באולימפיאדת לונדון נערות בנות 15 עד 17 זכו במקומות הראשונים ונצחו שחייניות מבוגרות יותר. מהו הסוד של אלופות השחייה הצעירות?
מאת:שי גרינברג
תחרות השחייה שהסתיימה זה עתה באולימפיאדה, עוררה עניין רב. בנוסף לדרמות בתחרויות עצמן, מייקל פלפס האחד והיחיד ושבירת שיאי עולם רבים, בלטה תופעה חדשה בענף השחייה. אם עד כה השחייניות שזכו במקומות הראשוניים היו בסביבות גיל עשרים, הרי שבאולימפיאדת לונדון נערות בנות 15 עד 17 זכו במקומות הראשונים ונצחו שחייניות מבוגרות יותר.
זכייה במדליה אולימפית בשחייה הוא תוצאה של מספר גורמים: כישרון, עבודה קשה וכמובן יכולת עמידה בלחצים. אולם כל אלה עדיין אינם מסבירים את יכולתן המפתיעה של השחייניות הצעירות.
גיל כרונולוגי לעומת גיל ביולוגי
התשובה לשאלה כיצד שחייניות צעירות משיגות תוצאות איכותיות כל כך, מורכבת משני גורמים: הראשון הוא שהגיל הכרונולוגי של השחייניות הצעירות אינו תואם את הגיל הביולוגי שלהן, כלומר – הגיל הביולוגי שלהן מקדים בהרבה את הגיל הכרונולוגי. השחייניות נראות מבחינת גובה ומבנה הגוף דומות לשחייניות הבוגרות יותר, כך שאין הבדל בנתונים הפיזיים בינן ובין השחייניות הבוגרות יותר, דבר שחשוב ביותר בשחייה.
הגורם השני תלוי בהשפעה הפיזיולוגית של האימון. אם לפני מספר שנים היה מקובל שהשיפור הפיזיולוגי ביכולות הגופניות, כגון שיפור בכושר האירובי שמלווה בעלייה בתפוקת הלב ושיפור ביכולת השרירים לנצל את החמצן, מתרחש בעיקר בשלב שבו השחיינית עברה את שלב ההתפתחות המינית שלה (שלב קבלת המחזור החודשי) ולכן אין תועלת באימון של שעות רבות של הספורטאית הצעירה, הרי שמחקרים חדשים מראים שבקרב בנות, בניגוד לבנים, השיפור ביכולת הגופנית בתגובה לאימון אינו קשור לגילן הכרונולוגי או לשלב התבגרותן המינית, אלא לכמות שעות האימונים שהם מתאמנות בשבוע.
במחקרים שנערכו באנגליה, נמצא שבקרב שחייניות צעירות מאומנות בהשוואה ללא מאומנות, נמדד – כצפוי – כושר גופני גבוה יותר, אך באופן מפתיע הכושר האירובי הטוב יותר לא היה תוצאה של עבודה שרירית יעילה יותר, כפי שיהיה מקובל לחשוב בעבר, אלא השיפור בכושר הגופני נבע משיפור בתפוקת לב בזמן מאמץ, הנגרם כתוצאה מעלייה בעובי שריר הלב.
(צילום: Thinkstock)
יותר אימונים – יותר שחיקה?
משמעות המחקרים הללו היא, שחשיפת שחייניות בגיל צעיר למספר רב של אימונים, גורם לשיפור משמעותי בכושרן הגופני ובמדדים הפיזיולוגים שלהן, בדומה להשפעה שיש לאימון על שחייניות בוגרות יותר. לכן, השפעת הגיל פחות חשובה ומה שחשוב יותר הוא הגיל שבו השחיינית מחילה להתאמן ומספר שעות האימון השבועיות שלה.
כלומר, הגורם להישגים המופלאים של השחייניות הצעירות הוא שילוב של שני גורמים: התבגרות מינית מוקדמת, אשר משווה את נתוניהן הפיזיים לשחייניות בוגרות יותר, ושעות אימונים רבות יותר בגיל צעיר באופן יחסי אשר משפרות את תפקוד הלב.
את התשובה לשאלה האם, כפי שרבים ממאמני השחייה חוששים, חשיפה של השחייניות בגיל צעיר לשעות אימונים רבות, עלולה לגרום לעומס נפשי גדול העלול לגרום לפרישה מוקדמת מהשחייה, נקבל באולימפיאדת ריו, שבה נראה האם השחייניות הצעירות יצליחו לשחזר את הישגיהן.
הכותב: פיזיולוג ופיזיותרפיסט, מכון פיזיולייף בהרצליה לפיזיותרפיה שיקום וכושר אישי. www.plife.co.il
