הציפיות
באליפות ישראל לנשים נרשם החלק הטוב ביותר של מהדורת 2013, וכנראה המקום היחיד שלא אכזב. ריקי סלם ניצחה כפי שצפו הרוב. אור כרמלי חצתה את קו הסיום רק 37 שניות אחרי האלופה החדשה ואלופת 2011, יערה זנגי, הייתה על קו הסיום 16 שניות אחרי כרמלי. הפערים הקטנים לא היו הסיפור אלא העובדה כי לראשונה מזה שמונה שנים דוכן המנצחות של אליפות ישראל במרתון קיבל שלוש רצות שחצו את קו הסיום לפני שחלפו שלוש שעות.
תוצאות
מנצחים כללי
1. דומיניק אונדורו, קניה, 2:08:00 שעות
2. דריבה רובי מלקאה, אתיופיה, 2:08:10 שעות
3. פראנסיס קיביווט לאראבאל, קניה 2:08:31 שעות
נשים כללי
1. אשטה בקר דידו, אתיופיה, 2:40:22 שעות
2. הדישה לטאי נגאש, אתיופיה, 2:40:39 שעות
3. זנבו האטפו אבאיי, אתיופיה, 2:41:09 שעות
גברים ישראלים
1. ממו אסרט, הסוללים י-ם, 2:22:28 שעות
2. בריהון וובה, מכבי ת"א, 2:23:44 שעות
3. גזאצ'ו יוסף, מכבי ת"א, 2:24:58 שעות
נשים ישראליות
1. ריקי סלם, רצי רמה"ש, 2:54:31 שעות
2. אור כרמלי, הפועל חולון, 2:57:08 שעות
3. יערה זנגי רדושיצקי, הפועל חולון, 2:57:24 שעות
תמר ברניס ממסיבת העיתונאים
יו"ר איגוד האתלטיקה-דורון קופמן:
"אמנם לא שברו את שיא המסלול של 2:7:30 שעות אך 6 רצים ירדו מ 2:10 שעות וזה יפה מאוד וברמה בינלאומית למרתון. המנצח הפסיד 80,000 דולר בכך שפספס ב-30 שניות את השיא. אין ספק שצריך לזמן בעתיד רצים עם זמן נמוך יותר כדי לשפר את הרמה. הסיבה כנראה לזמנים הללו היו תנאים קשים בחוף המזרחי שם נשבה רוח חזקה.
חבר הנהלת איגוד האתלטיקה-אריק קוקס:
הנשים רצו ב"פלאנגה" ואף אחת לא ירדה מ-2:40 שעות וזו אכזבה. בישראלים: זוהר רץ בחצי קרוב ל-1:06 שעה והיה בשיא אישי שלו לחצי אך בק"מ 35 פרש. אסרט ממו עשה שיא אישי וניצח בפעם הראשונה מרתון. באופן כללי, תוצאות הישראלים לא איכותיות.
פרסים כספים:
• מנצחי גברים-דומיניק 20,000 דולר, שני 12,000 דולר ושלישי 10,000.
• מנצחות-ראשונה תקבל 4000 דולר, שניה .3000 דולר, שלישית 2000 דולר.
• בישראלים–גברים ונשים יקבלו ראשון/נה 15,000 ש"ח, שני/ה 10,000 ש"ח ושלישי/ת 7,500 ש"ח.
אלוף ישראל 2013-אסרט ממו:
"יכולתי לעשות טוב יותר אבל יש משהו שעדיין בולם אותי. לא באתי 100% בריא. מאמין שאם יהיו לי תנאים טובים בעתיד ואתאמן במחנה אימונים אני יכול לרדת ל-2:15 שעות. אני כרגע עדיין עובד בעבודות פיזיות למחייתי כל יום".
זוהר זמירו נטש בק"מ 35 למרות שהיה במחנה אימונים עם בריהון ב-4 החודשים אחרונים וע"פ האיגוד קיבל את התנאים הכי טובים לאימונים.
אמנון גור (המאמן של זימרו) בתגובה אומר: "לכל אורך השנים המטרה הייתה לקדם את המרתון בקרב הישראלים. בשנים האחרונות רואים מהפך כי החלו משקיעים הכל בספורטאים מחו"ל ומשאירים מאחור את הישראלים. לישראלים אין פייסרים ולמרות שמקבלים תנאים טובים, עדיין לא מקבלים כל מה שצריך. זוהר, החל מק"מ 18 ועד 36 לא קיבל תוספי שתייה כי התרכזו בזרים שלפניו".
קופמן בתגובה לגור: טען שגור אינו מדויק בטענותיו ואריק קוקס הגיב ואמר: "כמעט כל בקשה של הרצים הישראלים נענתה על ידי האיגוד והאיגוד תמך בהם. הם רצו בכל מרתון בחו"ל שרצו ונשלחו למחנות אימונים. זהו מרתון בינלאומי ויש לחזקו ולכן אין להשוות בין הישראלים לזרים. צריך לזמן עוד זרים כדי למשוך את הישראלים כדי להעלות את הרמה ואין סטירה בין שני הנושאים". קופמן קיווה שהזרים יעזרו לישראלים והפעם זה לא קרה".
זוהר בתגובה: "ראיתי שהזמן שהצבתי לעצמי לא היה טוב ולא רציתי להמשיך. אני מרגיש מצוין ורוצה לעשות עוד מרתון עם תוצאה יותר טובה ולכן הפסקתי. אני עובד בשביל תוצאה טובה ואני עוזב את הילדה שלי להתאמן במחנה אימונים והכל בשביל זה. אף אחד מהאיגוד לא באמת יודע על ההכנות שלי – הם לא מתעניינים, לא יודעים איך אני מרגיש, מה כושרי ולמה אני מסוגל. הם צריכים לבדוק יותר ולקבל עדכונים ובעצם מלבד המאמן שלי, אף אחד לא יודע עלי כלום. יש לטפח קודם את הצמחים שבבית ולא את הצמחים שבחוץ".
ג"ק כהן-מזכ"ל איגוד האתלטיקה בתגובה: "לא מכחישים שיש באיגוד בעיה במעקב אחר הספורטאים הישראלים ואנו מחפשים פתרונות. קופמן הוסיף ש"אדם מבוגר (זימרו: ת.ב.) והמאמן שלו אמור לדעת מה לעשות כדי להגיע להישגים וזה קודם כל תלוי באדם עצמו. אולי בעקבות לונדון נוצרה לזימרו חסימה וההטחות כאן לא יעזרו להגיע לתוצאות הרצויות ויש להשקיע באימון".
ריקי סלם: לאחר ניצחון ואליפות ישראל במרתון בכורה: "אולימפיאדה עדיין רחוקה ממני ואתקדם לאט לאט. המטרה בעתיד לחדד את המהירות ולהמשיך לרוץ מרתונים. אני מרוצה מהתוצאה וידעתי שאני בטווח הכוח שלי ולקחתי סיכון בטוח ביחס ליכולות שלי.
דומיניק – מנצח המרתון: "מבחינת התנאים היה טוב למרות שהייתה רוח חזקה. זהו הניצחון הראשון שלי במרתון".
