מאת:עופר ביידה
למרות שפתחנו את העונה במרוץ גלעד ל-5 ק"מ בשדות רעננה, כבר לפני שבועיים, התבשרנו על מרוץ פתיחת העונה בגליל ים, כמרוץ נוסף שמאורגן ע"י חברת ריל טיימינג, ללא קשר למרוץ גליל ים המסורתי שמאורגן ע"י איילות.
בהגעה לדוכני ההרשמה אני מזהה את מאיר צ’סניק (במרכז) אליו נחזור עוד בהמשך
לחיצה על כל אחת מהתמונות בכתבה תפתח חלון חדש ובו התמונה ברזולוציה גדולה יותר.
כשמגיעים למרוץ קצת מאוחר, אין זמן לדברים חשובים כמו למשל צילום מקצה הילדים, אבל את הזינוק איכשהו תפסתי…
את פיונה שלקמן פגשתי במרוץ לילה לבן, והנה היא רצה פה עם הדור הבא
כאשר מגיעים מאוחר נאלצים לוותר גם על דברים חשובים כמו ללכת לשירותים, כי צריך להתכונן לזינוק
לחיצה על השעון (עדיין הגארמין הוותיק שלי) ויוצאים לדרך
המסלול דומה למסלול 5 הק"מ במרוץ גליל ים המסורתי, גם אם לא רצנו באותן שדות בדיוק, אני עובר את הק"מ הראשון ב-4:02 דקות, אני חושש שאני לא ממש בכושר לקצב כזה…
אני ממשיך לצלם, אבל בדיעבד אגלה שגם בשטח הצילום לא ממש הצלחתי היום, נסתפק בתמונת שכן יצאו סבירות, אני מתחיל להצטער שלא מצאתי זמן ללכת לשירותים…
אני נזכר בכך שתמיד חשבתי על כך, שאם בספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של דאגלס אדמס, הפריט הכי חשוב לקחת לטיול ברחבי היקום היה מגבת, הרי אחד הפריטים הכי חשובים לפעמים במרוצים הוא נייר טואלט…
ירון כהן בדרך לנצחון גם היום, אני לעומת זאת עברתי את הק"מ השני כבר ב-4:27 דקות
לאורך המרוץ היו סימונים ברורים וגם מכוונים, עמית נאמן (הפעם כמאמן) חיכה גם הוא באחת מנקודות אלו
הסתובבנו לאחר מחצית המרחק, חולפים על פני רצים שעדיין בדרכם לשם
את הק"מ השלישי כבר עשיתי ב-5:04 דקות, תוצאה טובה כבר לא תהיה לי היום, לפחות אנסה ל"תפוס" תמונות טובות – צילום מהצד על רקע השדות, בדרך כלל יוצא לא רע
נפרדנו מהשדות לקראת סוף הק"מ הרביעי אותו רצתי ב-5:11 דקות, מתחילים להרגיש את החום, לא הייתי מתנגד לנקודת מים כדי לשתות קצת ולהתרענן
נתן אופן נהנה מכל רגע, וקרוב לוודאי כבר חושב על מרתון מילווקי בו ירוץ בקרוב
כ-100 מטר לסיום, השמש קופחת מעלינו
אני נכנס לסיום לאחר 24:26, הק"מ האחרון אותו רצתי ב-5:38 דקות, כנראה שכבר הייתי באמת עייף, רוני מלכא הכרוז, רואה אותי מתנשף ושואל אם אין לי אוויר, אני ממהר לקחת את בקבוק ה-1.5 ליטר – אכן לפעמים הקלישאה – מים כאוויר לנשימה – נכונה…
אני מאמין שנקודת מים בשליש האחרון של המרוץ הייתה עוזרת להשיג תוצאות יותר טובות, אבל זה כבר מאחורינו
עכשיו אפשר לעבור לצילום הרצים והרצות שעדיין על המסלול
יש כאלה שעדיין יש להם כוח לפיניש לקראת הסיום
ויש כאלה שמסתפקים בהגעה יותר רגועה לקו הסיום
היה גם כיבוד, לאחר כמה דקות, נזכרתי שכדאי שגם אטעם ממנו, ולא רק אצלם אותו לסיכום זה…
דובב מזור – מארגן המרוץ – בשיעור קצר על ריצה, עם הדר פרי, נינה פקרמן ולירון מזרחי
אחרי שלבשתי את חולצת המרוץ והתאוששתי מ"המרקם הקטיפתי שלה והצמירמור" שאחז בי, ידעתי שאפשר לשלוף את המצלמה ולהמשיך במלאכת צילום תמונות האווירה
לקח קצת זמן, "להעיר" את הרצים והרצות, אבל לבסוף קטע השחרור והמתיחות יצא לדרך
ע"י אורנית רוזנבלום, מורה ליוגה ופלדנקרייז
הבטחתי בתחילת הסיכום שנחזור למאיר צ’סניק – את מאיר הכרתי בפעם הראשונה בחצי מרתון המכביה באשדוד ב-1997, רץ מצויין של כ-1:20 שעות לחצי מרתון.
בשנים האחרונות הוא לא רץ בתחרויות, למרות שהוא מופיע בהרבה מרוצים – "הבטחתי" למאיר שאזכיר אותו בסיכום הזה – הצטרפו אלי ונסו לשכנע אותו להשתתף במרוץ הבא בו תראו אותו מופיע ללא בגדי ריצה, חבל שרץ מוכשר לא מצטרף אלינו (גם אם פירוש הדבר שחלק ממקבלי הגביעים בקטגוריה שלו עלולים לראות את הגב שלו)
מתחילים בטקס
הקהל, כולל המשתתפים הצעירים כבר מוכנים
מנצחי המקצה הכללי לגברים
מנצחות המקצה הכללי לנשים
בכירי האגודות איילות והסוללים על אותו הפודיום
ניפרד מהמרוץ עם הדר פרי ששמחה להציג את הגביע – הגביע ממרוץ "פתיחת העונה" בגליל ים, אבל הנוף קצת השתנה לנו – צריך אולי לנסח פתגם חדש: "והדרת פני טקס…"
קישורים קשורים
תמונות מרוץ פתיחת העונה בגליל ים כולל כל התמונות מכתבה זו כאן
| תגובות לטור של עופר ביידה בכתובת הבאה האימייל של עופר ביידה או למערכת שוונג באמצעות עמוד צור קשר |
