אנשים שמבצעים פעילות גופנית באופן קבוע ודאי מכירים את ההשפעות החיוביות המתרחשות בעת ביצוע פעילות שלה ובכלל של קיום אורח חיים בריא. עם השנים, הולכת וגוברת ההבנה אודות השימוש שניתן לעשות בספורט גם כאשר אנו עוסקים בבריאות הנפש. אם תרצו, את ההבנה אודות הקשרים האפשריים בין הגוף לנפש.

לפעמים, זה אפילו יכול להיות תחליף לתרופה | צילום: pixabay

עוד כתבות בנושא 
מדוע קשה להתמיד בריצה או בפעילות ספורטיבית?
האם דימוי גוף עוצר אנשים מלבצע פעילות גופנית?
מדוע אתם רצים בכלל?

מה זה "גוף-נפש"?

כאשר אנו מדברים על המושג "גוף-נפש", אנו יכולים להיעזר במודל הביו-פסיכו-סוציאלי שמשמעותו היא שהגוף והנפש קשורים זה בזה, ונמצאים ביחסי גומלים מתמידים עם הסביבה החברתית. יחסי גומלין שליליים בין המרכיבים האלו יוצרים השפעות שליליות אחד על השני. דמיינו מצב בו אתם מקבלים שיחת טלפון מהבנק שאתם במינוס ועומדים בפני עיקול החשבון. לא פעם סיטואציות כאלו ודומות להן גורמות לנו לכאב ראש, קושי בשינה, היעדר תיאבון וכד'.

הסיבה היא שאנו בלחץ, בחרדה, שברגע אחד אנו הופכים דואגים וטרודים מהמצב. אלו רק חלק מהדוגמאות בהן הנפש משפיעה באופן שלילי על הגוף. אך ההשפעה יכולה להגיע גם מהערוץ הגופני. כמה מאיתנו מסוגלים להישאר סבלניים ונעימים כאשר אנו סובלים משפעת או מכאב ראש חד? כלומר הגוף בהחלט יכול להשפיע באופן שלילי על מצבנו הרגשי.

עולם הפסיכולוגיה מכיר היטב קשרים אלו, ובהתאם קיימים טיפולים המשתמשים בקשר זה כדי לקדם את איכות חייו של האדם.

מספר דוגמאות:

1. כשאדם הסובל מהתקף חרדה לומד שבאמצעות נשימות סרעפתיות הוא יכול להירגע, הוא בעצם לומד שדרך הגוף הוא יכול להשפיע על מצבו הרגשי.
2. גם דרך המצב הרגשי ניתן להשפיע על הגוף. שיטת הטיפול הקוגניטיבית-התנהגותית למשל (CBT), יכולה לסייע לנו להפחית חרדה באמצעות עבודה על המחשבות הלא מסתגלות שלנו (דוגמה למחשבה לא מסתגלת היא הטיית חשיבה מסוג: חשיבת הכל או כלום: נטייה לשפוט ולפרש סיטואציה בשתי קטגוריות בלבד ולא להבחין בכך שיש רצף. במציאות, תכונות כמעט תמיד נמצאות על רצף (למשל, אם מעדתי בתכנית האימונים יום אחד בשבוע, אז נכשלתי וכל הדרך שעשיתי ירדה לטמיון).

אז כעת עולה שאלה נוספת: האם שימוש נכון בגוף עשוי להשפיע על הנפש בדרכים חיוביות? ומהו אם כך מקומה של הפעילות הגופנית? בהקשר זה, לפעילות גופנית ישנם מספר שימושים עיקריים בבריאות הנפש.

פעילות גופנית כאפקט מרפא 

כבר בשנות השבעים נעשו מחקרים שהראו כי פעילות גופנית תורמת לרווחה הנפשית של האדם, ולהפחתת לחצים. פעילויות המתאפיינות בריתמיקה קבועה כגון: הליכה, ריצה, אופניים, שחייה וכד', היו הצורות המסורתיות שנמדדו באותם מחקרים, אם כי באוכלוסיות שאינן קליניות, גם סוגי פעילויות אחרים (כמו יוגה) נמצאו יעילים. לדוגמה, מחקר משנת 1979 השווה בין ריצה לבין פסיכותרפיה (טיפול בדיבור) להקלת סימפטומים של דיכאון. החוקרים ציינו כי "מחשבות דיכאוניות ורגשות דיכאוניים מתעוררים לעתים רחוקות במהלך ריצה, וגם כאשר הם מופיעים, כמעט בלתי אפשרי להחזיק בהם לאורך זמן".

אפשר להשפיע על המצב הנפשי דרך הגוף | צילום: Thinkstock

פעילות גופנית ככלי תומך בטיפול פסיכולוגי 

היום אנו כבר יודעים כי במצבים מסוימים השילוב של פעילות גופנית לצד טיפול פסיכולוגי מניב תוצאות טובות, יותר מטיפול לבדו, או פעילות גופנית לבדה. ממש כמו שלעתים אנו נעזרים בטיפול תרופתי לצד הטיפול הפסיכולוגי. דיכאון וחרדה הם מהנפוצות שבהפרעות אשר נתרמות משילוב זה. אם תחשבו על ההשלכות, האישיות והסביבתיות, המשמעות היא כמעט בלתי נתפסת: במצבים מסוימים, פעילות גופנית שוות ערך ביעילותה לטיפול תרופתי. שוות ערך! לכל אותם אנשים שנרתעים מהמושג "תרופות פסיכיאטריות", קיימת אפשרות להרוויח מאפקט דומה לזה של התרופה, אך ללא עלות וללא תופעות לוואי.

פעילות גופנית כממד שבאמצעותו מקיימים את הטיפול הפסיכולוגי

כאן אנו כבר נכנסים לתחום שבעיני הוא מרתק, אולם צריך לומר שבניגוד לפופולריות שהוא צובר בחלקים מסוימים בעולם עוד משנות השבעים, בארץ הוא עוד לחלוטין בחיתוליו. הכוונה בסעיף זה היא שהפסיכותרפיה מתבצעת תוך כדי ביצוע הפעילות הגופנית, למשל ההליכה או הריצה. בהגדרתו היבשה:

"טיפול בריצה, בשונה מסוגים אחרים של ריצה, שם דגש על איש מקצוע שעבר הכשרה מקצועית בראש ובראשונה בתחום הטיפול (פסיכולוג, פסיכיאטר, עובד סוציאלי וכו') שבעצם הליווי שלו הוא מסייע בקידום לעבר המטרות הטיפוליות שהוגדרו".

דרך מצוינת "לנקות את הראש" | צילום: thinkstock

במובן זה תפקידו של המטפל הוא להשתמש בריצה ככלי טיפולי נוסף שיכול לסייע בתהליך הטיפול.

לסיכום, חשוב לציין כי אמנם נכתב על האפשרויות שיש לפעילות גופנית להשפיע על מצבנו הרגשי, אך גם ההפך הוא הנכון. מצבנו הרגשי יכול להשפיע מאוד על הפעילות הגופנית שאנו מבצעים. בין אם מדובר באוכלוסייה קלינית, ובין אם אוכלוסייה רגילה שמבצעת פעילות גופנית, כולנו חווים אתגרים ומשברים בעת ביצוע פעילות גופנית, והתייחסות למרכיבים הפסיכולוגיים הקשורים למשברים אלו יכולה לסייע לנו רבות.

צילום עמוד הבית: רונן טופלברג

אמיר וייס | פסיכולוג קליני מומחה ורץ חובב למרחקים ארוכים