מאת:חזי יצחק
טיול הכולל לינה בשטח בחניון נחל חווה
המסלול עובר בשטח אש.
הכנות לוגיסטיות: יש לתאם עם רכב שטח מפגש בחניון נחל חווה בבקעת החול
כדי לחבור לציוד הלינה והמזון וכן שרכב זה יאסוף את הציוד בבוקר.
כדאי לשים לב שחניו הלילה ממוקם במקום נמוך ואין ממנו קליטה לטלפונים
הסלולרים ויש לטפס לנקודה גבוהה על מנת ליצור קשר. נקודת האיסוף בתום
הטיול היא בחניון בארות שמרכז מכתש רמון. בחודשי החורף יש להערך
לכך שהלילות בהר הנגב קרים מאד וכדאי להצטייד באוהלים.
יום ראשון: ממדרשת שדה בוקר לחניון נחל חווה דרך מעלה זיק.
אורך המסלול: 23 ק"מ .
זמן:6 שעות
דרגת קושי: קשה. המסלול כולל טיפוס רגלי בשביל רגלי מעין זיק לרמת
עבדת ורכיבה בעליות תלולות לאורך ציר הנפט.
נקודות עניין: אתר ארכיאולוגי מעניין מתקופת הברונזה התיכונה א, נאת
מדבר יפה בעין זיק, תצפיות נוף נהדרות אל בקעת צין ורכס חתירה.
פירוט המסלול:
נרכב דרך שדה צין ונרד בזהירות במעלה צין ונמשיך בדרך הראשית בבקעת
צין לכיוון עין זיק. אנו רוכבים בתוך בקעת צין כאשר מימין לנו מצוק
הצינים ומשמאל המורדות התלולים של רכס חתירה הסוגרים על הבקעה.
רשות שמורות הטבע סגרה חלק מדרכי העפר לתנועה ומאפשרת תנועה רק
בציר המרכזי. לאחר כ-11 ק"מ נגיע להסתעפות דרך עפר המובילה
לעין זיק. הדרך הראשית ממשיכה ומטפסת באופן ברוטאלי לעבר רמת עבדת.
ממש משמאל לנו במרחק 300 מטר על מדרגת סחף ממוקם אתר
ארכיאולוגי מעניין זהו חורבת עין זיק.
זהו שרידי יישוב הגדול ביותר בנגב מתקופת הברונזה התיכונה א. האתר
נחפר על ידי הארכיאולוג רודולף כהן בין השנים 1985-1987 .האתר כולל
כמאתיים מבנים עגולים שמרכזם עמוד אבן הבנוי מחוליות ושמש לתמיכת
הגג שכנראה היה מורכב מענפים. בחפירות נמצאו כלי חרס אופייניים
לתקופה וכן מטילי נחושת ששמשו כנראה לייצור כלי עבודה. אתר זה
הוא אחד מששה ישובים מרכזיים מאותה תקופה בהר הנגב. תקופת
הברונזה התיכונה מתוארכת בין 2000-2200 לפנה"ס. זהותה של האוכלוסיה
היא סוגייה השנויה במחלוקת בקרב הארכיאולוגים. מאין הם הגיעו ולאן
הם נעלמו? אלו שאלות שקשה מאד להשיב עליהן ורודולוף כהן מעלה את
הסברה שיתכן ואלו הם בני ישראל שנדדו במרחב ארבעים שנה בטרם פנו
לכיבוש ארץ כנען, וכך הוא כותב1 " ואולם היבטים אחרים של תקופת
הברונזה התיכונה א, בהם מנהגי קבורה ומבנה החברה, מורים על הופעתו
של גורם אתני חדש באיזור. קרוב לודאי שמהגרים, אשר הרסו את
המרכזים העירונים שהתקיימו בתקופת הברונזה הקדומה, היו נושאיה של
התרבות החדשה שחדרה לאיזור, אך הגורם האתני החדש לא היה אמורי
אף לא קורגני, וממילא לא הגיע לכאן מצפון וממזרח. דעתי היא,
שהאוכלוסייה החדשה של תקופת הברונזה התיכונה א הגיעה להר הנגב
מסיני, במסלול דומה לזה שעברו בני ישראל ביציאת מצריים."
(ההדגשה באדום היא שלי) רודולוף כהן אינו טוען במפורש שאנשי
תקופת הברונזה התיכונה א היו בני ישראל כי בכך יש להקדים את תאריך
יציאת מצריים ב-800 שנה לתאריך המקובל היום על הארכיאולוגים
וזוהי רעידת אדמה ממש בכרונולוגיה המקובלת. (מומלץ לקרוא את
החוברת של דוד אלון: אור חדש על יציאת מצריים, בהוצאת אריאל)
לאחר סיור באת נרכב בדרך העפר למעיינות עין זיק ועין שביב. מי התהום
מאפשרים כאן גידולה של חורשת דקלים וצפצפות פרט הבולטים בצעם
הירוק על רקע המדבר שמסביב. הנביעה במעיינות היא דלה ביותר אך בשנים
גשומות נוצר פלג מים הזורם לאורך הדרך. זהו מקום טוב לנוח ולאכול
בצל צפצפות הפרט. כנראה שבעבר השפיעה במעיינות אלו הייתה גדולה
יותר ואפשרה את קיום אנשי היישוב בתקופת הברונזה התיכונה. מעין
שביב נתחיל את הטיפוס אל רמת עבדת בשביל המסומן בשחור. לאחר
קטע רכיבה קצר השביל פונה שמאלה חדות ומתחיל לטפס בתלילות.
יש לשים לב לא להמשיך מעל נחל זיק שבהמשך מסתיים במפל. מתחתינו
הפס הירוק היפה של עין שביב ועין זיק. בהמשך קטע תלול יותר בו נדרש
שיתוף פעולה על מנת להרים את האופניים מיד ליד. לאחר מכן קטע
רכיבה טכני ושוב טיפוס לנ.ג.592 שמנקודה זו והלאה ניתן לרכב עד
ההתחברות לדרך הנפט. אנו על רמת עבדת המתאפיינת בנוף מתון ובהרי
כפתור. הלאה בצפון מזרח בקעת צין והנוף הפרוע של מצוק הצינים.
ההמשך לאורך דרך הנפט הוא די מתיש. עליות וירידות תלולות בשיפועים
מטורפים. נחלוף על הפנייה למנהרות נחש צמא. בדרום ניתן כבר לראות
את הקניון של נחל חווה. לבסוף ירידה תלולה מאד תוביל אותנו למפגש עם
השביל המסומן בכחול המגיע מקניון נחל חווה. בואדי הרחב ניתן להתמקם
לחניית לילה. אם נותר זמן כדאי סייר רגלית אל גבי חווה סיור רגלי של
שעה וחצי. נתקדם בשביל המסומן בכחול מעל הקניון. נחל חווה מנסר את
רמת עבדת ויוצר בה קניון מרשים. לאחר כשני ק"מ נרד בשביל תלול אל
ערוץ נחל חווה ונתקדם במעלה הקניון דג לגב חווה הנמצא מתחת למפל
מרזבה שגוש סלע תקוע בראשו. בביקור שלנו (נובמבר 2000 ( הגב היה
די עלוב והמים מעופשים , אך בשנים גשומות נוצר כאן גב עצום.
המים חשובים מאד לבעלי החיים באזור. לפני הגב שיחי צלף מצוי
התלויים מקיר הקניון ושני עצי פיקוס בת השקמה הגדלים בשולי האפיק.
נחזור באותה דרך שהגענו לכאן.
יום שני: מנחל חווה למכתש רמון דרך בקעת אבו- טריפה.
אורך:35 ק"מ.
זמן: יום מלא.
נקודת התחלה: חניון לילה נחל חווה בבקעת החול.
נקודת סיום: חניו בארות שבמכתש רמון.
דרגת קושי: קשה. המסלול כולל רכיבה טכנית ועליות תלולות מאד.
הערות: חשוב להצטייד במספיק מים. ממסלול זה כולל רכיבה בנקב
שאינו מסומן ויש לשלוט בניווט. מומלץ להעזר ב-G.P.S .
עניין: רכיבה בנקב גמלים ללא סימון שבילים באזור שהגיפים אינם
מגיעים אליו.
מחניון הלילה נרכב כ-700 מטר דרומה בדרך הנפט ונפנה ימינה בדרך עפר.
נמשיך עוד 1.3 ק"מ עד שדרך פונה ימינה אופן חד. מכאן מתחיל שביל
הגמלים לטפס על האוכף הנמוך. זהו אחד השבילים היפים בהר הנגב.
זהו שביל קדום שחצה את הנגב מהערבה דרך עין אום צאלח ועין חווה.
השביל מסומן על ידי רוגמים ובקטעים מסוימים קשה לעקוב אחר
התוואי המדוייק. הכיוון הכללי שלו הוא מזרח והוא עובר קרוב מאד
לקו הרכס של הר טרף. צריך לשים לב לא לפנות דרומה אל הואדי העולה
לכיוון נ.ג.720 שבו יש גם שביל גמלים. בכל המרחב הזה הסתובבו
בעבר בדווים עם גמלים ובמשך מאות השנים נוצרה מערכת השבילים הזו.
שבילי גמלים הם גן העדן האבוד של רוכבי אופני ההרים בכך שברובם הם
ניתנים לרכיבה ולא פוגשים בהם גיפים.אופני ההרים הם אולי הגמל של
האלף השלישי. לאחר כ-ק"מ השביל מטפס שוב לאוכף בולט שבו רוגןם
גדול. מהאוכף תצפית נהדרת אל בקעת צין ורכס חצרה. ניתן לזהות
את הר ההר ואת ארובות מפעלי הפוספטים של נחל צין. השביל יורד
בתלילות וחר מטפס בואדי לאוכף נוסף שממנו ניתן לרכב ללא בעיות.
רוכב טוב ירכב כמעט לכל אורך השביל וזוהי חוויה מדהימה לצערנו
לא נותרו כמעט שבילים כאלו בארץ. במספר נקודות לאורך השביל
נחשפים אמוניטים. בשלושת הקילומטרים האחרונים לפני בקעת אבו
טריפה השביל פחות ברור. ירידה יפה מאד תביא אותנו לאחד הערוצים
של נחל טרף. נמשיך מזרחה עד שנפגוש את דרך העפר המגיעה ממעלה נח.
ממול מטפסת בתלילות דרך העפר המובילה לעין אום צאלח. טרפה
בערבית הוא אשל ועצים אלו נתנו את השם לבקעה יפה זו. דרך העפר
הראשית המגיעה ממעלה נח ממשיכה ומתחברת לדרב אל סלטאנה
בשלוחת צלמון.
מבקעת אבו טריפה נתחיל לטפס בדרך העפר המוליכה עד לראש מעלה נח.
זהו קטע רכיבה מתיש הכולל מספר עליות תלולות שבקטעים קצרים
מחייבים הליכה ברגל. בשעות הערביים האור במרחב מדהים והרי אדום
ניבטים ממזרח. מראש מעלה נח תצפית יפה אל מכתש רמון ובקעת מחמל.
הירידה פשוטה אך לאורך כ-3 ק"מ בתוך בקעת מחמל הדרך היא חולית
והרכיבה קשה. כדאי להוריד מעט אוויר מן הגלגלים וכך לשפר את
עבירות האופניים. נמשיך בדרך הראשית שבתוך המכתש עד חניון בארות.
המסלול, התמונות והמפה באדיבות חזי יצחק רוכב אופניים מדופלם מאתר
"באופן אחר"
