מרגרט בן שושן הגיעה לטריאתלון נשים 2006 במקרה, בעקבות פגישה שבועיים קודם עם קבוצת נשים שהתאמנה לטריאתלון. הפגישה הזו שינתה את חייה. בעקבות טריאתלון נשים באו עוד ועוד טריאתלונים, ושנתיים אחר כך היא השלימה את תחרות איש הברזל באוסטריה
מאת:מור שלזינגר
מרגרט (44) אמריקאית הנשואה לישראלי, ואם לשניים, גרה בהרצליה, ומכירה היטב את מסלול טריאתלון נשים. בניו יורק היא עבדה ב-World Trade Center, כאן בארץ, העברית מהווה מכשול בהשתלבות. אבל מרגרט מספרת שדרך הטריאתלון, והאימונים, והמפגשים עם עוד אנשים במסגרת הטריאתלון, היא מרגישה ישראלית, וחלק מהחברה הישראלית.
מרגרט: "האימונים בשבילי הם פתח לחברה הישראלית"
איך הגעת לטריאתלון?
הגעתי במקרה. רכבתי על האופניים, ופגשתי קבוצה של כ-20 נשים אמריקאיות שהתאמנו לקראת טריאתלון נשים. היה לי כושר בסיסי, כי תמיד הייתי מנויה בחדר כושר, והחלטתי להצטרף אליהן, זה היה שבועיים לפני טריאתלון נשים. ולטריאתלון נשים פשוט נרשמתי בהחלטה של רגע, והתייצבתי על קו הזינוק.
ואיך היה לך טריאתלון נשים?
היתה חוויה נוראית, צוחקת מרגרט. מעולם לא שחיתי לפני כן בים, וכל כך פחדתי שלא העזתי להכניס את הראש למים. בסוף פשוט שחיתי על הגב. אבל החוויה הזו והזמן הנוראי שעשיתי נתנו לי את ההשראה להתחיל להתאמן כמו שצריך, וכך הצטרפתי לאנדיור.
שנתיים אחרי החוויה הטראומטית הזו, הגעת לאיש ברזל. איך זה קרה?
הצטרפתי לאנדיור, למדתי לשחות כמו שצריך, ובשנה שאחרי עשיתי כל טריאתלון אפשרי. כשמתחילים להתאמן כמו שצריך לומדים להכיר את עצמך מאוד טוב, את הנקודות החלשות, ואת נקודות החוזק. אני חזקה במרחקים ארוכים. אני אולי לא הכי מהירה, אבל מסוגלת להמשיך עוד ועוד. וכך בשנה שאחרי כבר עשיתי חצי איש ברזל בכינרת, ונהניתי מאוד. ואז החלטתי לעשות איש ברזל מלא.
זו הפכה להיות שנה מאוד אובססיבית בשבילי, חשבתי כל הזמן אך ורק על איש הברזל, ונהניתי. נהניתי מן האימונים הארוכים, נהניתי מהאנשים, מהחברה. באימונים כל כך ארוכים, לומדים להכיר ממש טוב את האנשים שאיתך, ובשבילי זה היה פתח לחברה הישראלית. עכשיו אני מרגישה סוף סוף ישראלית, בזכות האימונים עם ישראלים.
ואיך היה לך איש הברזל?
חוויה מדהימה. יש המון קהל, המון עידוד לאורך המסלול. הדקות האחרונות לפני הזינוק היו מורטות עצבים, אבל מהרגע שזינקנו הרגשתי נפלא. השחייה היתה פשוט מדהימה, מים צלולים של האגם. מסלול האופניים יפהפה, עובר בשדות וכפרים, וכמובן לאורך כל הדרך היה עידוד. וגם הריצה עברה לי טוב. שמרתי על עצמי עם הקצב, והרגשתי מצויין עם זה. לאורך הדרך ראיתי אנשים נעצרים, ומאטים מאוד, אבל אני המשכתי. בסיום, לפני השטיח האדום, האטתי, החלפתי כיפים עם הילדים, ופשוט נהניתי מהרגע. וברגע שחציתי את קו הסיום – פרצתי בבכי של התרגשות.
מרגרט בחצי איש ברזל בכינרת
"טריאתלון בעיני זה קודם כל התמודדות עם מכשולים"
מנסיונך המגוון בטריאתלונים – מה מייחד את טריאתלון נשים?
טריאתלון נשים ייחודי קודם כל בגלל התחושה המיוחדת של אחוות נשים. והעובדה שזו תחרות מיוחדת, בתחרות הזו את לא מגיעה כדי לנצח, אלא כדי להנות מהאוירה של הביחד, לשמוח מזה שאת מסיימת עם חברות, להרגיש סיפוק אדיר כך שעזרת לנשים אחרות. זו גם הסיבה שבעיני טריאתלון נשים הוא נפלא כטריאתלון ראשון. וכמובן יש את סוזי, והאישיות שלה שמקרינה על כל הטריאתלון, ובעיני יש לה חלק עצום בהצלחת הארוע הזה.
לאחרונה התבשרנו שהולמס פלייס הרצליה, המועדון שלך, פתח את שעריו חינם לכל משתתפות טריאתלון נשים עד למועד הטריאתלון. אפשר להתאמן לטריאתלון גם בחדר כושר?
כן, אני מאמינה שבהחלט אפשר להתאמן גם בחדר כושר. למשל בהולמס פלייס הרצליה יש שלוש פעמים בשבוע שחייה בקבוצה, יש להם שיעורי טראקינג (כמו אימון אינטרוולים אבל על מסילה), יש שיעורי ספינינג שמשפרים מאוד אופניים, וכמובן המשקולות לחיזוק. אני מאמינה שלמי שמתאמנת למרחק עממי וספרינט, חדר כושר הוא פתרון מצויין, עד כדי הנושא של שחייה בים שצריך לתרגל כמה פעמים לפני התחרות.
איזה טיפ יש לך לתת למי שמתכננת להתחרות בטריאתלון נשים בפעם הראשונה?
תיהנו. פשוט תגיעו, תעשו את זה בשביל הכיף, בשביל החוויה. טריאתלון בעיני זה קודם כל התמודדות עם מכשולים, מכשולים אישיים שאנחנו מערימות בפנינו, והתגברות עליהם. וזה חלק מהחוויה המיוחדת.
פרטים לגבי ההטבה בהולמס פלייס הרצליה
