הג'ירו ד'איטליה שחלף פה כמו רוח סערה, נתן לציבור הישראלי טעימה על קצה הלשון מהו גראנד טור, מה זו רכיבה נגד השעון, פלאטון, קבוצת בריחה וספרינט פיניש. דבר נוסף שאי אפשר היה להתעלם ממנו הוא נערות הפודיום החינניות, שנתלו על כל פודיומיסט בשתי נשיקות שהותירו סימן של שפתון אדום על לחייו הסמוקות. עבור מי שעוקב אחרי תחרויות אופניים, נערות הפודיום נראות כמו מסורת עתיקה שהשתרשה כל כך עמוק בדי.אנ.איי של עולם מרוצי הפרו טור והדבר נראה "נורמלי" לחלוטין. עבור קהל הצופים שנחשף לראשונה, עלו תהיות רבות, מדוע בשנת 2018, עדיין משתמשים באישה כחפץ נוי יפה לקישוט על הפודיום כשהיא מפזרת את אבקת היופי הקסום שלה לרגליהם של המנצחים. אז מיהן אותן נערות פודיום?
נערות הפדיום, המוכרות גם כ-"Tour hostesses" (מארחות הטור), מוכרות לכולם כאלו המעניקות למנצחים נשיקה כפולה על הלחי. בדרך כלל עומדות משני צידי המדרגה, שתי נשים יפיפיות, צעירות ומחייכות הממתינות לאות הנכון לטפס על המדרגה ולנשק את לחיו של הרוכב המאושר. תפקידן של הנערות הנו ללוות את אורחי הטור ולהשתתף בטקס חלוקת פרסים. למרות האיסור לקיום קשר בינן לבין הרוכבים, מלבד הטקס, נישאו כמה מרוכבי האופניים לנערות פודיום, נרחיב בהמשך.
בעבר נהגו לבחור נערות פודיום מתוך העיירות בהן הסתיים קטע הטור. דרישות התפקיד לא היו מסובכות, היה עליהן להיות מתחת לגיל 30 וששתי הנערות יהיו באותו הגובה. כיום נבחרות הנערות מתוך סוכנויות דוגמנות. את הדוגמניות בוחרים ארבעת נותני החסות של חולצות המרוץ – חולצה ורודה, סגולה, כחולה ולבנה. בטור דה פראנס מדובר בחולצה הצהובה, ירוקה, מנוקדת ולבנה. הנערות מרוויחות שכר שנע בין 1,000-2,000 אירו לשלושת השבועות של הטור כאשר לינה, הסעות ואוכל כלולים על המארגנים. השירותים שלהן מסתכמים בליווי האורחים והמנצחים, הגשת משקאות וכיבוד, פודיום למנצחים, מסיבות וקוקטיילים בסיום קטעים. מסתבר שנערות הפודיום היפות, נבחרות לא רק בשל המראה החיצוני אלא נבחנות גם בכישוריהן האישיים ויכולתן הלשוניות. בטור דה פראנס בשנת 2009, אחת מנערות הפודיום, אליזבת פצל, היתה דוקטורנטית במדעי המדינה וידעה ארבע שפות.
הקשר היחיד שיש לנערות הפודיום עם הרוכבים היא על הפודיום עצמו, כאשר הן מסייעות למנצח ללבוש את החולצה ואחר כך מנשקות אותו, מעבר לכך אסור להם לדבר והפרת הדבר נחשבת כעברת משמעת של שני הצדדים. בטור דה פראנס 2003, נערת הפודיום מאלני סימוניו פוטרה מתפקידה שלושה ימים לפני תום הטור, לאחר שהסכימה לקבל פתק מהרוכב ג'ורג' הינקאפי. היה עליה להחליט האם היא בוחרת את עבודתה או את הינקאפי והיא בחרה בו. כיום השניים נשואים ויש להם שני ילדים. נערת פודיום נוספת בשם לורה ליטורגי נישאה לרוכב הבלגי גרט שטיגמנס אחרי הטור דה פרנס בשנת 2007.
למרות המסורת ארוכת השנים של נערות הפודיום בתחרויות אופניים אירופאיות, המנהג זוכה לביקורות חריפות על כך שרוכבי אופניים מציגים אישה כקישוט יפה שעומד לצידו של הגבר המנצח והמצליח. בנוסף על כך נטען כלפי המסורת כי המקום היחיד בתחרויות אלו בהן רואים נשים, הן הדוגמניות שעל הפודיום דבר אשר מעצים את אי השוויוניות בספורט. מהצד השני מגינות על עצמן נערות הפודיום לשעבר בטענה כי אותן נשים שנבחרות לתפקיד הן מוכשרות, חזקות ועומדות בזכות עצמן והטקס לא יהיה ראוי בלעדיהן. בשנת 2013 בתחרות טור-פלאנדר, הרוכב הסלובקי, פטר סאגן צבט את ישבנה של נערת הפודיום מיה לאי במהלך טקס הענקת הפרסים ולאחר מכן יצא בהתנצלות פומבית על הדבר.
בשנים האחרונות החלו להישמע ברחבי העולם קולות הקוראים להפסיק את המנהג העתיק של נערות הפודיום ונמתחה על תחרויות אלו ביקורת על סקסיזם. בשנת 2015 התחיל גל מחאה בטוויטר הנושא את ההאשטג #nopodiumgirls שהציף את הפערים שיש בין נשים וגברים בענף האופניים המקצועני.
צ פ ו | פטר סאגן מתנצל על הטרדתה של נערת פודיום
בשנת 2017 הוואלטה ד'אספניה היה הגראנד טור הראשון (מבין שלושה) ששינה את המנהג המסורתי של נערות פודיום בגברים ונשים. מארגני הוואלטה הספרדי היו מספיק רגישים לשיח החברתי שעלה והחליטו להיות הראשונים לשנות את המסורת. בינתיים הג'ירו ד'איטליה והטור דה פראנס ממשיכים במסורת, זו אך נראה כי מתחילה מגמת שינוי גישה בעולם הספורטיבי.