למרות מחקרים חדשים שהתפרסמו לאחרונה, יאיר קרני סבור שכולנו סובלים מחסר בוויטמינים וצריכים להשלים אותו באמצעות כדורים
מאת:יאיר קרני
לא פשוט לענות על השאלה הזו, ואפילו קשה לענות עליה, משום שתזונאים ותזונאיות רבים ועוד יותר רופאים רבים, סוברים שאיננו צריכים ליטול ויטמינים כי לדבריהם, אנחנו מקבלים את כל הדרוש לנו מהאוכל הישראלי הרגיל.
אבל אולי יש גם "אמת" אחרת? אמת האומרת שהתזונה שלנו איננה מכילה את כל הוויטמינים והמינרלים הנחוצים לנו? ואם יש אמת בסברה הזו – מה עושים? כיצד בודקים איזו מהסברות שלעיל נכונה?
תזונת השפע לא בהכרח מכילה די ויטמינים צילומים: Thinkstock
עוד כתבות בנושא
רוב האוכלוסייה צורכת תזונה דלת ויטמינים
ראשית, עלינו לשנות את התזונה שלנו. אולם לגבי רוב האוכלוסייה – נראה שנכשלנו. התזונה העכשווית עתירת קלוריות אך דלה בוויטמינים ובמינרלים אז איך אפשר לקבל בצורה כזו את כל אבות המזון? – לא מקבלים! ולכן אנחנו חייבים לקבל אותם בצורה חיצונית.
לאורך שלושים וחמש השנים האחרונות אני לוקח תוספי ויטמינים למרות שאני מקפיד מאד בנושא התזונתי: מאחר שאני מוציא הרבה מאד אנרגיה – כ-20 ק"מ ריצה ביום, אני חייב לדאוג שכל מאגרי הוויטמינים והמינרלים בגופי יתמלאו כל הזמן.
1. לחיילים בצבא אין אספקה סדירה של כל אבות המזון באוכל הצה"לי
2. ילדים רבים אוכלים הרבה ג'אנק פוד, ולעומתם, יותר מדי ילדים גדלים במשפחות מצוקה ואינם מקבלים את כל הוויטמינים והמינרלים הדרושים להם לצמיחה נאותה.
3. אצל קשישים, יש ירידה משמעותית בספיגה של אבות המזון במערכת העיכול, חלקם גם אינם מצליחים לאכול את כל הדרוש להם ולחלקם גם אין יכולת כלכלית כדי לקנות מספיק ירקות, פירות ובשר. כיום, בעידן "הביטחון התזונתי" אנחנו נוכחים לדעת עד כמה אנחנו רחוקים ממנו
4. ספורטאים שמתאמנים יותר משעה ביום ומוציאים 1,000 קלוריות ליום בנוסף לחיים הרגילים, ברובם אינם מקבלים את כל צורכיהם באכילה בלבד.
והרי לכם 70% מכלל האוכלוסייה.
איך קובעים מי צריך ליטול תוספי ויטמינים ומינרלים ומי יכול להמליץ על נטילת התוספים?
במספר מאמרים שקראתי לאחרונה יצאו גורמי רפואה שונים נגד נטילת ויטמינים, ואני שואל: כמה שיעורי תזונה קיבלו אותם רופאים בהיותם סטודנטים בבי"ס לרפואה? לצערנו, מספר שעות התזונה שמקבל סטודנט ממוצע לרפואה הוא מועט מדי כדי שיוכל להמליץ אם ליטול או לא ליטול תוספי ויטמינים. בדרך כלל, בבתי הספר לרפואה, הדעה היא נגד נטילת תוספים.
אבל אם בכל זאת חסרים לנו ויטמינים או מינרלים – מי יעזור לנו? מי יאמר לנו מה חסר לנו, כמה צריך ליטול מכל מרכיב שחסר לנו? ומתי ליטול אותו?
הדרך הפשוטה ביותר לדעת מה המצב היא לבצע בדיקת דם. אבל אליה וקוץ בה: יש 14 ויטמינים שונים, אולם מטעמי חיסכון נוהגים בקופות החולים לבדוק רק שלושה: ויטמין B12, D3 וחומצה פולית. ולמרבה הפלא, בעשרים השנים האחרונות כמעט בכל בדיקות ויטמין D3 תברר שיש חוסר כבד. לחלק גדול מהספורטאים, מהחיילים, הילדים והקשישים היה חוסר בוויטמין B12 ולאמהות לתינוקות היה חוסר בחומצה פולית עד כדי כך שכבר שנים מספר יש המלצה גורפת שכל אשה שמתכננת להכנס להריון צריכה להתחיל ליטול חומצה פולית עוד לפני הכניסה להריון ולהמשיך גם לאורך כל ההריון. מכאן, שכל ויטמין שהתחילו לבדוק, נמצא כי יש בו חוסר ניכר לחלקים נרחבים מהאוכלוסייה. ועדיין לא בדקו את אחד עשר הוויטמינים הנותרים…. מדוע? מסיבות כלכליות.
בשבועות האחרונים התפרסמו מאמרים שמספרים על מחקרים הטוענים שנטילת ויטמינים איננה מונעת מחלות לב, סרטן ועוד כיוצא באלה. אבל איש לא טוען טענות כאלה! לוויטמינים יש תפקיד חשוב בקיום ובתפקוד של המערכות בגוף. אין כאן קשר למניעת מחלות כרוניות או מחלות הנגרמות עקב גורמי סיכון שונים שהתפתחו עקב אורח חיים לא בריא.
לוויטמינים יש תפקיד חשוב בקיום ובתפקוד מערכות הגוף
חסר עלול לגרום למוות
ידוע לכל תזונאי ולחלק ניכר מהרופאים כי חוסר כרוני בוויטמין מסוים או במינרל זה או אחר, עשוי להביא למחלות או לגרום אפילו מוות: ולראיה – מה שקרה במקרה התמ"ל (תרכובת מזון לתינוק) הצמחי של רמדיה בו היה חסר ויטמין B1 מקרה בו מת תינוק עקב החוסר בוויטמין הזה. מחקרים הראו שחוסר כרוני בברזל אצל אימהות בהריון משפיע על מנת המשכל של הילודים, חסר באוכל בוויטמין C גורם להתפתחות מחלת הצפדינה וכך אפשר למנות עוד ויטמינים ועוד מחלות.
ביודענו שחוסר בכל אחד מהוויטמינים גורם לנזקים בריאותיים משמעותיים, אני שואל: איך אפשר להתעלם מקיומם של החסרים הללו? יש לדאוג שאנשים יקבלו את הוויטמינים והמינרלים בתזונתם בכמות הנחוצה ליום, ואם יש חשש לחסרים, אני ממליץ ליטול כדור ויטמינים אחד כל יום. לגבי המינון וסוג התוסף, יש לבדוק זאת ברמה האישית וזה אמור להשלים את החסר.
האם יש מצב של נטילת יתר של ויטמינים? – כן. אבל, בהיצע הוויטמינים כיום, החשש קיים רק לגבי ויטמין A. ברוב חברות הוויטמינים מקפידים לא להכניס לטבליות מינון גבוה של הוויטמין הזה ובכך מונעים סיכון של הנוטלים ויטמינים על בסיס יומי.
האם אפשר ליטול יותר מדי ויטמין B12? או D3? לא, משום שלכולם חסרים הוויטמינים האלה ממילא. וחומצה פולית? – לא, משום שהוויטמין הזה מסיס במים, ואם נוטלים אותו בעודף הוא מופרש בשתן. כך גם הוויטמינים C, B1, B2, B3, B6, חומצה פנטוטנית, ביוטין וכולין. לוויטמינים E, D, ו-K שמסיסים בשומן ונאגרים בכבד אין כמעט רעילות והם טובים כמעט בכל מינון.
אחת הטענות עליהן נכתב באחת הכתבות הנ"ל התייחסה לנטילת בטא קרוטן למניעת סרטן הריאות. באותו מחקר (שאגב, הוא מלפני 25 שנים) נמצא שבטא קרוטן החמיר את מצבם של חולים שמעשנים 2 חפיסות סיגריות ליום. א. בטא קרוטן איננו ויטמין ב. הנושא לא חדש ג. מכיוון שהוא איננו ויטמין – הטענה איננה רלוונטית לדיון.
לפני מספר שנים ביקשתי מרופא המשפחה שלי לבדוק מה רמת הוויטמין D3 בדמי (לוויטמין הזה יש חשיבות רבה בשמירה על תקינות מערכת העצמות) והוא סירב בנימוק שמאחר ונמצא שלכולם חסר – לא מבזבזים כסף על בדיקה כי התשובה ידועה מראש. תשובתו הדהימה אותי משום שהמחלות שקשורות לחוסר ויטמין זה הן הרבה יותר איומות מהעודף שלו. בנוסף – טענתי בפניו: אם מצאתם שהיקף החוסר שלו בקרב האוכלוסייה כל כך רחב, מדוע אתם לא ממליצים על צריכתו באופן קבוע ולא על העשרת החלב בו באופן שיכסה על המחסור?
לסיכום: בנושא הוויטמינים אנחנו נמצאים במצב חמור, מצב שבו אין לנו מליץ יושר בנושא ועקב חומרת המצב, ולאור הפרסומים האחרונים – מצאתי לנכון להביא בפניכם את העובדות, והן חמורות.
12.1.2014
יאיר קרניאחראי מקצועי תכנית הרזיה ב"דרך הכושר לחיים"
מאמן ריצה, תזונאי
BSC בתזונה, M. Med במדעי הרפואה
BSC בתזונה, M. Med במדעי הרפואה
