ב-30 בנובמבר יערך מרוץ המדרגות של עזריאלי בפעם ה-10 ויש מי שכבר בודק איך מרגישות 1144 מדרגות תחת הרגליים
מאת:מאיה גייר, צילום: איליה גרנטובסקי
אני גרה בקומה השנייה בבניין התל אביבי המתפורר שלי. 25 מדרגות בסך הכל (יצאתי הרגע וספרתי, בתקווה שאף שכן לא יתפוס אותי כשהפריזורה עדיין לא במצבה הלגיטימי). לא טיפוס קשה במיוחד, אלא אם כן מדובר בזה שאחרי ביקור רב משמעות (משקל) במכולת. מצד שני – האם נהניתי אי פעם מ-25 המדרגות האלה? האם חשבתי "איזה יופי של מדרגות – כמה מתחשק לי לטפס בהן עכשיו!"? האם הן היו אי פעם משהו מעבר לגזירת גורל? הממממ… לא.
נדמה לי שעבור מרבית אוכלוסיית העולם זו התפיסה הסטנדרטית של קונספט המדרגות: מין הכרח קיומי – כמו מיסים, כמו להוריד את הזבל, כמו לחיות במדינת ישראל – משהו שאין ברירה אלא לעשותו מדי פעם, אבל בהינתן אופציית מילוט, נשמח לוותר עליו בחפץ לב. ובקיצור – איפה פה המעלית?
זה כנראה מה שכל כך מדהים ברעיון של "מרוץ מדרגות" – האופן שבו הוא ממש סותר את הטבע האנושי, הרבה יותר מאשר "סתם" לרוץ, ואפילו יותר מאשר לרוץ המון. כלומר, אתה אולי צריך להיות קצת משוגע כדי לעשות איירון-מן, אבל כדי אשכרה לרצות לטפס הרבה מאוד מדרגות – ועוד בריצה! – אתה כנראה חייב להיות פסיכי אמיתי.
לפיכך תשמחו בודאי לשמוע שהרבה מאוד פסיכים מסתובבים בינינו והם כבר מחכים בקוצר רוח ל-30 לנובמבר, אז יערך מרוץ המדרגות של עזריאלי. היות שהמרוץ מציין עשור לקיומו (כן, כבר 10 שנים שהוא קיים – הזמן רץ כשאתה עולה במדרגות), צפוי האירוע להיות הפעם חגיגי ומושקע מתמיד. כך למשל נפתח השנה מקצה ייחודי למטפסי מדרגות רציניים במיוחד – "מקצה 3 הפסגות", אשר כולל טיפוס של כל שלושת מגדלי עזריאלי (3080 מדרגות סך הכל). המרוץ הסטנדרטי יתרחש כהרגלו במגדל העגול וכולל טיפוס של 54 קומות (מקומה 4- בחניון ועד מנחת המטוסים שעל הגג) שהן 1144 מדרגות.
בין המשתתפים במרוץ יש מי שכבר מתכוננים במרץ רב. אמש נערך בעזריאלי אימון במסלול המתוכנן (אשר כולל גם ריצה של 400 מטרים בתוך קומת החניון, לפני הכניסה לחדר המדרגות ותחילת הטיפוס), בהדרכתו של רן אלתרמן. אלתרמן דיבר עם הרצים שהתקבצו על הטכניקה והטקטיקה הייחודית למרוץ המדרגות: הוא הסביר שכדאי לרוץ מהר בפתיחה כדי להיכנס לחדר המדרגות עם יתרון על מנת שלא לבזבז אנרגיה מיותר על עקיפה, המליץ לשמור כוחות ולהגביר כל 10 קומות, כדי לא "להישרף" מהר מדי וגם להיעזר במעקה. הדיון המרכזי שהתפתח היה בשאלה האם כדאי לעלות בכל פעם מדרגה (קל אבל איטי) או שתיים (קשה אבל מהיר). "אי אפשר לרמות את המדרגות. אם אתה לא בכושר ואין לך סיבולת אפילו אם תהיה ראשון אחרי 10 קומות, אתה לא תחזיק מעמד", הוא אומר להם.
החבר'ה יוצאים לדרך וצצים מיוזעים, מתנשפים והלומי מדרגות בצידו השני של הבניין (כן, לא טיפסתי – מישהו היה חייב לוודא שבמקרה של מצב חרום אפשר יהיה לעלות במעלית). כנראה שהדבר הכי מתגמל בסיומו של המרוץ הזה, חוץ מהיכולת לספר עד יום מותך לכל מי שתכיר שעלית את כל עזריאלי ברגל, הוא הנוף הנשקף מהגג. מקסים, מפעים ומדהים. וגם עושה קצת ורטיגו.
אלתרמן מסביר כי המרוץ מקביל לריצת 2 ק"מ מבחינת מרחק ולפיכך תוצאה טובה היא 10-12 דקות. הוא עצמו ישתתף במקצה העילית של המרוץ, שבו מתקבצים רצים שירדו מתוצאה של 9 דקות ורצות שירדו מתוצאה של 10:30 דקות במרוצים קודמים (או ספורטאים בעלי נתונים מוכחים. אגב, מי שמחזיק בזמן השיא של המרוץ הוא אחיו התאום, דן, אשר בשנה שעברה טיפס את 1144 המדרגות בזמן של 6:52 דקות.
"אני רואה במרוץ הכלאה בין ריצה לרכיבת אופניים – יש בו שילוב פיזי של שניהם, ולכן זה משהו שטריאתלטים יכולים להיות טובים בו", אומר אלתרמן ומוסיף, "יש במרוץ גם היבט מנטלי חשוב – בשלב מסוים, איפושהו בין הקומה ה-20 ל-40, זה מתחיל להיות קשה ואז צריך להתנתק מהכאב ולהמשיך בטיפוס".
עד המרוץ ימשיכו להתקיים אימונים במקום מדי יום רביעי בשעה 19:00 (נפגשים בלובי המגדל העגול) וכולם מוזמנים להגיע. "לא נשאר הרבה זמן אבל אפשר בהחלט להשתפר עד המרוץ. כרגע אני ממליץ בעיקר לוותר לגמרי בשבועיים הקרובים על שימוש במעלית", אומר אלתרמן ומחייך.
תכנית האימונים של האלתרמנים לקראת המרוץ – כאן
15.11.2012
מאיה גייר – עורכת תוכן בשוונג, עושה ספורט כדי לא להשתגע מכל מה שמעצבן במדינה הזאת. וגם כדי להיות רזה.