אחד המאפיינים הבולטים של הריצה הוא שלפעולה כל כך פשוטה יכולות להיות כל כך הרבה משמעויות ופרשנויות. ריצה יכולה להיות סבל וגם הנאה, היא יכולה להיות כואבת וגם משחררת, בריאה וגם פוצעת, יש שרצים כדי לשמור על כושר ואחרים כדי לנקות את הראש. כל אחד לוקח את זה לכיוון שלו, ורבים הם האנשים שיכולים לדבר בלי סוף על ריצה. זו בדיוק הסיבה לאחד הויכוחים הקלאסיים של הרצים. איפה עדיף לרוץ, בכביש או בשטח? כמובן שאין לזה תשובה חד משמעית, אבל יש כאן מספיק נושאים חמים לדיון.
למה כדאי לרוץ בשטח?
הבדל 1: זמן
הזמן שלנו כל כך יקר, ורובנו נעדיף לנצל אותו בצורה היעילה ביותר כשמדובר בפעילויות שאנחנו עושים לטובת הגוף והנפש. היתרון האדיר של הריצה הוא שמדובר באחת הפעילויות הגופניות היחידות שלא דורשות זמן נוסף לפני ואחרי. כל מה שצריך לעשות זה לצאת מהבית, להתחיל לרוץ ולחזור – לא לנסוע לבריכה או לחדר הכושר, לא לחפש מגרש כדורסל ולא להתאים את עצמנו למערכת חוגים של סטודיו מסוים – פשוט לצאת ולרוץ.
אז העירוניים שבינינו, גם אם אוהבים מסלולי שטח, לא תמיד יכולים להרשות לעצמם לחפש אותם וזה היתרון הגדול של הריצה העירונית – היכולת לנצל את פרק הזמן שפינינו לעצמנו במלואו. כמובן שמי שגר בקרבת מסלולי שטח ויכול לצאת מהבית, לרוץ שם ולחזור נהנה במקרה הזה משני העולמות, וזה מה שמביא אותנו לנושאים הבאים.
הבדל 2: קושי
הרבה רצים מתחילים נוטים לחשוב שריצת שטח היא קשה יותר מריצת כביש, אבל לפני שהם קובעים דבר כזה הם צריכים לשאול את עצמם: מה זה בעצם שטח? בארצנו, הכוונה היא בדרך כלל לשבילי עפר לבנים שאפשר למצוא כמעט בכל עיר. בסופו של דבר, לא פשוט למצוא בארץ מסלולים של חול טובעני ומי שממש מתעקש לשטח מסוג כזה ידע היכן למצוא אותו.
העניין הוא שרוב המסלולים שהם לא מסלולי אספלט שתמצאו בקרבת העיר או היישוב שאתם גרים בו, הם מסלולים ידידותיים. יש בהם יותר אבנים, בורות פה ושם, קצת חול – אבל בסופו של דבר כל אחד יכול לרוץ בהם ואולי אפילו עדיף שירוץ בהם (לזה נגיע בהמשך). בסופו של דבר, הרבה אנשים מגלים שמסלולים מהסוג הזה הם מאוד נוחים, ולפעמים גם עליות במסלולים כאלה יכולות להיות נוחות יותר מאשר עליות על אספלט – נסו את זה. בשורה התחתונה, מסלולי שטח הם באופן טבעי איטיים יותר במרוצים, כי צריך לחשוב יותר איפה לדרוך – אבל זה ממש לא אומר שהם קשים יותר. צריך לזכור שלפעמים, כשאתם לא מצפים מעצמכם לרוץ מהר, המוח משדר משהו אחר ורמת הקושי יורדת בהתאם.
הבדל 3: ציוד
הרבה פעמים יגידו לכם שכדי לרוץ בשטח צריך נעלי ריצה לשטח, וזה אולי משהו שמרחיק מראש הרבה רצים שמחפשים גיוון במסלולים שלהם. אז המשפט הזה יכול להיות נכון, אבל במקרים מסוימים הוא גם לא נכון. בשבילי עפר לבנים, בלי יותר מדי אבנים שנדבקות לסוליות הנעליים ובתנאי מזג אוויר נוחים – אפשר להסתדר מצוין עם נעלי ריצה רגילות שהן די חזקות ויש מספיק כאלה. בכל חנות שמכבדת את עצמה ידעו להגיד לכם אם נעל היא מספיק עמידה גם למסלולים שהם לא כביש. כשמדובר במסלול מאתגר עם הרבה אבנים, או מסלול בוצי/חולי או בריצת שטח בלילה – כדאי מאוד להצטייד בנעלי ריצה לשטח. אלו נעליים יותר חזקות ויציבות, שבדרך כלל הסוליה שלהם אמורה "לסלק" או לרמוס את כל מה שמפריע בדרך.
למה כדאי לרוץ בעיר?
אם יוצאים לריצה ארוכה בשטח, צריך לקחת בחשבון שאי אפשר לצאת מהבית ב"ידיים ריקות". ברגע שהתנתקתם מהציויליזציה אתם חייבים להיות אחראים על עצמכם. זה אומר שצריך לדאוג למים (בדרך כלל תיק מים או מנשא בקבוקים), ובעיקר אם אתם לבד חשוב מאוד שיהיה עליכם טלפון נייד כי בעיר קל מאוד לצעוק לעזרה אבל בשטח ישמעו אתכם ככל הנראה רק השועלים – ודברים עלולים לקרות, מספיק שמחליקים או נוחתים לא טוב על הרגל. במקרה כזה, אף אחד לא רוצה לחזור בהליכה של קילומטרים בשטח.
הבדל 4: נוף
גם בנושא הזה יש הרבה ויכוחים. מצד אחד, אי אפשר להגיד שמי שרץ לאורך הטיילת בתל אביב או בפארק הירקון לא נהנה מנוף מדהים, אבל כמה אפשר ליהנות מאותו המסלול? ולמצוא מסלולים אורבניים אחרים פרט לאלה שאתם רגילים אליהם זה לא פשוט. כשמדובר בשטח, אין גבול לאפשרויות.
עוד כתבות בנושא
איך תדעו מה קצב הריצה שלכם?
כל מה שרציתם לדעת על ריצה במזג אוויר קר במיוחד
כך תשפרו את טכניקת הריצה שלכם
אם תשאלו רצים שמעדיפים את השטח, הם יספרו לכם שאין מקומות יפים יותר מאלו שמגיעים אליהם בריצה. בין אם זו נקודת תצפית על ראש גבעה או נחל זורם בחורף – בסופו של דבר רק בריצה נוכל להרוויח בזמן מועט יחסית, טיול שהיינו מקדישים לו לפחות חצי יום בהליכה. ומי ששולט היטב במסלולי שטח, יודע לאן לרוץ ומתי. לאנשים כאלה כדאי מאוד להיצמד כדי לחוות הנאה אמיתית מנופים שנחשפים אליהם תוך כדי ריצה.
הבדל 5: בריאות
מבחינה פיזית, דעת הרוב אומרת שעדיף לרוץ בשטח כי שם נפחית את הסיכון להיפצע. זה נכון מכיוון שעל אספלט סופגים את הזעזועים החזקים ביותר בכל דריכה של כף הרגל על הכביש ואילו הקרקע בשטח תהיה יותר רכה. לא רק זה, בשטח אנחנו גם מחזקים יותר את הרגליים כי באופן טבעי מפעילים בשטח המשתנה יותר קבוצות שרירים. מצד שני, כשהמשטח הוא לא בהכרח ישר ופה ושם פוגשים בורות או דורכים על כל מיני דברים, אפשר גם די בקלות לסובב את הקרסול. בנוסף, השטח הוא לא המקום לאימוני איכות מהירים כמו אינטרוולים, אותם כדאי שנבצע על משטח ישר ובטוח.
כשמדברים על בריאות, אי אפשר שלא להתייחס גם לבריאות הנפשית. בסופו של דבר, חלק גדול מהאנשים שיוצאים לרוץ מחפשים בין השאר שקט. זה משהו שקשה מאוד למצוא במסלול עירוני. בפארק ובטיילת תפגשו עוד מאות רצים, ברחוב תתקלו באנשים, רמזורים ומכוניות ומסביב תמיד יהיה רעש. השטח, כל שטח, הוא המקום האולטימטיבי להתנתק ולנקות את הראש ועם זה קשה מאוד להתווכח.
קודם כול ריצה בפרק עירוני זה בכלל לא רע לעומת אזורים עירוניים (שכונות ,כבישים וכו) הבעיה היא שבדרך כלל הפרקים הם די קטנים ולרוב מדובר בשטח מישורי ולא כול כך אתגרי מבחינה של עליות וכו.
ריצת שטח היא הרבה יותר טובה כיוון שבדרך כלל אין מגבלות גודל ,בדרך כלל יש עליות, וניתן לגוון את המסלול בקלות, הבעיה היא כמובן שאם צריכים עזרה אז אין אף אחד בסביבה , אגב בקשר לחיות אז הכי מסוכן זה חזירי בר ,לצערי אני מדבר מניסיון (לא נפגעתי רק ניבהלתי) .
שורה תחתונה – שטח עדיף פי אלף בגלל הגודל התוואי והשקט .
אני תושב הררית ורץ הרבה בשטח בלילה. נתקלתי מספר פעמים בחזירי בר. הם בורחים מאנשים. בכל מקרה מומלץ לרוץ עם כלב או שניים שילוו ויתריאו על מפםגשים צפויים עם בעלי חיים למיניהם.
ברוב המקרים החזירים בורחים, אבל אם יש להם גורים קטנים האימהות עלולות להתקיף (על פי טענות המומחים) .
בכול אופן אני רץ במטעים ששם הם נמצאים, לפעמים וזה ממש לא נעים כיוון שרק שומעים את רעש העלים ואי אפשר לדעת אם הם בורחים או מתקיפים, טוב לפחות אני תוקע ספרינט רציני אפילו שלמעשה זה לא ממש יעזור כיוון שהם מסוגלים לרוץ בערך חמישים קמ"ש .
אגב יש במטעים גם כוורות דבורים, אבל עד עכשיו זאת לא הייתה בעיה.
באימון בניית עמדה באזור עם חזירים חלק מהתדריך היה שבמקרה של תקל עם חזיר שרודף אחריך לא לירות אלא לברוח בפניות חדות כי חזירים פונים לאט בגלל הרגלים הקצרות שלהם