לא היה פשוט לקבוע ראיון עם המנכ"ל החדש של איגוד האופניים. זה החל מבקשה פשוטה שלי, המשיך בהבהרה מצידו כי הוא מעדיף לעשות ולא לדבר, גלש לעוד בקשה, עוד סירוב ולבסוף שכנוע על ידי מה שהוגדר בחיוך על ידי ירון דור (המנכ"ל) כסוג של איום.
במהלך ההתכתבות בינינו טענתי כלפי סירובו
של דור להתראיין, כי החסר הגדול ביותר של איגוד האופניים הישראלי הוא קשר עם
קהל היעד ובעיקר שקיפות מולו. דור בא מעולם העסקים והשיווק, הוא מבין יותר
מדבר וחצי בנושא, גישתו היא כמעט עסקית טהורה וכפי שגם התברר לי במהלך
השיחה עימו, הוא מגיע למרכז העשייה לא רק כדף חלק ונטול עבר, אלא שלמרות
היותו רוכב אופניים במשך 15 שנים, הוא כלל לא ידע כי קיים איגוד אופניים
בישראל. "לא הייתי צריך דבר כזה, אז למה שאדע שיש דבר כזה?" הוא אמר לי
כשתהיתי.
איך יבוא שינוי אם אותם אנשים נבחרים שוב
מהטענה הזו גם מסביר לי דור על החשיבות שהוא רואה במציאת המכנה המשותף בין
אותם המוני רוכבים לא תחרותיים, לאיגוד האופניים הישראלי. הוא בן 53, נשוי+3, גר בכפר הס ותרבות הפנאי שלו כוללת כ-15 חברים אשר במשך למעלה מעשור
וחצי מבלים יחד ברכיבה על אופני שטח, טיולי ג'יפים ועוד. מכאן החיבור שלו
עם האופניים. דור מחובר לספורט לא רק באופני השטח, ברקורד שלו גם השלמת ריצת
מרתון.
עברו של דור כולל רשימה מרשימה של תפקידי מנכ"ל וסמנכ"ל בחברות כשופרסל,
בסט ביי, ביג בוקס, ועוד כמה חברות ששמן נשמע לי כסינית טהורה. אכן את
תפקידו האחרון הוא מילא בסין, כסמנכ"ל פיתוח של סופרפארם ואז שמע מחבר כי
איגוד האופניים הישראלי מחפש מנכ"ל מהתחום העסקי ועם זיקה לאופניים. בדיקה
העלתה כי נתוני הפתיחה הנדרשים לכניסה למכרז התלבשו על דור היטב ובאוקטובר
2013 הוא נכנס לתפקיד.
מה היה הרושם הראשוני שלך כשהחל החיבור שלך עם העשייה מתוך האיגוד והכרת השטח והאנשים?
"פוטנציאל אדיר, אני רואה שרוטים במובן החיובי והזדמנות אדירה לשינוי".
איך יבוא שינוי כשאותם אנשים נבחרים שוב ושוב לאותם התפקידים וההובלה של עשרים השנים האחרונות זהה?
"צטט אותי. קיבלתי את החונטה השולטת שכולם מדברים עליה, עידו (סירקין – י.ב.ע), אילן (אידלסון – י.ב.ע), נמרוד (דובינסקי – י.ב.ע) בירושה. אחרי עבודה של שלושה חודשים אני אומר שמזל שיש לי אותם. אנשים מדהימים, עם תרומה ועשייה לענף האופניים. למרות שהם אינטרסנטים הם יודעים להתעלות ולהסתכל מגובה של 20,000 מטר על מה שחשוב לענף. את הצוות הזה אני הולך לעבות בכוחות חדשים ואחרים". על ה"כוחות חדשים ואחרים" הוא גם הוסיף: "עוד ירימו גבה".
כמעט עם כניסתו לתפקיד כבר ביצע דור מהלך שיצר תגובות. פרסום חוברת הטבות ותמריצים למארגני תחרויות בעונת 2014. "בעונת 2013 היו 43 תחרויות מכל הסוגים, בשנת 2014 מתוכננות 63 תחרויות, אפשר היה להכין רשימה גם של 80 תחרויות", מספר דור על ההצלחה המסתמנת של המהלך. אני מקשה עליו בעובדה מאוד פשוטה – לוח התחרויות תמיד נראה טוב בתחילת העונה, אבל קצת פחות טוב בהמשכה וגרוע בסיומה לאחר שמובטלים לא מעט מרוצים.
דור פותח בפניי את התוכנית, אותה חוברת תמריצים והטבות למארגן תחרות. הוא מראה לי את ההתחייבות של האיגוד (14,000 שקל למרוץ שטח, 23,000 שקל למרוץ כביש) כלפי המארגן וכיצד אפשר לצאת ברווח. הוא גם מספר שמי שמתחייב לארגן מרוץ, מפקיד צ'ק של 1,500 שקל באיגוד כדי להוכיח רצינות. "העדיפות היא למועדונים בארגון התחרויות", אומר דור ומסביר שבכוונתו לקבע את האפשרות של כל מועדון אופניים לארגן תחרות בעזרת איגוד האופניים.
"בשבוע הבא יבחרו שני מאמנים לאומיים"
בשלב זה של השיחה כמעט והצליח המנכ"ל הנכנס להפיח תקווה אופטימית גם בבעל ניסיון ופסימיות מובנית כשלי. אני מעביר את השאלות לשאלת היעדים והמטרות. "בריו 2016 אני מצפה לשני רוכבים ישראלים על קו הזינוק", אומר דור. לא הצהרה חדשה, לא כזו שלא שמענו בעבר, אבל דור מגבה אותה בתוכניות מרשימות של צוות מקצועי. כפי שכבר פורסם בכמה מקומות, ירדן גזית נבחר כמנהל של כל הנבחרות, בשבוע הבא יבחרו שני מאמנים לאומיים (אחד לשטח, אחד לכביש) והבשורה היא בחיפוש מנהל ספורטיבי אירופאי שיצורף לצוות.
למשמע ההצהרה על מנהל ספורטיבי אירופאי החלו לרוץ בראשי סרטים על התהליך שעוברת מכבי תל אביב בכדורגל בשנתיים האחרונות. כשאני משתף אותו בסרטים הוא מגלה לי כי הוא בכלל אוהד של הפועל תל אביב, לא נרשמה תקרית, השיחה המשיכה ברוח טובה. "שני דברים טובים נוספו לי לחיים" הוא מספר, "הפועל תל אביב מתאמנים ממש כאן מעבר לקיר ואני יכול לעשות ספורט על הבוקר". לא הוזכר הדרבי, חזרנו לנושא המנהל הספורטיבי האירופאי.
"יש לתפקיד כזה ביקוש?" שאלתי אותו. בתגובה הוא מסתובב לעברי, חושף את מסך הטלפון הנייד שלו ועובר לתיבת הדוא"ל הנכנס. הוא מראה לי מיילים שטרם הספיק לפתוח, מיילים שהוא כבר קרא ובמצטבר לא מעט פניות המגיעות יום יום עם בקשות למלא את התפקיד.
הבטחתי לדור כי לא אחשוף שמות שראיתי, אבל אני יכול לספר לכם שלפחות שני שמות גרמו לי לתקווה כי יבואו לעבוד בישראל. עכשיו נצטרך להמתין ולראות איזה פיגורה יאפשר התקציב להביא, ולקוות כי תהליך יורדי קרויף במכבי תל אביב, גרסת האופניים, תתרחש בארץ חמדת.
דור מדגיש כי התוכנית שהוא מציג היא לטווח ארוך ובעיקר תלויה בתקציבים. הוא מצביע על עברו בתחום השיווקי-עסקי כמה שיסייע לו להביא וכדוגמה הוא מביא את פרויקט הבית באירופה. 600,000 שקל צריך בשביל בית לרוכבים ישראלים באירופה. "זו לא מטרה, אלא אמצעי, פנינו לוועד האולימפי, ליחידה לספורט הישגי, למנהל הספורט, חלק מהכסף כבר התקבל".
"כרוכב לא שמעתי על האיגוד"
פרויקט הבית באירופה הוא חלום של איגוד האופניים לא מעט זמן. דור מספר כי הוא רואה בחזונו גם ספורטאי טריאתלון עושים בו שימוש. הוא מספר על כוונה לקדם שיתופי פעולה עם איגוד הטריאתלון. ספרתי לו כי בעבר כבר היו כאלו, שהיו תחרויות טריאתלון בהם הוזנקו מרוצים נגד השעון וכעובדה זה לא שרד ונעלם. "אני מדבר עם הרבה מאוד אנשים, שומע על הרבה דברים שהיו, לא מעניין אותי מה לא הצליח, אני מסתכל קדימה" הוא אומר בתגובה.
שאלתי אותו איך הוא חושב שיצליח לשלב את הרוכבים שאינם תחרותיים באיגוד האופניים והוא מספר על ביטוח שיוצע ועוד: "אני בא משם, יכול להעיד על עצמי שכרוכב במשך 15 שנים לא שמעתי על האיגוד", הוא מספר ואומר שוב כי לא היה צריך את האיגוד ולכן לא ידע על קיומו וזה בדיוק יתרונו כשהוא נמצא עכשיו בעשייה.
ישבתי עם ירון דור קצת פחות משעתיים. באתי עם מושגים וידע שנצברו במשך למעלה מעשרים שנים כספורטאי, מאמן, מנהל ובעלים של קבוצות, עיתונאי המלווה את הענף לא מעט שנים וחובב אופניים מאז גרשוני רכב עם קלי ושלדות פלדה שלטו בדבוקה. עובדה היא שענף האופניים הישראלי התקדם בתרבות הפנאי שלו ללא השלכה הולמת על ההישגיות, הפיתוח של הענף ומתבקשים נוספים עד לסיומה של שנת 2013. יש היום יותר מועדוני אופניים מאשר היו מאמנים בישראל לפני 20, בטח יותר משהיו לפני 30 שנים. ההתקדמות של האיגוד על מטרותיו לא מבטאת כמעט כלל את אותה התפתחות.
כשהתקדמתי על כביש החוף בדרכי הביתה, במהירות של רכיבת דבוקת רוכבי פנאי והקשבתי לתוכנית ספורט צעקנית במיוחד, סיכמתי את הפגישה כמשב רוח אופטימי, משהו יכול להעיד על סיכוי לא רע לשינוי לא קטן. דור הצליח לשכנע אותי כי ביכולתו לעשות שינוי ובאמונה שלו כי הכוחות הקיימים ואלו שיצרף צריכים את הניהול הנכון כדי שענף האופניים הישראלי ישקף את תרבות הפנאי של רכיבת האופניים שהתפתחה בישראל ב 15-20 השנים האחרונות.
החלק הכי חשוב שלקחתי מהפגישה עם ירון דור, המנכ"ל החדש של איגוד האופניים הישראלי היה בהבנתו את תנאי הפתיחה. דור לא רצה להתראיין, לאורך כל השיחה היה לי ברור כי הוא עושה זאת רק משום שהוא השתכנע שלא נכון יהיה להיכנס לתפקיד תוך התעלמות מציבור הרוצה לשמוע עליו ובעיקר אותו, אפילו תמונה לכתבה דרשה שכנוע לא קל ומבוכה רבה. בעל תפקיד ציבורי המניח בצד את אזור הנוחות שלו למען הציבור אותו הוא בא לשרת, יודע יותר מדבר או שניים על התנהלות.
יאיר בן עמי
עורך לשעבר של אתר שוונג
בעל הטור מציאות נושכת
