מאת:עופר ביידה
מרוץ האביב ברמת השרון, הוא אחד המרוצים בהם השתתפתי כנראה הכי הרבה פעמים מאז שהתחלתי לרוץ.
למעשה זהו המרוץ היחיד שהתקיים ביום שבת שהשתתפתי בו, לפני שהיה לי רכב.
למרות שלא הגעתי היום מוקדם במיוחד, התור התקדם מהר, ואפשר לפנות לתמונות אווירה.
לחיצה על כל אחת מהתמונות בכתבה תפתח חלון חדש ובו התמונה ברזולוציה גדולה יותר.
תופעה שנשנית לא מעט פעמים בשנים האחרונות (ועוד היד נטוייה), היא שתחרות ריצה ותחרות טריאתלון, מתקיימות באותו היום.
כנראה ששני האירועים נפגעים מכך, ואפשר רק לקוות שמקרים כאלו יצטמצמו ככל האפשר.
טריאתלון ראשון לציון נערך בשעה זאת, אך חגי פגירסקי – יו"ר איגוד הטריאתלון – וויתר על ההשתתפות בטריאתלון עקב פציעה, לטובת המרוץ בעיר מגוריו.
איצטדיון האתלטיקה ברחוב הזית ברמת השרון לבש חג, לשמחת הרצים והרצות ובני משפחותיהם.
גם רוכבי החד-אופן מרמת השרון משתתפים בחגיגה.
הדר פרי ואיתי פרידמן הדרימו גם הם עד לרמת השרון.
אחרי שאני עוד שוקל לרוץ הפעם בלי מצלמה, אני בכל זאת מתייצב בסוף על קו הזינוק, עם המצלמה הקטנה.
למקומות,
צא!
אחרי שהצפיפות קצת משתחררת, התמונה מתחילה להתבהר.
מוטי מזור ודובצ’ק (דוד יעקובוביץ) לא מוותרים על השתתפות במרוצים ברמת השרון.
זמן קצר לאחר מכן אני מזהה לפתע שטיח בקרה בצד ימין של הכביש, הצפיפות כבר לא מאפשרת לי לחזור אליו, אז לפחות אצלם אותו, גם זו סוג של הוכחה שעברתי פה…
במקרים כאלה (צפיפות יחסית בתחילת מרוץ), רצוי בעתיד לשים שטיחים לכל רוחב הכביש.
חולצה חדשה מאירה בפנינו קבוצת ריצה בשם רצי מנשה – רצים ונהנים – הוא בהחלט סלוגן מוצלח.
מקיפים כיכר,
בדרך לתחנת המים הראשונה (בקבוקים), זמן קצר לאחר תום הקילומטר השני – 9:47 דקות ל-2.03 ק"מ לפי הגארמין.
עוד כ-6 דקות חולפות ואיתן גם הקילומטר השלישי (4:11 דקות ל-977 מ’ לפי הגארמין) ואנחנו פונים אל עבר השדות.
גם לורד קוניק, יש סיבה לחייך – תמונה עם רקע ירוק – תמיד טוב..
עם סוף הקילומטר הרביעי (4:53 דקות ל-988 מ’), המובילים חולפים על פנינו.
לצערי לא היה לי יום טוב מבחינת צילומים, וכך המובילים בין הגברים לא בתמונה.
קאלקידן בלקה האתיופית (מקרית גת? לפחות לפי התוצאות…), מובילה בין הנשים, יובל אילוז מרצי רמת השרון רץ בעקבותיה.
סבטלנה בחמנד, בדרך למקום השני בין הנשים.
גם רוני גוסרסקי הוותיק, כבר בדרכו חזרה מנקודת הסיבוב.
ריקי סלם בדרך לרוץ 10 ק"מ, בקצב המהיר מ-40 דקות בפעם הראשונה!
חגי פגירסקי, מגלה שגם פה (כמו בתחרויות טריאתלון, למיטב זכרוני) – אין בעיות של חוסר במים.
בנקודת הסיבוב, אני כבר לא מפספס את שטיח הבקרה…
כדקה לאחר מכן, וקצת לפני סוף הקילומטר החמישי (4:51 ל-940 מ’), גם אנחנו מגיעים לנקודת המים השנייה.
רצים ורצות רבים עדיין עושים את דרכם אל נקודת הסיבוב,
זאב נווה בן ה-82 ביניהם!
הקילומטר השישי יסתיים עוד מעט, 5:01 דקות ל-962 מ’.
גם איריס עצמון מאילת רצה בעיר התותים.
אנחנו חוצים את הרחוב הראשי של רמת השרון, כשגם הקילומטר השביעי מאחורינו (5:15 דקות ל-974 מ’).
זמן קצר לאחר מכן, מחכה לנו נקודת מים נוספת.
אם הזכרנו את רמת השרון כעיר התותים – תערוכת חוצות של פסלי תותים, מוצגת בשדרה זו (מימין לרצים בתמונה).
ניר סמוגורה ושמעון סטקלר, מראים שגם מועדון רצי תל אביב היו כאן.
הזכרנו את תערוכת החוצות, אז הנה שלט חוצות המפרסם אותה.
עמירם זאנדקרן נהנה גם הוא מהצל שמספקת לנו השדרה,
ואילו זהבה שמואלי רצתה אולי תמונה יותר טובה, אבל היום הצד התחרותי שלי, גבר כנראה על הצד הצילומי,
כנראה שבהקפת התבור (שתהיה יום לאחר כתיבת סיכום זה), אצטרך למצוא דרכים חדשות להשתפר…
נפרדנו מהשדרה וגם מהקילומטר השמיני (5:56 ל-992 ק"מ) – העלייה המפורסמת, כמובן אשמה בירידה בקצב,
אז ננצל את הירידה שמופיעה כעת, לפצות על כך, ולהגיד שלום לעוד רצים – למשל אורן בן אברהם,
ושרון גוברין.
פנייה לפני אחרונה, אפשר כבר להרגיש את הסוף הקרב (עוד מעט יסתיים הקילומטר התשיעי – 4:40 דקות ל-1.01 ק"מ).
דפנה שב מעודדת אותי, תודה רבה.
דפנה לובשת את הסווטשירט שחולק לרצות במרתון טבריה ה-30 (ינואר 2007), התוצאה אותה קבעה באותו מרוץ, תאפשר לה לרוץ ב-21 לאפריל (כשבועיים לאחר המרוץ של היום) את מרתון בוסטון היוקרתי.
דפנה כבר נראית מוכנה לריצה, כמו גם לתפקידה, כמי שתסקר את המבחנים האולימפיים של נבחרת הנשים האמריקנית, שתערך בבוסטון יום קודם (במסלול אחר).
אחרי שלושה מרתונים בהם רצנו בעבר במקביל ובפארפרזה על מה שהיא פעם כתבה לי – כולי קינאה על מרתון בוסטון…
כל שנשאר הוא לאחל לה – בהצלחה!
החיצים כבר מורים לנו לפנות אל הסיום הקרב,
רצי ורצות העילית (למשל קאלקידן), כבר יכולים לנוח,
אבל לנו מחכים עוד כמה מאות מטרים.
פנייה אחרונה לפני הכניסה לאיצטדיון,
לקראת סיום ההקפה, אני מוסיף תמונת ניצחון לעידו נמליך,
לפני ששנינו חוצים את קו הסיום.
אני מסתובב כדי לצלם את שעון הסיום – 49:38 דקות, הגארמין מראה 49.36 דקות ל-9.85 ק"מ (4:57 דקות ל-978 מ’).
לפי התוצאות הרישמיות – 49:36 דקות, מקום 291 מתוך 605 ו-54 מתוך 89 בקטגוריה שלי.
אם התחלנו עם התמונה של חגי פגירסקי – לפני – הרי נמשיך עם התמונה שאחרי…
הרבה רצים ורצות נצפו גם הם, עם אושר על הפנים, לאחר המרוץ.
כעת אפשר לפנות אל הפירות (תפוזים ובננות).
נתן ליפשס ויגאל שרם, "כיכבו" כבר בלא מעט סיכומים שלי, את יגאל אפגוש כנראה בהקפת התבור ביום שישי הקרוב, ואת נתן במרוץ הרצליה שיתקיים יום למחרת.
הילדים נהנו מהמתקנים בעוד הרצים והרצות שמחו לקבל את שקית ההפתעות בסיום המרוץ (טרנינג/סווטשירט).
הקהל כבר ישוב לקראת ההופעה המרכזית,
והנה היא בעיצומה.
כמו תמיד גם הילדים והילדות שותפים להצגה.
נעבור לטקס – בהתאם למסורת השנים האחרונות, הטקס במרוץ על שם גל לווינסון ז"ל, נפתח בחלוקת מילגות לספורטאי העיר.
חלוקת הגביעים מתחילה עם המנצחות – קאלקידן בלקה, לפני סבטלנה בחמנד, לוריס מנדלוביץ וריקי סלם.
המנצחים – ניגוסה אסמרה, לפני דרור מנור, אבישי ברטל ויובל אילוז.
יפה לציין שלושה נציגים לרצי רמת השרון בין 4 הראשונים בין הגברים והנשים (ריקי, דרור ויובל).
המנצחים במקצה ל-2 ק"מ לגילאי עד 12 – עידו כהן, לפני אסף ששון ולירי הרדוף-יפה.
המנצחות במקצה ל-10 ק"מ לגילאי 55 ומעלה – רחל שמידט, לפני עפרה גפני וירדנה ליב.
זאב נווה בן ה-82 שסיים גם הוא את המקצה ל-10 ק"מ, מקבל את הכבוד.
ניפרד מהטקס עם מנצחי המקצה ל-10 ק"מ לגילאי 50-54 – ארז בן שלום, לפני עמית נאמן ואריה קינן.
לסיכום, מרוץ רמת השרון, הוא בהחלט אחד המרוצים המאורגנים והטובים בארץ, ומשאיר לרצים ולרצות אושר על הפנים (אם נשכח את העלייה בקילומטר השמיני…)
קישורים קשורים
תמונות מרוץ האביב ברמת השרון כולל כל התמונות מכתבה זו כאן
| תגובות לטור של עופר ביידה בכתובת הבאה האימייל של עופר ביידה או למערכת שוונג באמצעות עמוד צור קשר |
