השילוב בין הגידול במספר האנשים שעוסקים בספורט לבין המהפכה התקשורתית של העשור הנוכחי שהוביל פייסבוק, גרם לאנשים להתעניין יותר בעצמם. פעם, אמרו לנו שכדאי לרוץ כמה פעמים בשבוע ואם היינו עושים את זה נכון בשילוב שמירה על אורח חיים בריא, יכולנו להבין שאנחנו מתקדמים לפי השיפור בקצב הריצה והמרחק, וגם בעמידה על המשקל (עבור מי שניסה לרזות).
עוד כתבות בנושא
האם הריצה היתה הופכת לנפוצה ללא פייסבוק?
צפו: המדריך לרצים מתחילים
25 טיפים שימושיים לחיי אקטיב לייף סטייל
היום, הטכנולוגיה היא זו ששולטת בנו או לפחות בחלקנו. רוב האנשים רצים עם שעוני ריצה או עם טלפון חכם, חלק מקבלים נתונים בזמן אמת וחלק יושבים לנתח את האימון מיד בסיומו. לרצים מתחילים יש יותר כלים לבדוק את עצמם מאשר אלופי עולם לפני שני עשורים, והרבה מזה בזכות אפליקציות הריצה שהן גם כלי אימון מצוין וגם יופי של "צעצוע" לרצים, רוכבים, או כל מי שמבצע ספורט שאפשר למדוד בצורה כלשהי.
האפליקציות כיום הן רבות, וככל שהטכנולוגיה מתקדמת הן הופכות להיות מאוד זהות אחת לשניה. את חלקן קנו חברות ביגוד והנעלה ענקיות בתחום הספורט, חלק אחר הוקם על ידי אותן חברות, ובסופו של דבר מדובר גם בכלי פרסומי מאוד גדול. כדי להבין מה בדיוק אפשר למצוא שם, ולמה אנשים משתמשים באפליקציות בנוסף לשעוני ספורט כמו גרמין, סונטו ופולאר, בחרנו להתמקד בשלוש מהאפליקציות המובילות ולבדוק מה יש בהן ומה מייחד אותן.
1. סטרבה (Strava)
חברת "סטרבה" שמגיעה מסן פרנסיסקו מיתגה את עצמה כ"רשת החברתית לספורטאים", אחרי שהוקמה בשנת 2009. כשנכנסים להירשם באתר או באפליקציה, מזהים בצורה נוחה את האפשרות "לחבר" בין סטרבה לבין כל סוג של שעון ספורט ובטח שכל המותגים הגדולים נמצאים שם. השידוך הזה בין סטרבה לבין האפליקציה של גרמין לצורך העניין הוא נוח ומהיר ומאפשר העברת נתונים מהשעון לסטרבה.
מה שתגלו אחרי שתעשו את זה, הוא שהעמוד שהקמתם לעצמכם בסטרבה הוא יותר עשיר במידע. אמנם מדובר באותם נתונים שהגיעו משעון הגרמין לצורך הדוגמה, אבל סטרבה יודעת לעבד אותם בצורה יותר טובה באפליקציה שלה.
סטרבה, בניגוד לאפליקציות אחרות, מיועדת רק לרצים ולרוכבי אופניים, ולמען האמת זו אפליקציה מאוד חזרה בעיקר אצל הרוכבים. היתרון של הגרסה הבסיסית שהיא חינמית, הוא המיתוג של סטרבה כרשת חברתית מאוד תחרותית. אפשר למצוא את זה היום במקומות אחרים אבל יש משפט שאומר "אם זה לא קרה בסטרבה, זה לא קרה", ועם המיתוג הזה סטרבה פונה בעיקר לקהל תחרותי.
איך זה עובד? בהרבה מאוד מסלולי ריצה ורכיבה שרובכם מכירים טוב, נקבעו מקטעים על ידי משתמשים שונים, שהפכו לסוג של תחרות. למשל, טיפוס מאתגר באופני כביש, מסלול שטוח של 10 ק"מ בפארק הירקון או רחוב מעגלי בכל עיר שאתם יכולים להעלות על דעתכם. ברגע שאתם משתמשי סטרבה, תופתעו לגלות שיכול להיות שעברתם במקטע כזה ודורגתם לפי הביצוע שהיה לכם בו. התחרותיות הזאת גרמה להרבה אנשים בארץ ובעולם קצת "לאבד את זה". כבר דווחו מקרים על אנשים שהם "רמאי סטרבה" וזייפו תוצאות מסוימות על ידי שימוש בכלי רכב וכו'.
עוד דבר נחמד בקטע של התחרותיות בסטרבה הוא שאתם יכולים להכניס את עצמכם לקטגוריות דירוג מאוד ספציפיות, לא רק לפי גיל אלא גם לפי משקל – וזה משהו שלא תמצאו בשום מרוץ.
לסטרבה קיימת גם גרסת פרימיום במחיר של 6 דולר לחודש או 59 דולר לשנה. בגרסה הזאת אפשר לקבל ניתוחים מעמיקים אפילו יותר של האימונים, מד עייפות ותשישות מבוסס על כמה שיותר נתונים (רצוי דופק) שיכול לשרת אנשים שלא מיד מקשיבים לגוף שלהם, ותכנית אימונים אישית עם מייל יומי שמקבל המשתמש.
עוד משהו שמאוד נוח לקבל בסטרבה חיפוש נוח של מסלולים שאתם יכולים להוריד לשעון שלכם, וזו עוד סיבה שבגללה רוכבים כל כך אוהבים את האפליקציה הזו.
2. אנדומונדו (Endomondo)
אחת מאליפקציות הספורט הוותיקות שהושקה בשנת 2007 על ידי חברה מדנמרק. היא היתה הראשונה שהתאימה גם לאייפון וגם לאנדרואיד ולכן כבשה הרבה מאוד משתמשים. ב-2015 חברת הביגוד וההנעלה "אנדר ארמור" רכשה אותה עם 20 מיליון משתמשיה בסכום של 85 מיליון דולר.
כמות המשתמשים היא אחד היתרונות הגדולים של אנדומונדו, כי בתחילת העשור רוב הרצים ששמעתם לידכם בגלל טלפון חכם שמדבר בסיומו של כל קילומטר השתמשו באנדומונדו. חוץ מזה, האפליקציה הזאת משרתת לא רק את הרצים או את הרוכבים אלא כמעט כל סוג ספורט מדיד שאפשר לדמיין כולל קרוספיט. גם היא מציעה אתגרים שונים כדי ליצור עניין ברשת החברתית, וגם היא מאפשרת מעקב לייב אחרי משתמש שאתם מכירים, ובזכותה תוכלו לדעת היכן הוא נמצא בכל זמן נתון.
עושה רושם שבגלל שאנדומונדו מנסה להיות טובה לספורטאים בכל הרמות בכל זוג ספורט אפשרי, זה הופך אותה לקצת פחות מקיפה עבור רצים או רוכבים. זה אומר שאולי תראו שם פחות רצים מנוסים ומקצוענים, אבל זה ממש לא אמור לעניין את חובבי השילוב בין הריצה לרשתות החברתיות, שאוהבים לדווח על כל תנועה שלהם, ואנדמונדו היא מקום מצוין לעשות את זה.
גם לאנדומונדו קיימת גרסת פרימיום שהיתרון שלה הוא שימוש ללא פרסומות ואפשרויות נוספות כמו מאמן אישי. מחירה של הגרסה הוא 6 דולר לחודש או 30 דולר לשנה, אבל היא לא תומכת בכל מכשיר סלולרי כך שצריך לבדוק את זה באתר שלהם.
3. ראן קיפר (Run Keeper)
אפקליקציה פופולארית מאוד שהושקה בשנת 2008 באחת מבירות הריצה של ארצות הברית, בוסטון, ו-8 שנים לאחר מכן נמכרה ל-Asics. אחרי שנים של פיתוחים ושדרוגים אצלה ובשאר האפליקציות, אין ל-Run Keeper יותר מדי לחדש פרט להיצע של עשרות מיליוני משתמשים, הודות לוותק שלה ולממשק שאנשים רבים מדווחים עליו כנוח וידידותי. כל זה כבר נותן סיבה מצוינת להשתמש באפליקציה הזו.
בניגוד לאפליקציות אחרות, ב-Run Keeper לא ישכנעו אתכם לנטוש את הגרסה הבסיסית החינמית לגרסה שנקראת Elite בתשלום של 10 דולר לחודש או 40 דולר לשנה. לפי מה שמדווחים ברשת, הגרסה הבסיסית היא מספיק טובה ואפילו מספקת חלק מהשירותים שאפליקציות אחרות מספקות בתשלום ובדיק להיפך, גם חסרים לה כמה שירותים שאפשר למצוא בחינם באפליקציות אחרות.
בסופו של דבר גם כאן אפשר ליהנות מהיצע של מסלולים בכל מקום שתוכלו לדמיין וזה מצוין למי שמטייל בחו"ל ומחפש מסלול מומלץ כי ככל שיש יותר משתמשים, כך קיימות יותר אפשרויות. גם כאן מתפרסמים אתגרים חודשיים שצריך לעמוד בהם וכמובן שאפשר להגדיר גם מטרה מסוימת שאתם רוצים לעמוד בה ולקבל כלים בסיסיים. וזו אולי מילת המפתח – בסיסי. כי כשזה קשור לריצה, קשה מאוד להתאמן לפי נתונים שזורק מחשב, או תכנית אימון כללית שמוצאים באינטרנט.
בתחילת הכתבה התייחסנו למה שרצים עשו לפני עשור או שניים – הם הקשיבו לגוף שלהם. חלק מהרצים יודעים לעשות את זה, וחלק זקוקים למאמנים שיעזרו להם להקשיב ולהביא את הגוף למקומות חדשים. עם כל הכבוד לטכנולוגיה, האפליקציות שמתיימרות להחליף גם את המאמנים עדיין לא הגיעו כל כך רחוק. מצד שני, מאמנים מאוד אוהבים אותן ככלי לבדיקת התקדמות ולביקורת אחרי רצים שלהם מעבר לאימונים המשותפים. בסופו של דבר, זה יופי של צעצוע וכלי עבודה.
מה עם עבודה ותאימות מול Apple Watch series 2, שהוא שעון ספורט לכל דבר ועניין?
אשמח לכתבה עם השוואות