הסיפורים ממשיכים לזרום מהחוויה הגדולה של מרתון מהאירוע הגדול שהיה ביום שישי- מקבץ רביעי של סיפורי הרצים ממרתון ג'ילט תל אביב
מאת:גולשי שוונג
חוויות הרצים ממרתון ג'ילט תל אביב- חלק 1, חלק 2, חלק 3 , חלק 5
דן בוקיש
לאחר נדודי שינה כי לא ניתן היה לסמוך על הפלאפון שיעבור אוטומטית ויעיר אותי ואת חברי שלן יחד איתי אצל גיסי שגר קרוב לת"א מפני שאנחנו מתגוררים בצפון הארץ, התעוררתי ועשיתי מקלחת להתרעננות, התארגנו בזריזות והפעלנו את ה- Waze לכיוון היעד אי שם בת"א. (כל שהיינו צריכים זה לרשום "מרתון ג'ילט תל-אביב" והוא כבר ידע לאן פנינו מועדות). הגענו די מהר ומצאנו חנייה באיזה מקום שומם. המזג אויר היה אידיאלי, המצב רוח מרומם ואנחנו מכוילים למטרה, בשבילי זהו מרתון שני ובשביל חברי זהו מרתון חמישי כאשר שנינו במטרה לשפר תוצאות. פתחנו את המרתון בקצב מעט מהיר ומכיוון שמזג האוויר היה לטובתנו והמסלול היה זורם וכיפי החלטנו לנסות להרוויח זמן (בזהירות) כל עוד כוחנו איתנו. בק"מ ה-30 נפרדתי מחברי והמשכתי בקצב שבו התחלתי כאשר מה שמחזיק אותי זה שבק"מ ה- 40 מחכה לי חבר אחר שרץ את חצי המרתון והוא ימשוך אותי את 2 הק"מ הנותרים. באמת שם הוא היה וזה היה כמו אוויר לנשימה, והנה ק"מ אחרון אשר היה באורך הגלות ועצרתי את השעון על 3:31:31 שעות (שיפור של 17 דקות), לאחר כ-4 דקות הגיע חברי גם כן עם שיא אישי של 3:35 שעות. אשתי עם הילדים חיכתה לי בקו הסיום, תענוג צרוף של סבל.
ניסים נעים (שמאלי בתמונה, מספר חזה 20076)
זו הפעם הראשונה בה רצתי במרוץ "המוני". מה זה המוני? ע"פ לוח התוצאות, למעלה מ-13 אלף(!) רצים גמעו את מרחק ה-10 ק"מ. הגיע הזמן להיכנס למכלאה. איך אתם הייתם מכנים גדר למתחם בו סגורים אנשים? או, יש כאן ה-מ-ו-ן אנשים! 3..2..1.. הוזנקנו! נדרשו לי יותר מדקה וחצי לעבור את קו הזינוק, בעיקר מהחשש להימחץ ע"י ההמון.
את הקילומטר וחצי הראשונים עברתי בעיקר בריצת-דילוגים מימין לשמאל, ריצה באלכסון ומדי פעם אפילו ריצה כמעט במאונך למסלול המרוץ וזאת כדי לעקוף אנשים ומדי פעם אף להיזהר מאצנים שעקפו אותי ורגלינו כמעט נתקלו זו בזו.
מסלול הריצה עבר ברחובות רחבים יחסית, אך עדיין הייתה הרגשה של צפיפות. ניתן לומר באופן וודאי, שהעדר הוא זה שקבע עבורי את קצב הריצה: בעליות השתדלתי להאיץ ולעקוף ובמישור אפשרתי לעצמי לשמור על קצב אחיד. כאשר הגעתי לנקודת ה-8 ק"מ, הרגשתי שהרגליים מעבירות הילוך נוסף. לאחר-מכן חישבתי שאת המחצית השנייה עברתי בזמן מהיר, תוצאה שלמעשה מהירה יותר מהשיא שלי בריצת 5 ק"מ. כל הכבוד למארגני מרתון ת"א על שהפיקו עבורי מסיבת ריצה כל-כך מכובדת לכבוד חגיגת שנה מאז שגיליתי את עולם הריצה. כל הכבוד לאלפי הרצים שחשמלו את האוויר ודחפו אותי לעבר שיא אישי חדש ומכובד. בדיוק שנה חלפה מאז אותה ריצה היסטורית סביב לגונה לימפה בריו דה-ז'נירו בברזיל. שנה של קסם, שנה של כושר, שנה של הנאה ובריאות. בשנה הבאה – ארוץ חצי-מרתון בת"א!
לירן נקר
הגדולה של מרוצים כמו אתמול שהמטרה היא לא רק לרוץ או לעשות ספורט המטרה המרכזית ליהנות. תל אביב העיר הכי עמוסה במדינה סגרה את עצמה לכבודנו, היו רצים מכל המינים והסוגים נערים ומבוגרים גברים ונשים רצים מקצוענים ורצים בשביל ההנאה והיו גם רצים מהסוג המרגש ביותר, ופה מתחיל סיפר אישי ומרגש שלי מהמרוץ. בין הקילומטרים 7-8 אנחנו בעיצומו של מסלול ה-10 ק"מ ושומעים קריאה מאחור "רץ עיוור" כל מי שהיה סביבי פינה את הדרך לרץ העיוור נתנו לו לעקוף וכיבדו אותו במחיאות כפיים. זה היה רגע מרגש ביותר באמצע המרוץ. אנשים אלה אלופים אמיתיים אנשים בעלי מוגבלות שמוכיחים שראש והרצון חזקים מהמוגבלות וכל אחד יכול לעשות את הניצחון הפרטי שלו על המוגבלות שלו. שורה תחתונה היה אירוע מדהים מרגש ואיכותי גם לגוף וגם לנפש שואף ל-21 שנה הבאה.
חוויות הרצים ממרתון ג'ילט תל אביב- חלק 1, חלק 2, חלק 3 , חלק 5
גם אתם רוצים לספר את החוויה שלכם?
כתבו לנו את החוויה שלכם בקצרה, הוסיפו תמונה מהמרתון – מכאן ושלחו אותה למייל [email protected] .
