במכוני כושר, שיעורי עיצוב, ואפילו בקבוצות ריצה בפארק תמיד יש מתאמנים או מתאמנות הבולטים ביחס לאחרים. זה עשוי להתבטא מילולית בדיבור רב או קולני, בדיחות תנועה, ניהול שיחה עם חברי קבוצה רבים. או שזה מתבטא בצורה חיצונית כמו בבגדים יוצאי דופן (צבעוניים, פרובוקטיבים וכו'). במילים אחרות: "רעש וצלצולים".
ככל שאדם נתקל במראות חיוביים יותר, הדימוי העצמי שלו יהיה יותר גבוה | צילום: pixabay
מה מאפיין את אותם אנשים "קולניים" או "צבעוניים"? על מנת לבחון את התופעה בכללותה, צריך לחזור בזמן. בפסיכולוגיה הקלאסית מקובל היה לחשוב כי אישיות האדם היא מולדת, ומתפתחת כתוצר של תהליכים פנימיים. בהמשך, התפתחה גישה הידועה בשפה המקצועית כ"אינטרסובייקטיבית", אשר טוענת שאישיותו של אדם מתפתחת כשיקוף של יחסים ומפגשים עם הסביבה.
עוד כתבות בנושא
האם הכישרון מספיק כדי להפוך לספורטאי על?
האם מסגרת הורסת או עוזרת לספורטאים חובבים?
כישלון מנטלי בספורט – למה זה קורה?
באופן פשטני, ניתן לומר כי מדובר בהתפתחות כתוצאה של שיקופים ומראות המוצבות בפני הילד ומאוחר יותר – האדם: ככל שאדם נתקל במראות או שיקופים חיוביים יותר, הדימוי העצמי והערך העצמי שלו יהיו גבוהים יותר. ככל שהחוויות והשיקופים של הסובבים הנם שליליים (או בלתי קיימים), יתקשה האדם לפתח אישיות עצמאית ודימוי עצמי חיובי.
אנשים שלא חוו מספיק שיקופים חיוביים, עלולים לפתח מנגנוני הגנה נוקשים ולעטות על עצמם מעין "שריון". ה"שריון" הזה, שמכונה מקצועית ועממית כ"נרקסיזם", בא לידי ביטוי פעמים רבות באמירת דברים כגון: "לא צריך אף אחד" ו"אני מסתדר טוב לבד" – דברים אשר נחשבים לערכים מוערכים בחברה המערבית.
מעבר לאמירות ישנה גם התנהלות אופיינית, בין השאר שידור של עליונות עד כדי הקטנת אנשים אחרים, צורך עז להכרה של הסביבה במיוחדותם לצד כישרונות מיוחדים או תכונות נערצות: יופי, עושר, חכמה וכדומה, המחזקים את תפיסתם העצמית הלא ראלית. הם מזדהים ומקבלים את החלקים ה"חזקים" ה"נערצים" שלהם בלבד, וכשהם לא זוכים להכרה, הערצה ומחיאות כפיים סוערות, הם עלולים לחוות נפילה קשה ולא ראלית בערך עצמם.
הבולטות, הנראות הצבעוניות, ולעתים הגרנדיוזיות, הם ניסיון לפיצוי על החסכים הפנימיים. בבחינת ככל שנזכה ליותר תשומת לב, נוכל להרגיש פחות ריקים ויותר מוערכים עד כדי כך שלעתים גם "פרסום שלילי" או חיזוקים שליליים נתפסים כחיוביים – "העיקר ההתייחסות ותשומת הלב".
גם בקרב ספורטאי על ניתן להבחין לעתים בספורטאים אשר נתפסים כבעלי קווים נרקסיסטיים. ספורטאים שכאשר חווים כישלון, חוסר הצלחה או "סתם נפילה" מחפשים להתפרסם ולבלוט ברשתות החברתיות או בעיתוני הרכילות, והכל בשם הנראות.
זהו בהחלט לבוש פרובוקטיבי, ועוד למרתון | צילום: Katie Chan
כיצד התנהלות "נרקסיסטית" יכולה לבוא לידי ביטוי אצל מתאמנים ואנשי מקצוע שונים?
1. לבוש פרובוקטיבי (צבע, לבוש חושפני במיוחד) על מנת למשוך תשומת לב ופידבקים.
2. הרעשה בכל צורה אפשרית – מוסיקה, שירה עצמאית ועוד.
3. קעקוע על הגוף במקומות שונים לשם משיכת תשומת לב. מדובר על איורים שונים הקשורים לאימון אותו הם מבצעים, מספרים וכדומה.
4. "לקיחת אחריות"/ בעלות מסוימת על הקבוצה. מדובר על אותם אלה שמתנדבים בכל דרך להיות החניכים התורניים, לתת הוראות, להחליף את המאמן וכדומה.
5. קללות ונאצות ודיבור לא הולם – שכיח למדי וגם נעשה בחלק מהמקרים לשם משיכת תשומת לב.
לתוספי תזונה בשוונג-שופ לחצו כאן
דיסמורפיה והצורך הרב בפידבקים מהסביבה
מדובר בהפרעה המוגדרת כעיסוק רב בפגם דמיוני או קטן במיוחד במראה החיצוני, שגורם למצוקה נפשית משמעותית ולשיבוש בתפקוד היומיומי. אותם אלה שלוקים בתופעה עוסקים על בסיס קבוע בנראות האסתטית של גופם ובעיקר של אזור הפנים. הדבר אופייני אצל אלה שעוסקים באימון משקולות ואחרים שמטרתם העלאת מסת השריר. אזי, מדובר במצבים אבסורדיים שגברים (בעיקר) שהנם עם מסת שרירים גדולה-עצומה מזהים את עצמם רזים ושבריריים, לא ייאמן.
לכך יש השלכות גם על רכישה של מוצרים, טיפולים אסתטיים שונים ואף ניתוחים פלסטיים. מחקרים מצביעים על גורמים שונים אשר עלולים לגרום לתופעה של דיסמורפיה. לצד גורמים ביולוגיים מצוינים גם גורמים "חיצונים" – דבר התואם את התפיסה האינטרסובייקטיבית שתוארה לעיל. בין הגורמים החיצוניים ניתן לציין למשל לעג או ביקורת. באחד המחקרים דיווחו למעלה מ-60% מהנבדקים על לעג מתמיד בילדות. יש לציין כי בדומה לנטייה נרקסיסטית, גם הפרעת גוף דיסמורפית יכולה להופיע אצל ספורטאים וגם אצל המקצוענים.
נסכם ונאמר כי צורך רב במשוב ובבולטות יוצאת דופן עלול לשקף פעמים רבות קושי אישיותי או משמעותי. מכאן שנודעת חשיבות רבה להתייחסות ולמידת נושא זה מצד מאמנים ואנשים העוסקים בתחום הכושר הגופני ואורח חיים בריא.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | מנכ"ל חברת Q Wellness העוסקת בתחום אורח חיים בריא לקהל המקצועי והרחב. מנהל קורסי הכשרה מקצועיים למדריכים ואנשי מקצוע בתחום האימון במכללה האקדמית בוינגייט
דגנית גלסמן | פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט
