מעטים יודעים זאת, אבל התחלתי את צעדי הראשונים בעולם הריצה בשנת 2010 בלבד. נחשפתי לראשונה למרחקים הארוכים אותם גומעים הרצים ואט אט נעניתי לאתגר והתמכרתי. שנה לאחר מכן, התחלתי להתאמן בצורה מסודרת ולפקוד את המרוצים השונים – יחד עם מאמני דאז, החלטנו שאתמקד בשלב זה לריצות למרחקים של 5 עד 10 ק"מ. אלו שרצו למרחקים ארוכים מאלו באופן תחרותי, גם אם התחרו בעיקר בעצמם, נראו לי אז ממש גיבורים ומעוררי השראה.
נחשפתי לעולם המרוצים כבר בראשית הדרך – מרוצי כביש שנחשבים "רציניים" יותר, מרוצי כביש מקומיים וקטנים יותר שפחות "נחשבים", מרוצי שטח עם מעט משתתפים, מרוצים בעלי מרחקים מגוונים המגיעים גם לשלוש ספרות ועוד. היה נראה שהחלוקה בין המרוצים הינה דיכוטומית למדי – מרוץ כביש לעומת מרוץ שטח, מרוץ לאלופים או לאלפים, מרוץ "רציני" או מרוץ "הפנינג".

כמעט ולא קיימים מרוצים למרחק זה | צילום: באדיבות מרוץ אייל

עוד כתבות בנושא
להרשמה למרוץ אייל 2016 – לחצו כאן
תזונה למרוץ אייל: מה אוכלים, כמה שותים?
"מרוץ אייל מתאים במיוחד עבור מי שמתכונן למרתון ולחצי מרתון"

ואז הגיע מרוץ אייל אליו הגעתי לראשונה כצופה מהצד. גיליתי שמדובר במרוץ יוקרתי ומאורגן למשעי, מרוץ שסוחף אליו גם את האלופים וגם את האלפים, מרוץ "שמתייחס" לרצים הבכירים באופן מכובד אך יחד עם זאת מלווה בהפנינג משפחתי אדיר. עמדתי בלב רמת השרון עם חברה וניסינו לזהות פרצופים מוכרים ולעודד. המשימה היתה קלה מאוד – כולם היו שם!

במשך ארבע שנים השתתפתי בהמון מרוצים למרחקים של 5 ו-10 ק"מ ובשנת 2015, לאחר החלפת מאמן, פציעה ומשבר אימונים בחודשי הקיץ, מצאתי את עצמי רצה באימונים מרחקים של 15- 20 ק"מ בקצבים מהירים מהרגיל. מאמני יזם את השתתפותי במרוץ אייל, דבר שמאוד הפתיע אותי אך גם שימח. מיעטתי להתחרות בתקופה הזו וכמעט כל החלטה על השתתפות בתחרות התקבלה בברכה.

אל קו הזינוק של מרוץ אייל 2015 הגעתי חדורת מוטיבציה והתרגשות, אך נטולת ציפיות – חוסר הניסיון בריצה למרחק זה והכושר שעוד לא התקרב לשיאו נתנו בי את אותותיהם, דבר שלמעשה אפשר לי לרוץ מבלי לחשוש ופשוט ליהנות. כל תוצאה היתה נחשבת כ"שיא אישי" (או שיא יסוד) ואין מה להפסיד. הצבתי לעצמי יעד מסוים, מציאותי מחד ומאתגר מאידך. האווירה המחשמלת, המסלול המאתגר ורווי המעודדים, מספר המשתתפים הרב שהוביל לתחרות לאורך כל הדרך וכמובן מזג האוויר המצוין עמדו לטובתי והגעתי אל היעד. ההצלחה במרוץ סיפקה לי מומנטום חיובי, עזרה לי לבנות מחדש את הביטחון ביכולותיי וליוותה אותי לאורך עונה שלמה.

המוני הרצים הפוקדים את המרוץ יוצרים אווירה מחשמלת | צילום: באדיבות מרוץ אייל

השנה ההשתתפות במרוץ אייל 2016 כבר כלל אינה בגדר סימן שאלה – אין עוד מרוצים כאלו בארץ, פשוטו כמשמעו. למרוץ אייל יתרונות רבים שבגינם מומלץ לכל הרצים, חובבנים ומקצוענים כאחד, לכלול אותו בתכניותיהם מבעוד מועד:

1. מרחק המרוץ: במרוץ אייל קיימים מספר מקצים הפונים לקהלי יעד מגוונים, כאשר המקצה המרכזי הינו למרחק של 15 ק"מ. כמעט ולא קיימים מרוצים למרחק זה, מרחק שדורש סבולת נאותה אך עודנו פחות "מאיים" ומתיש מריצת חצי המרתון. רצים שמתמקדים במרוצים למרחק 10 ק"מ יכולים להשתתף במרוץ מבלי לסטות בהרבה מתכניות האימונים שלהם, כחלק מתהליך בניית הסבולת. רצים שמתמקדים בהכנות למרתון או לחצי מרתון, יכולים להשתתף גם הם במרוץ, מבלי לחשוש שייקח להם זמן רב להתאושש ממנו. כך או כך, מדובר באתגר מעניין ושובר שגרה אשר בסיומו תתקבל אינדיקציה מצוינת על הכושר הנוכחי שתסייע בתכנון המשך האימונים.

2. תזמון המרוץ: קיומו של המרוץ בשבת בחודש נובמבר הינו אידאלי. ראשית, מזג האוויר קריר ונעים, בתקופה בה עדיין זוכרים את הקיץ האיום אך החורף "האמיתי" טרם התחיל. שנית, ניתן לשלב את המרוץ בתקופת בניית הבסיס לקראת תחרויות קצרות יותר בהמשך העונה, או לקראת חצי המרתון בבית-שאן והמרתון בטבריה. מבחינה מקצועית, לא יכולנו לקוות לתזמון טוב יותר.

3. המסלול: ייתכן שרבים לא יסכימו איתי, אך אישית איני מוצאת הצדקה לריצת כביש מישורית של 15 ק"מ (אלא באליפות ישראל או בניסיון לשבור שיא כלשהו). הריצה המונוטונית לא כל כך מעניינת ופוגעת ברגליים, מאלצת לרוץ בקצב אחיד למדי (כדי להגיע לתוצאה אופטימלית) ולדעתי גם "מלחיצה" יותר. בעייני, כרצה שבכלל מנסה להתמקד בריצות ההרים והשטח, מרוץ אייל מהווה יצור כלאיים מושלם ומציג מסלול מהיר ומגוון מאוד הכולל כביש ושטח, עליות, ירידות ומישור באופן שבודק את היכולות בצורה הטובה והמהנה ביותר.

4. האווירה: לא ברור מה נולד קודם, הביצה או התרנגולת, אך המוני הרצים הפוקדים את המרוץ יוצרים אווירה מחשמלת. מחד, מגיעים אלפי רצים מחויכים, חלקם עם ילדים שנהנים מהפנינג מושקע, מהמעודדים ומנקודות המוזיקה לאורך המסלול. מנגד, האלופים מגיעים גם הם ותורמים לאווירה המקצועית. המסלול מאורגן היטב כך שלא נוצרת צפיפות, הזינוק מתקיים כראוי במועד וכל אחד נהנה ממרחב אישי ומסיפוק במהלך הריצה. השתתפותם של רצים במגוון רמות מסייעת גם במהלך הריצה, שכן כל רץ ייהנה מתחרות צמודה לאורך כל הדרך.

5. עומק הרצים: אין שום מרוץ בארץ שבו מוצג עומק רצים דומה לקיים במרוץ אייל, גם בקרב הרצים וגם בקרב הרצות. במסגרת לוח המרוצים העמוס נערכים בישראל מרוצים רבים במקביל והרצות הבכירות "מתחלקות" ביניהם דבר אשר הופך את התחרות לדלילה יותר. לעומת זאת, שמחתי מאוד לסיים במקום העשירי במרוץ אייל אשתקד שכן לדעתי עדיף להיות זנב לאריות ולא ראש לשועלים. בנוסף, כיף לקחת חלק בתצוגת ראווה שכזו. הרצים הבכירים מקפידים לפקוד את האירוע, לא רק בגלל הפרסים והאכפתיות, אלא גם בגלל הסיבות השונות אותן הצגתי עד כה, אשר רלוונטיות לכל רץ באשר הוא.

6. הפרסים: ערכת ההשתתפות המפנקת במרוץ אייל כוללת חולצה איכותית ועוד בונוסים מעניינים. נכון, בכל מרוץ היום ניתנת ערכה כלשהי, אך לרוב תכולתה סמלית ביותר. אם זה לא מספיק, במרוץ אייל ניתנים פרסים כספיים לעשרת הרצים והרצות הראשונים במקצה למרחק 15 ק"מ, דבר שמעודד את הרצים הבכירים. מתן פרסים בצורה כזו הינו יוצא דופן בארץ וכדאי לתמוך ביוזמה זו. גם הזוכים במקצה למרחק 5 ק"מ זוכים בפרסים כספיים, דבר שלא קיים באף מרוץ אחר והופך גם את המקצה הזה למעניין. בנוסף, שמונים (!) הראשונים ועשרים הראשונות זוכים לקבל גם עליונית חמה ואיכותית שכיף להשוויץ בה – עליונית שהפכה כמעט לסמל סטטוס. במרוץ ניתנים גם גביעים לשלושת המקומות הראשונים במגוון הקטגוריות השונות. אין ספק שטובת הרצים מתווה את דרכו של המרוץ.

7. זהבה שמואלי: אחרונה וחביבה ברשימה הינה זהבה שמואלי, האמא של מרוץ אייל וגם של רבים מהרצים בארץ. זהבה מארגנת את המרוץ לזכר בנה אייל כבר 15 שנים ברציפות. כמאמנת של רצים במגוון רמות וכמובן כרצה בכירה בעברה אשר ייצגה את ישראל במשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס בשנת 1984, זהבה מכירה את צרכיהם ורצונותיהם של הרצים. טובת הרצים היא שמנחה אותה והיא דואגת שלא יחסר דבר ושחוויית המרוץ תהיה יוצא דופן.

למרוץ אייל הגעתי חדורת מוטיבציה והתרגשות. חנה בן עמי | צילום: באדיבות חנה בן עמי

רבות נכתב אודות מרוץ אייל, מכלול יתרונותיו, הייחודיות והחווייתיות שלו והעקביות בה הדברים נעשים שנה לאחר שנה.
בעקבות החוויה האישית שלי השתכנעתי עד כמה המרוץ הוא מיוחד, יוקרתי ומזמין ולכן אני כבר רשומה ומצפה ליריית הזינוק של מרוץ אייל 2016. נפגש שם?

להרשמה למרוץ אייל 2016 – לחצו כאן

חנה בן-עמי | סגנית אלופת ישראל בריצת הרים (מייצגת את ישראל בתחרויות החל משנת 2012), מנהלת מרכז הלמידה באקדמיה למצוינות בספורט שבמכון וינגייט וחברת ועדת נשים באיגוד האתלטיקה