המלחמה בסימום בספורט הישגי עלתה שלב. בשל שכיחות השימוש בחומרים הללו בשנים האחרונות מספר מדינות הכריזו על מלחמת חורמה בנושא. נציין ונאמר שהדבר רלבנטי בספורט ההישגי מכיוון שאז מדובר למעשה ברמייה. הרי ספורטאי שעושה שימוש באותם חומרים משיג יתרון לא הוגן על פני חבריו לקבוצה. מדובר ביתרון משמעותי במיוחד שללא שימוש באותם חומרים יהיה קשה עד בלתי אפשרי להגיע לאותן תוצאות. בשנים האחרונות ידועים מאות מקרים של ספורטאים בענפי ספורט שונים (כגון: רכיבת אופניים, אתלטיקה, משחקי כדור ועוד) שעושים שימוש בחומרים אסורים על בסיס קבוע במשך קריירה שלמה. לא ייאומן. בחלק מהמקרים הספורטאי נתפס, אך במקרים רבים אחרים לא. ואז אותם ספורטאים זוכים במדליות, תהילה וממון רב עד סיום הקריירה ואף לאחריה.
מכה עולמית. חומרים טסורים בספורט | צילום: thinkstock
חשוב לציין שלא תמיד השימוש באותם חומרים נעשה במכוון. לעתים מדובר בשימוש בתרופות מסוימות (לדוגמה נגד התקרחות) או תוספי מזון שנראים על פניו לגיטימיים אך מכילים חומרים שאסורים לשימוש על ידי WADA שהנה הסוכנות העולמית למניעת סמים בספורט. היא הוקמה ב-1999 ומטרתה העיקרית היא להוביל קמפיינים עולמיים למען ספורט ללא סמים. נציין ש- WADA, בשיתוף עם תנועות ספורט וממשלות רבות בעולם, דואגת בין היתר לחינוך, למחקר מדעי וכן לפיקוח והפצת הקוד שלה – מסמך המרכז ומפרט את המדיניות, הנהלים והחוקים כנגד הסמים, בכל סוגי הספורט ובכל המדינות. מעל 660 ארגוני ספורט בעולם קיבלו את הקוד (גם בישראל הועד האולימפי והועד הפרא-אולימפי), מה שאומר שהם מתחייבים ליישם את החוקים שכתובים בו. נקודה מעניינת וחשובה לציון הנה שבישראל הטיפול בסימום בספורט עוגן 8 שנים טרום הקמת WADA.
עוד כתבות בנושא
10 סיבות מצוינות לא לדעת בחומרים אסורים בספורט
האם אימון בשיטת EMS הוא אפקטיבי או אפנתי?
בני 40 ומעלה? יתכן והאימונים שלכם לא יביאו לתוצאות
הפיקוח בענפי הספורט השונים הנו רב ואקוטי במיוחד בענפים האולימפיים. אם כך הפיקוח, אם בכלל, קיים ונעשה בצורה רצינית ומקצועית, שונה משמעותית בענפי ספורט או ליגות שאינן תחת הפיקוח של הוועד האולימפי. לדוגמה: ליגת ה- NFL האמריקאית, ליגת ה-NBA בכדורסל ועוד. בנוסף, בספורט העממי יש תחרויות רבות ומגוונות בהן שכיח במיוחד השימוש בחומרים אסורים. אך מכיוון שהנם לא מקצועות אולימפים, הפיקוח (אם בכלל קיים) הנו בהתאם לדוגמה: קרוספיט, 'האיש החזק בעולם', פיתוח גוף תחרותי ועוד.
בישראל, אגב, מעניין לציין לחיוב את איגוד המשקולות שמחתים את הספורטאים המתאמנים והמתחרים על בסיס קבוע שבמידה והבדיקה של נוכחות סמים בדמם יוצאת חיובית עליהם לשלם לאיגוד 50,000 דולר. הדבר מרתיע, ללא ספק, ויגרום לספורטאי לחשוב פעמיים בטרם יעשה שימוש בחומרים האסורים. נציין אגב, שבתחוםת הרמת משקולות הדבר שכיח במיוחד מכיוון שמדובר בספורט אנאירובי טהור ולשימוש בסטרואידים אנבוליים, לצורך העניין, השפעה קרדינלית על התוצאות.
2 דוגמאות להנחיות חדשות בנושא שימוש בחומרים אסורים על ידי מדינות מובילות בעולם
- חוק שעבר בגרמניה – שימוש ומכירת סמים בספורט הן עבירות פליליות
בנובמבר אשתקד העביר בית הממשל הגרמני חוק חשוב נגד שימוש בסמים בספורט, כשספורטאי מקצועי העובר על החוק צפוי למאסר. על פי החוק – ספורטאים שימצא בבדיקות כי הם משתמשים בסמים לשיפור הביצועים או שיימצאו אשמים באחזקת סמים מסוג זה צפויים לעד שלוש שנות מאסר. ספקים של הסמים הללו צפויים לעונש מאסר של עד 10 שנים. שני הדברים נחשבים לעבירה פלילית.
הקונפדרציה הגרמנית לספורט אולימפי (DOSB) התנגדה בהתחלה לחקיקה זו, אך חזרה בה. באיטליה, צרפת וספרד כבר העבירו חוקים דומים ויפן הכריזה כי ממשלתה תשקול להעביר חוק כזה גם.
- WADA פרסמה הודעה שהיא נגד הפיכת שימוש בסמים בספורט לעבירה פלילית
WADA פרסמה הודעה ביום ראשון האחרון כי שימוש בסמים בספורט על ידי ספורטאים לא צריך להחשב לעבירה פלילית. עם זאת, WADA לא תעמוד בדרכה של אף מדינה להוציא חוק כזה לפועל. על פי WADA, החוק שיצא בגרמניה לאחרונה ישפיע על 7,000 ספוטאי עלית ואינו תקף לגבי ספורטאים חובבנים. חלק מהשכנות של גרמניה – איטליה, צרפת ואוסטריה – העבירו חוק דומה.
בגרמניה זה כבר יכול להגיע לעד שלוש שנות מאסר | צילום: thinkstock
נציין שלאחרונה ה"דיילי מייל" (אחד מהעיתונים הנפוצים ביותר בבריטניה) דיווח כי יו"ר הוועד האולימפי בבריטניה, קולין מוייניהאן, הציע לחוקק חוק על פיו ספורטאי מקצועי שייתפס משתמש בסמים משפרי ביצועים יישלח למאסר של עד שנתיים. על פי ה"דיילי מייל", מוייניהאן מקווה כי החוק יהיה תקף עד לאליפות העולם באתלטיקה בלונדון ב-2017. ה"סאנדיי טיימס" מדווח כי החוק הנ"ל יהיה תקף לכל ספורטאי מקצועי, בין אם בריטי או לאו, שייתפס משתמש בסמים משפרי ביצועים בשטח של בריטניה. במקרה כזה האתלט יישפט וייאסר בתחומי בריטניה.
לסיכום, המלחמה בספורטאים שמשתמשים על בסיס קבוע בחומרים אסורים עלתה מדרגה, ללא צל של ספק. לא רק. מדובר בחלק מהמקרים גם במלחמה במפיצים ובמוכרים של החומרים הללו. זאת על מנת לנסות, ככל שניתן, לקיים תחרויות ספורט הוגנות ו"נקיות". וכאן בישראל, ייתכן שהגיע הזמן להמליץ על שינוי החקיקה בדומה למדינות החלוצות המופיעות בכתבה.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | מומחה לפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר שימש כסגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת ת"א
