מאמן הכושר אלון אבנד יצא למסע אופניים בשביל ישראל מהצפון ועד הדרום. בחלק הראשון הוא סיפר על ההכנות לקראת המסע. עכשיו יוצאים לדרך
מאת:אלון אבנד
ההתחלה בחרמון – עלינו לצפון בערב יום קודם ולאחר לינה טובה וארוחת בוקר בביה"ס שדה חרמון היינו מוכנים ליציאה. כבר בדרך במעלה החרמון ראינו תנועת אופנים בנווה אטיב והתברר שבחרנו להתחיל בטיימינג מושלם עם מסע האופנים של חוצה גולן, מה שהבטיח ליווי והרבה אווירה בחצי היום הראשון. ואכן כשהתחלנו לרדת מאתר החרמון לכיוון נמרוד פגשנו עשרות רוכבי שטח של חוצה גולן שליוו אותנו עד עין קניה.
ברכת רם על רקע רוכבי חוצה גולן – יום 1
יום 2 משמר הירדן עד ציפורי
היום הראשון הסתיים בקלות יחסית עם 60 ק"מ והיינו מלאי אופטימיות להמשך ,אך היום השני היה כבר סיפור שונה לחלוטין. כבר בבוקר יצאנו באיחור בגלל כמה חברי קבוצתי שהצטרפו והתברברו בהגעה, עוד פנצ’ר בהמשך הבוקר ואנו נכנסנו לפיגור ביום ארוך שכלל מספר עליות קשות. הנופים אמנם לא אכזבו ,הגשר של צפת, נחל עמוד, ומאגר צלמון. גם המורל בחבורה היה גבוה, אבל בהפסקת הצהרים בחוקוק היה כבר ברור שאנו בדרך הבטוחה לחצות עמק בית נטופה בחשכה.
העננים שהחלו מתרבים מעלינו ובעיית גשם ובוץ בעמק רחפה גם היא באוויר. בעליה לעילבון עם שקיעת השמש וסימני העייפות של החברה ,שחררתי אותם לאסוף את הרכבים ואני ודויד ירדנו לנסיעת פנסים בעמק בית נטופה החשוך. סיימנו בתשישות די רצינית את היום השני עם 70 ק"מ, ישבן ורגלים כואבים.
יום 5 כפר סבא עד מצפה הראל (תעוז)
לחלק הבא של המסע מכפר לתל לכיש נאלצנו לצאת בעיכוב של יומיים מאחר והשבילים בהמשך היו מלאים בשלוליות ובוץ מהגשם האחרון. כשיצאנו עדיין נשארו סימני הגשם אך תוך חצי יום שמש כשהגענו למצפה שהם (תצפית נפלאה 360 מעלות במרכז הארץ), שכחנו מנושא מזג האוויר שלא הטריד אותנו יותר מכאן ועד לסוף הטיול. ההמשך היה במסלולי הבית המוכרים שלי באזור יער בן שמן, שלפתע נראו קצרים בתוך המסע הארוך שהיה ועדיין לפנינו.
לאחר ארוחת צהרים טובה בלטרון המשכנו למצפה הראל וממנו גלשנו לצימר נחמד בתעוז שהיה למעשה קרוואן עם מרפסת קטנה, צופה על החורש של הר התנופה מכיוון מערב. הבטתי בהר בתוך השקיעה ונהניתי מהמחשבה שפרויקט חציית הארץ אכן הולך ומתגשם ולמרות הדרך הארוכה שעוד הייתה לפנינו (אמצע הדרך הוא רק בסביבות להב) והזכרתי לעצמי את ההבטחה מההתחלה- ליהנות מהדרך.
מצפה הראל ומודיעין מתצפית הר התנופה – יום 6
יום 7 תל לכיש עד להב
מתל נגילה ירדנו לסינגל קצר ויפה בנחל פורה ,חצינו מתחת לכביש 6 והמשכנו עם שביל ישראל לאורך הנחל שקמה, פגשנו בדרך זוג תרמילאים שבדיוק תפסו שלווה מתחת איזה עץ וקבוצת פנסיונרים שעושים כל פעם קטע אחד מהשביל. אי אפשר היה שלא להתפעל מהיופי בפרויקט שביל ישראל שמחבר אנשים בגילאים שונים עם תחביבים שונים לאהבת הארץ והטיול בה.
מאוחר יותר כששביל ישראל הפך להיות לא רכיב ועלה ב"דוך" למצפה להב ואנו נאלצנו לעלות למצפה בשביל סימון אדום מסביב, חשבתי על הצורך בסימון מסודר של שביל ישראל לאופנים, עם תחנות ברורות ואתר מסודר שיקרב רוכבים רבים לפרויקט הנפלא הזה.
את הלילה העברנו אצל אחד מ"מלאכי השביל" בישוב להב. אבי נבון ואשתו הם אנשים מקסימים שהקצו חדר בישוב למטיילי השביל וקראו לו "חדר שביל". מהכניסה ליישוב ישנם סימוני שביל ישראל על מדרכות היישוב שמובילים אותך לחדר. החדר עצמו צנוע אך יש בו כל מה שמטייל צריך: מיטות, מזרונים, מקלחת חמה, מטבחון והכי חשוב פינת ישיבה עם מפות, הסברים ויומן מטיילים מלא בעצות ועדכונים שונים בנושא השביל.
בהמשך הערב כשצאנו לסיבוב היכרות עם המקום חיכתה לנו הפתעה. מגרש הכדורסל היה מואר ומרחוק היה נדמה לי שהוא מלא זוגות אופנים אבל הייתי בטוח שאני פשוט מדמיין מרוב ההתעסקות בנושא, אך כאשר התקרבנו לבדוק את העניין אכן עמדו שם כ- 150 זוגות אופני הרים ברמה טובה וביניהם הסתובבו שלושה אנשי צוות שטיפלו בהם. משיחה עמם הבנו שפעם נוספת, בעיתוי מושלם אנו מצטרפים למסע התרמה בן 5 ימים באופני שטח עבור בי"ח אלי"ן בירושלים ובדיוק למחרת הם עושים את הקטע מלהב לערד.
יום 9 ערד עד עין תמר
עוד בתחילת המסע, הייתה בקשה להצטרפות חברים למסלול הירידה לים המלח ואכן התייצבו בבוקר שני חברים מקבוצת הרכיבה שלי ויצאנו לכיוון ים המלח. אחד הדברים המדהימים בטיולי אופנים ארוכים זה המעברים מתא שטח אחד למשנהו עם שינויי הנוף, הצמחייה ושאר מאפיינים. במסע הזה כבר היו מספר מעברי תאי שטח אבל הירידה לבקעה הוא ללא ספק אחד המרשימים שבהם.
הירידה לים המלח – יום 9
יום 12 מפארן עד שחרות
החלק הבעייתי שעלה כבר בתכנון היום היה שוב שטחי האש, בעיה שעלת גם האזור יתיר, רק שהפעם בקטע מצומת ציחור לשיזפון כל השטח משני צידי הכביש הוא שטח אש ענק לאורך כל ה- 25 ק"מ. האופציה הייתה לתזמן סופ"ש וגם אז תוואי השבילים של שמורת הצינים קשה וארוך מדי ליום רכיבה אחד. החלטנו ללכת עם שביל ישראל בדרך העפר לאורך הכביש ולעבור לשולי הכביש רק במקרה שהשביל לא יהיה רכיב.
בסופו של דבר היו מספר שבילים נוחים לאורך הכביש. אני ממליץ על השביל של קו החשמל שהיה גם מסומן כשביל ישראל. לאורך השביל היו עליות וירידות רבות אך בעזרת רוח גבית הצלחנו לרכב בקצב טוב ולהגיע לצומת שיזפון למפגש צהרים עם אבי. במשך אותו יום היה מתוכנן שביל סימון אדום לכיוון שחרות אבל דווקא הוא היה חולי ונאלצנו לרכב כמה ק"מ על הכביש המוביל לשחרות. כביש צדדי שקט שהסתיים בשביל כורכר, עם עליה קשה של ק"מ אך בסופה חאן ציורי ומקסים עם תצפית מדהימה על הבקעה.
בהכנות למסע שמעתי מסיפורים על היישוב שחרות והחאן הצופה ממעוף הציפור על הבקעה אבל הסיפורים התגמדו מול המציאות, ולאחר רכיבה של 75 ק"מ (היום הארוך ביותר מבחינת ק"מטרז’) בשעת שקיעה נהדרת, היו אילה ללא ספק הנופים היפים ביותר עד כה.
לחלק א’
—————————————————————————————————————————————
אלון אבנד – מאמן ריצה ואופניים בוגר תואר שני וביה"ס למאמנים
