אם חיפשתם עוד הוכחה לחשיבות הגדולה של פעילות גופנית בכל גיל, היא נמצאת בכתבה שפורסמה השבוע ב"ניו יורק טיימס". מסתבר שהשרירים של מתאמנות ומתאמנים מבוגרים שביצעו פעילות גופנית במשך כמה עשורים, לא ממש שונים משרירים של בני אדם בריאים בגיל 25. זו המסקנה ממחקר שבו השתתפו ספורטאים אקטיביים בגילאי 70-80.
מי שמעולם לא הפסיק לרוץ, הרוויח בגדול | צילום: thinkstock
עוד כתבות בנושא
פעילות גופנית תורמת לא פחות מהפסקת עישון
הוכח סופית כי פעילות גופנית טובה מאוד לנפש
יותר כושר אירובי, פחות מחלות לב
עוד מסקנה שהגיעו אליה במחקר היא שלאותם ספורטאים מבוגרים יש יכולת אירובית הרבה יותר גבוהה מאנשים אחרים בני גילם, מה שהופך אותם מבחינה ביולוגית לצעירים ב-30 שנה מגילם הכרונולוגי. כמובן שכל בני האדם מתבגרים בכל שנייה שעוברת והציפיות שלהם מעצמם בכל מה שקשור לתפקוד הגופני משתנות בהתאם. לא צריך שום מחקר כדי לדעת שאנשים מבוגרים מתמודדים יותר עם חולשה, מחלות ותלות באחרים. מה שמנסים לבדוק היום במדע זה עד כמה הנסיגה בתפקוד הגופני מושפעת מהגיל עצמו ועד כמה מאורח החיים המודרני שגורם לרוב האנשים לא להיות פעילים מדי פיזית.
תמיד היו סימנים לכך שפעילות גופנית עלולה להשפיע על הדרך שבה בני האדם מתבגרים. המחקרים האחרונים בנושא מצאו שלספורטאים מבוגרים יש שרירים חזקים יותר, מוח מתפקד יותר, מערכת חיסונית טובה יותר וגם לב בריא יותר – לעומת אנשים בני גילם שאינם מבצעים פעילות גופנית.
חלק גדול מהמחקרים האלו בדק ספורטאים מבוגרים תחרותיים, ופחות אנשים שמבצעים פעילות גופנית לצורך ההנאה בלבד, כמו גם נשים מבוגרות שהן אקטיביות. המחקר שאליו מתייחסת הכתבה בוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת בול סטייט והעורך הראשי של המחקר סקוט טראפ סיפר: "חיפשנו אנשים שהחלו להתאמן במהלך ה'בום' של הריצה והפעילות הגופנית בשנות ה-70, ועשו את זה כתחביב".
חלק מהאנשים האלה המשיכו להיות פעילים במשך קרוב ל-50 שנים בסוגי פעילויות כמו ריצה, שחייה, רכיבה, וחלקם כלל לא התחרו. בסופו של דבר איתרו החוקרים 28 ספורטאים בגילאי ה-70 שלהם כולל 7 נשים. המשותף לכולם – עסקו בפעילות גופנית ברצף במשך חמישה עשורים. עוד קבוצת מחקר כללה כמות כללה גברים ונשים בגילאי ה-70 שלא היו פעילים גופנית וקבוצת מחקר נוספת הורכבה מצעירים בשנות העשרים שלהם שמבצעים פעילות גופנית.
מי האמין שמערכת שרירים תוכל לשמור על עצמה כל כך הרבה שנים? | צילום: thinkstock
כל האנשים האלה עברו בדיקות מקיפות שבהן בחנו את היכולות האירוביות שלהם, בדקו את כמות הנימים ואת האנזים קראטין בדם (כדי לבדוק את בריאות השרירים). כמו כן החוקרים בדקו את המערכת הקרדיו-ווסקלארית ומערכת השרירים שאמורות להיחלש עם הגיל.
הם ציפו לראות דפו הררכי – כלומר, שהצעירים היו החסונים ביותר עם היכולות האירוביות הטובות ביותר, וכמו כן שהמבוגרים הפעילים יהיו קצת פחות חזקים והמבוגרים הלא פעילים בתחתית הרשימה. הם הופתעו לגלות שמערכות השרירים של הספורטאים המבוגרים היו דומות לאלו של הצעירים האקטיביים מבחינת כמות הנימים והאנזים קראטין, ובמקביל הרבה יותר חזקות מן הסתם מאלו של המבוגרים שאינם עוסקים בספורט.
ההבדל המשמעותי היה ביכולות האירוביות שמן הסתם היו גבוהות בהרבה אצל הספורטאים הצעירים. מצד שני, אצל הספורטאים המבוגרים הן היו טובות ב-40 אחוז לעומת קבוצת המבוגרים השנייה. כשהחוקרים השוו את היכולות האירוביות של אותם ספורטאים מבוגרים לאלו של אנשים לא אקטיביים, הם הגיעו למסקנה שאותן יכולות זהות לאנשים הצעירים מהם ב-30 שנים.
ד"ר טראפ סיכם: "הממצאים האלו לגבי בריאות השרירים והמערכת הקארדיו-ווסקולארית אצל מבוגרים אקטיביים גורמים לנו להבין שמה שהחשבנו כ'נורמלי' במה שקשור להידרדרות עם הגיל הוא בעצם לא נורמלי ואפשר למנוע אותו".
שחייה, רכיבה, ריצה – הכל טוב | צילום: thinkstock
עם זאת, המחקר הזה בדק אנשים בפרק זמן מסוים בחייהם, והוא לא לגמרי יכול להוכיח באופן ודאי את הקשר הישיר בין העיסוק בספורט לבריאות מאחר והוא לא בדק גנים, הרגלי תזונה, הכנסה, ועוד גורמים שמשפיעים על אורח החיים. מבחינה פיזיולוגית המחקר גם לא בדק את מסת השריר ולא סיפק את התשובה האם אפשר להתחיל להתאמן בגיל מאוחר וליהנות מאותם היתרונות.
ד"ר טראפ הבטיח שתשובות לשאלות אלו יסופקו במחקרים עתידיים. ובכל זאת, הוא לא הסתיר את התרגשותו מאחת המסקנות העיקריות של המחקר: "פעילות גופנית לאורך שנים עוזרת לנו לבנות ולשמר את הגוף כדי להרגיש פחות את ההיחלשות עם הגיל. האנשים שבדקנו היו כל כך חזקים, אני בשנות החמישים שלי והם בהחלט נתנו לי המון מוטיבציה".
