ראיון בלעדי בשוונג לקראת מרתון סמסונג ת"א עם מוטי אמברם מנהל מחלקת הספורט של עיריית ת"א ואופיר וגמן מנהל מדור הספורט על המרתון, טריאתלון, אופניים והספורט בעיר

מאת:ארן הרשלג, אביטל הירש ויאיר בן עמי

מי שחלף בשבוע שעבר על פני משרדם של מוטי אמברם מנהל מחלקת הספורט של עיריית תל אביב-יפו ואופיר וגמן מנהל מדור הספורט, לא היה יכול לנחש את פשר ההמולה שהתרחשה שם. ניתן להניח כמובן, כי לאורך השנים העוברים והשבים רגילים כבר שבתקופה המקדימה למרתון תל אביב, באים אל השניים זרים המגיעים לקושש מידע בנוגע לאירוע. לקראת מרתון סמסונג ת"א הממשמש ובא, מערכת שוונג נפגשה עם השניים לראיון, אך גם על ספורט בתל אביב באופן כללי.

ביום המרתון מוסדות החינוך יהיו סגורים וחלק מהתושבים הביעו את מחאתם הרבה.
מוטי אמברם: "תמיד היתה בעיה של הגעה של הורים לתלמידים שמגיעים בהסעות
לבתי הספר ולחינוך מיוחד כי חלק מהצירים סגורים. אנחנו לא ביטלנו את יום
הלימודים, אלא אנחנו מחליפים אותו עם יום מחופשת פסח. היה פה תהליך משתף –
לא קיבלנו את ההחלטה לבד, אלא שיתפנו את מועצת התלמידים המרכזית, ועד
ההורים המרכזי, משרד החינוך, אנשי ההיסעים והמשטרה – כל אלה ישבו יחד
והתקבלה החלטה משותפת".

אופיר וגמן: "הרעיון לדחות את יום
הלימודים הוא לא רק בגלל יכולת ההגעה לבתי הספר. אירועים דומים בחו"ל
מתקיימים בימי ראשון, ואז זה הפנינג שמצפים לו כל השנה. זה משהו שאנחנו
מנסים להנחיל לדור הצעיר, שיבואו עם ההורים ביום שישי בבוקר ליהנות ולחגוג
את 'חג המרתון'. יהיו 16 במות של מוזיקה ושיתופי פעולה עם בתי קפה. יהיו
עמדות של פעילות לילדים. בעינינו, אם הדור הצעיר יקבל חינוך לתרבות
ולספורט, זה חשוב יותר מאי הגעה לבית הספר".


"היינו חייבים לשנות את אזור ההיערכות של המרתון"

לאחר מספר שנים בהם המרתון יצא מצ'רלס קלור למה הוחלפו מסלולי המרתון השנה?
אמברם: "בין השנים 2003-2007 לא התקיימו מקצים ארוכים בעיר. ב-2007-2008 התקיימו בעיר חצאי מרתון ובשנת 2009, שנת המאה לעיר מתקיים אצלנו המרתון המלא. השינוי במסלולים השנה הוא בגלל הקדמת המרתון והעובדה שאנחנו חייבים להתכונן לאפשרות של מזג אוויר חורפי. לא ניתן לקיים מרוץ כה מורכב, שדורש שטחי היערכות כה גדולים, אלא במקום שיכול לעמוד במזג אוויר חורפי, כלומר – משטח קשה שיכול לנקז מים במהירות, בלי בוץ שעלול לגרום להחלקת אנשים ואי יציבות של אנשים. לכן, גן צ'ארלס קלור נמצא לא מתאים".

למדתם לקחים מירושלים?
אמברם: "כן, ובנוסף אנחנו עושים שיעורי בית ומפיקים לקחים מאירועים קודמים שלנו. גם כשהדברים היו טובים, תמיד אפשר לשפר ולשדרג ויש מסכת שלמה של מסקנות שמיישמים תמיד בשנה לאחר מכן. השנה, בגלל הזזת מועד המרתון, לא היתה ברירה אלא להזיז את מוקד ההיערכות למקום אחר ואנחנו גם נערכים לקליטה של יותר משתתפים. בכיכר רבין למשל יהיה אוהל ענקי של אלפי מ"ר שבתוכו תתקיים כל ההיערכות".

זה לא מייקר את ההפקה?
אמברם: "מייקר מאוד. החברה המפיקה לוקחת עליה את העלות הזאת, העירייה משתתפת בסכום קבוע שמכסה בערך את ההוצאות על דרישות המשטרה. למרות זאת, התעריפים להשתתפות לא יתייקרו וכחלק מהאסטרטגיה המפיקים יצטרכו להתייעל".

מהי עלות הפקת המרתון?
אמברם: "עלות המרתון השנה היא בין 12-15 מיליון שקל. כ-10% מגיעים מכספי משלם המיסים. העירייה משקיעה למעלה מ-2 מיליון שקל, שמכסים את דרישות המשטרה".

"אנחנו לא בתחרות עם ערים אחרות"
מערכת שוונג עושה בכל שנה סקר ספורטאי השנה  והשנה זכתה תל אביב-יפו בפעם השלישית בתואר העיר הספורטיבית. איך אתם מתייחסים לזה?
אמברם: "אנחנו לא נמצאים בתחרות עם ערים אחרות וגאים שערים אחרות מחקות אותנו. מגיעים אלינו נציגים וקולגות שרוצים ללמוד מאיתנו. כל דבר שאנחנו עושים עובד תחת תכנית אב, עם מטרות ברורות וראייה אסטרטגית ארוכת טווח ואנחנו משתדלים ליישם את ההחלטות באחוזים מאוד גבוהים".

אמברם מסביר כי לגבי ערים אחרות, ירושלים עושה את זה בצורה מעוררת כבוד. הוא מספר כי הם לומדים והם משתפים פעולה. "אין לנו בעלות על שום דבר וחלק מתפישת העולם שלנו היא שאם תל אביב יכולה – היא תעזור להשפיע על תפישת הספורט בארץ. ערים נוספות שנמצאות איתנו בקשר – אילת, באר שבע, חולון, ראשון לציון, אשדוד, הרצליה וחיפה. אם אנחנו רואים שהן עושות משהו ראוי, אנחנו לא מתביישים לאמץ את זה ולעשות גם אצלנו".

ענף הריצה התפתח מאוד בשנים האחרונות, ויחד עם זה מתקיימים הרבה אירועי ספורט, חלקם פרטיים שלא קשורים לעירייה. איך ניתן ליצור הרמוניה?
אמברם: "במחלקה לספורט  הגדרנו את המטרה והחזון, שהם הטמעת העיסוק בספורט כחלק מאורח חיים לכמה שיותר תושבים. בעבר, התפיסה היתה שמורים לחינוך גופני, רכזי ספורט ואגודות ספורט הם אלו שעושים את זה בפועל. אבל כששאלנו את עצמנו מי באמת עוסק בספורט ויכול לקבל מאיתנו ערך מוסף כדי לקדם את המטרה שטובה לכולם, מצאנו שבעצם כל מי שעוסק בספורט הוא סוכן שלנו. לכן כשבצהלה עושים אירוע באים אלינו ומבקשים את הסיוע שלנו, וכנ"ל גורמים יזמיים אחרים. כל זמן שזה משרת את המטרה ולא יוצר עומס ובעיות אחרות, אנחנו נרתמים ומסייעים. זה הקונספט. זה הוציא את העגלה מהמקום שבו היא היתה, ובתקופה האחרונה יש מומנטום מדהים ואנשים מבינים שיש פה גם ביזנס. מבחינתנו זו תרומה לקהילה ומשרת את המטרה".


"מסקנות הוועדה חשובות, לא עם כולן אנחנו מסכימים"
אני רוצה לחזור למקרה העצוב עם הרץ שנפטר. הוקמה ועדה והמועד של המרתון הוזז. כמה העירייה היתה מעורבת בוועדה?
אמברם: "מה שגורמי הרפואה מסרו זה שהאיש נפטר ממכת חום. מטבע הדברים, הנושא הזה מציק לנו. אתה לא רוצה לעשות אירוע שמטרתו חיובית ושבסוף מישהו ימות בו. גם ב-2011 מת אחד המשתתפים, ויש הלימה בין שני מקרי המוות. בשני המקרים התחושה היא שאנשים לא לקחו את הנושא הזה ברצינות ראויה ולא הכינו את עצמם כמו שצריך. אנחנו רוצים להפיק לקחים מאירועים כאלה ולא נשארים אדישים. כשקמה הוועדה על ידי משרד הבריאות, היא החליטה שהיא בודקת בדרכים שלה את כל הקונספט ולא את המקרה הספציפי הזה. המקרה הזה נמצא בבדיקות של גורמים אחרים. לא בוצעה נתיחה לאחר המוות, המשפחה לא הסכימה לכך למרות דרישה של כמה גופים.

"אני חושב שהוועדה היתה חשובה והמסקנות שלה חשובות. לקחנו לתשומת ליבנו את כל ההמלצות, גם אם אנחנו לא מסכימים עם חלקן. את ההמלצות המשמעותיות אנחנו כבר מיישמים: הצבנו רופא באירועים עוד לפני הוועדה, כהחלטה שלנו. רכשנו את המתקן שמודד יחידות אי נוחות, אנחנו מיישמים את ההמלצות לגבי מים, למרות שהן נראות לנו מוגזמות – 1.25 ליטר לכל מתחרה ל-10 ק"מ, מציבים דגלי סימון באירוע ומפרסמים באתר של המרתון כתבות מקצועיות".

האם אתם שוקלים להעביר את המרתון לאוקטובר-נובמבר בגלל הסמיכות למרתון ירושלים וכדי לאפשר לרצים להשתתף בשני האירועים?
אמברם: "בעבר ישבנו עם איגוד האתלטיקה וקבענו מועדים על דעתם. הוחלט שאנחנו נהיה בתחילת מארס, ירושלים בספטמבר-אוקטובר וטבריה בינואר. בירושלים החליטו למקם את האירוע שלהם בתאריך שהם החליטו, ואנחנו הזזנו מעט את התאריך בגלל הוועדה, אבל אנחנו עדיין נאמנים להמלצת איגוד האתלטיקה. חשבנו שתהיה פגיעה במספר המשתתפים, אבל זה דווקא יצר באזז גדול ולראיה מספר המשתתפים בשני המרתונים שעלו משמעותית. לפני חמש שנים השתתפו במקצה המלא במרתון ת"א  500 איש, השנה ישתתפו כ-4,000 איש במקצה המלא.

"אנחנו נמצאים ברף העליון של היכולת של הרחובות לקלוט את הרצים. להערכתי נגיע ל-35,000 רצים השנה. כיום, חודש וחצי לפני האירוע, נרשמו יותר מ-25,000 איש. הרף העליון שלנו הוא כ-40,000 משתתפים ואני מעריך שתוך עשור נגיע למצב שיירשמו בין 80 ל-100 אלף איש ונצטרך לעשות הגרלה".

וגמן: "יש 5 סוגי מרוצים ביום המרתון, והסנכרון של כולם הוא מסובך. צריך שלרצים יהיו טמפרטורות סבירות ושגם לצופים תהיה חוויה טובה".

בביצה של הספורט הישראלי מרתון טבריה נחשב למהיר, ירושלים לתחרותי ותל אביב להמוני. אתם מתכוונים להביא רצים שיעשו תוצאות טובות?
אמברם: "לפני שנה הגיעו  1,200 רצים  מחו"ל. השנה יהיו כ-1,000. אנחנו מנסים להביא רצים של  2:12 שעות, אבל זה לא בראש סדר העדיפויות שלנו כיום".

"תל אביב היא עיר עולם"
הזכרת את טריאתלון תל אביב. מה יהיה גורלו?
וגמן: "הטריאתלון מתקיים במועד שלא תואם את ההמלצות, אבל ההמלצות הן ממילא לגבי אירועי ריצה בלבד.

יש רעיון להפוך את טריאתלון תל אביב לבינלאומי. מה הסיכוי שזה יקרה?
וגמן: "היוזמה צריכה לבוא מצד איגוד הטריאתלון, שמאוד מעוניינים. זה תהליך ארוך, צריך לארגן כמה אירועים לפני שזה יהיה בינלאומי. זו תחרות שצריכה להיות בסטנדרטים שאני לא בטוח שהטריאתלון כיום עומד בו".

לגבי חלוקת התקציבים. כמה העירייה משקיעה בריצה, רכיבה וכדומה לעומת כדורגל וכדורסל?
אמברם: "לפני כעשר שנים התחלנו עם תפיסה אסטרטגית לפיה תושבים עוסקים בספורט לבד. לא היינו בטוחים אם נכון יותר לפתח את התשתיות לאחר שהרבה אנשים כבר יעסקו בספורט או להיפך, וראש העירייה החליט שקודם נעמיד את התשתיות, וכך התחלנו עם שבילי אופניים וריצה.

"כיום אנחנו מסמנים את ציר החוף מתל ברוך עד ראשל"צ, בשיתוף עם עיריות בת ים וראשל"צ. מדובר בסימון פיזי ודיגיטלי שכאשר אנשים יעברו בציר הם יזוהו על ידי צ'יפ ויקבלו על גבי שלט פרטים לגבי המהירות, הקלוריות שהם שורפים ועוד. הרעיון הוא להיות יצירתיים ופתוחים ולתת שירותים לאנשים. בפן ההישגי – יש את אגודות הספורט שאנחנו תומכים בהן כספית ועל ידי השקעה במתקנים".

עדיין נדמה שיש פערים בין הדרישה של הקהל לבין אותן אגודות.
וגמן: "להקים ולתחזק את מתקני הספורט והשבילים עולה המון כסף".

העיריה מבינה את דרישת הקהל למתקנים?
אמברם: "כ-30 מיליון שקלים בשנה מושקעים במתקנים מתוך מתן מענה לצורך של התושבים. לא היתה כזאת עדנה לספורט כמו בעשור האחרון מבחינת הקף הפעילות והמענים שנותנים, גם בספורט העממי וגם בהישגי. יש קרוב למאה מתקני כושר פתוחים ברחבי העיר. יש תכניות לרשת את העיר בשתי וערב של שבילי אופניים, מאות רבות של ק"מ – בינתיים יש 150 ק"מ. אנחנו עושים מאמצים ניכרים לחשוב מחוץ לקופסה, ללמוד מה קורה בעולם ולתת את השירותים הכי טובים שאפשר לתת לתושבים. אנחנו קוראים גם בשוונג ובמקומות אחרים ומפיקים לקחים".

"ההשקעה היא לא רק בתושבי תל אביב"
וגמן: "צריך לזכור שתל אביב היא לא עיר רק לתושביה. בכל יום נכנסים ויוצאים ממנה כמיליון איש והרבה אנשים באים לעשות פה פעילות גופנית, בדיוק כמו שבאים לתיאטרון – באים גם לרכוב ולרוץ. תחזוקת המתקנים היא לכולם ולא רק לתושבים".  

אמברם: "לדוגמה, אנחנו משדרגים בהשקעה ענקית את חדר הכושר בנווה שרת מכיוון שבקרית עתידים יש עובדים רבים שאורח חיים ספורטיבי חשוב להם. אנחנו חושבים שצריכים לתת שירותים לכל מי שנמצא בעיר גם אם הוא לא תושב. כרגע יש 3 מועדוני ספורט בתהליך בנייה".

מה תקציב מחלקת הספורט?
אמברם: "התקציב הוא 19.5 מיליון שקלים לשנה. בפועל, אנחנו מגלגלים בתחום של הספורט משהו שקרוב ל-70-100 מיליון שקלים. חלק מהכסף מגיע מחוגים, שמתקיימים ב-85 מוקדים. גם גיוס ספונסרים לאירועים הוא חלק מהתקציב הכולל".

כמה הולך לענפים שקשורים לריצה ואופניים?
אמברם: "קשה לחלק כך. החלוקה היא בין עממי ותחרותי. 7.5 מיליון שקלים עובר לאגודות ספורט, שחלקן בתחומי אופניים וריצה. יש בתי ספר לספורט שמשותפים עם האגודות – למשל בי"ס לכדורסל, ג'ודו, היאבקות, כדורגל ועוד. כ-8,000 ילדי גנים מקבלים שיעורים של חינוך גופני בגן הילדים במסגרת תל"ן, בפרויקט שרץ 13 שנים. המטרה היא לתת לילד חוויה חיובית בספורט".

בעבר התקיימה תחרות אופניים במסגרת סובב תל אביב. למה היא הופסקה?
אמברם: "סובב תל אביב מתקיים בסוכות, מועד שבו יש אפשרות לגשם. בתחרויות האחרונות היו התרסקויות ולכן בהחלטה משותפת עם איגוד האופניים החלטנו לבטל את התחרות ויש תכנית לקיים תחרות אופניים במועד אחר. אנחנו מתכוונים לפתוח וולודרום פתוח סביב מתחם וולפסון ביפו. מדובר במסלול בצורת 8 באורך 2 ק"מ, עם שיפועים. בתכניות האסטרטגיות מדברים על וולודרום שיהיה בו מתחם BMX שהוא ענף אולימפי".

אביטל הירש

שוחה לאט, רצה בעצלתיים ורוכבת להנאתה

עורכת משנה ב-Shvoong

יאיר בן עמי
עורך לשעבר של אתר שוונג
בעל הטור מציאות נושכ