לא כל המרתוניסטים שחצו את קו הסיום בטבריה יהנו ממנוחה, יש כאלו שממשיכים לישראמן נגב שיתקיים ביום שישי הקרוב. למה הם עושים את זה?
מאת:דני בורשבסקי
היום שאחרי טבריה – איזה יום קדוש, ולא רק בגלל שזה יוצא הפעם בשבת. כל כך הרבה מרתוניסטים מחכים ליום הזה, שבו סוף סוף אפשר יהיה להתעורר לשבת יפה ביקיצה טבעית, לא לרוץ ולשום מקום ולדעת שלא צריך לרוץ בכלל, לפחות לא בשבוע-שבועיים הקרובים. היום שאחרי" הוא כיף כמעט כמו הרגע שבו חוצים את קו הסיום, והשבוע שאחרי מלווה באופוריה מדהימה שכל מה שצריך זה פשוט לחוות אותה ולתת לה לעשות את שלה במוח.
זה מה שירגישו רוב הרצים שיחצו את קו הסיום במרתון טבריה, המהירים יותר,המהירים פחות, אלו שייכאב להם ואלו שלא יפסיקו לחייך. אולי הם יפסיקו לחייך אם הם ישמעו על הזן ה"פחות שפוי" והנדיר של המשתתפים במרתןו טבריה – אלה ששבוע לאחר מכן נראה אותם שוב עם מספר חזה ובגדי ריצה, או אפילו חליפות שחיה ואופניים. כן, יש כמה "משוגעים" שאחרי טבריה יגיעו גם לישראמן נגב 2014 באילת, בדיוק שבוע אחרי שיסיימו ריצת מרתון מפרכת. איך הם מתכוונים להתאושש? איך אפשר להתעלות בשתי תחרויות כאלה ולמה בכלל הם עושים את זה לעצמם? שאלנו אותם
גלעד רותם: מעדיף "התאוששות אקטיבית"
את גלעד רותם מכירים בארץ בראש ובראשונה כטריאתלט ואיש הברזל הטוב ביותר שצמח כאן, שגם ניצח בישראמן בשנת 2010. מצד שני, רותם הוא איש מאוד עסוק כיום שלא יכול לפנות מספיק שעות כדי להתאמן כמו שצריך לתחרויות איש ברזל, ולצורך העניין בתקופה הנוכחית הוא בוחר להתמקד במרתון. בשנה שעברה הוא קבע בטבריה תוצאה נהדרת של 2:31:40 שעות והשנה הוא אף שיפר אותה. בדיוק שבוע לאחר מכן הוא יזנק למקצה חצי הישראמן באילת, כשהוא מלווה את הטריאתלט העיוור אורן בליצבלאו, שיתחרה בפעם הראשונה במרחק של חצי איש ברזל.
מה עומד מאחורי ההחלטה לעשות גם את מרתון טבריה וגם את חצי איש ברזל בישראמן נגב?
"התכוונתי להיות באילת בכל מקרה כדי לעודד את אשתי שתתחרה בחצי הישראמן, בסופו של דבר אורן פנה אליי לפני כמה שבועות ונעניתי בגלל שזה באמת אתגר חדש. אני זוכר שהתחרתי באילת ב-2011 בחצי המרחק וראיתי זוג מתחרה באופני טנדם, זה משהו שמאוד ריגש אותי ועכשיו אני שמח מאוד שגם אני יכול לעשות את זה, לעשות משהו שמרגש אותי".
על הקושי הפיזי בלבצע שתי תחרויות בשבוע אחד אומר רותם כי, "יש סימן שאלה גדול, אבל אני יותר אופטימי מחושש.זה ברור שאף פעם לא הכל יכול להיות מאה אחוז, אבל בעבר כבר התחריתי בתחרות חצי איש ברזל בחו"ל ושבוע לאחר מכן באיש ברזל מלא. עכשיו זה שונה כי זה מרתון וחצי איש ברזל ואני גם לא מאומן מספיק, אני אפילו יכול לספור על כף יד אחת את כמות הפעמים שבהן שחיתי ורכבתי בתקופה האחרונה, אבל בסופו של דבר אנחנו נבוא כדי לנסות ולתת את הביצוע הכי טוב שאנחנו יכולים".
מה אתה מתכנן לעשות בין בין טבריה לאילת?
"אני אנוח יומיים, ואולי אז אני אתחיל באימונים של ריצה ורכיבה. בסוף אני אנסה להכניס גם אימון ריצה. מדובר בהתאוששות אקטיבית כי זה עדיף מאשר לא לזוז בכלל".
זיו צויגהפט: "יש לי התאוששות מהירה"
זיו צויגהפט, רץ האולטרה מרתון הבכיר שסיים ב-2013 במקום ה-73 באולטרה מון בלאן היוקרתי, השתדל שלא לחרוג משגרת האימונים הרגילים שלו, ואפשר להגיד ששתי ריצות מרתון תחרותיות בשבוע אחד לא הכי מסתדרות עם תכנית האימונים של המדען הצעיר ממכון וייצמן. מצד שני, כשמציעים לצויגהפט הצעות מפתות, הוא מתקשה לסרב. הפעם הוא מגיע לטבריה כמכתיב קצב, אבל מכתיב שיעבוד קשה מאוד כדי להוביל רצים לזמן של 3:15 שעות. שבוע לאחר מכן הוא ישתתף באילת כחלק משלשה למרחק המלא. הוא יסיים כרץ מרתון אחרי השחיינית רותם עמית והרוכב צביקה מכלוף.
"מה שאני עומד לעשות הוא מאוד לא אופטימלי. אם הישראמן היה תחרות מטרה שנתית שלי, סביר להניח שלא הייתי עושה את טבריה. אבל כן מדובר בתחרות שאני אתן בה את המקסימום. יש לי ציפיות והלוואי ונוכל להשיג פודיום שם. ראיתי שבשנה שעברה הזמנים המהירים במרתון נעו בין 3:10 ל-3:15 וזה משהו שאני יכול לעמוד בו. אני גם מאמין שריצת ההרים תתן לי יתרון באילת. בטבריה אני אשתתף כפייסר כדי להחזיר משהו לקהילה ואת אילת אני רואה כאתגר גדול, כי זה מרתון שמתחיל בירידה ולאחר מכן הכל תלוי במשטר הרוחות שם. אני מתכוון להיות שמרן בירידה הזאת כדי לשמור כוחות לקראת חצי המרחק".
איך תתמודד עם סמיכות בין התחרויות?
"יש לי התאוששות יחסית טובה ומהירה. אני די אנוח ולא אעשה כלום. בתחילת השבוע אני מתחיל קורס באילת כך שאני אהיה שם כל השבוע וזה מצוין בשבילי. אני לא חושב שאני ארוץ אבל אני כן אשחה קצת כדי לנקות את הגוף. אני אצטרך להקפיד על שתייה מרובה של נוזלים, אולי אעשה מסז' ובטוח אעסה את הרגליים עם שמן מסוג 'ארניקה' כדי להעביר את העומס. טבריה זה כמו אימון, כי אנחנו מדברים על מאמץ של שלוש שעות מול מאמץ של פי 10 שכבר עשיתי. נכון שהדפקים שונים וההכנה שונה, אבל זה לא מה שמדיר שינה מעיני".
שאול אייזנברג: "מדובר בלא נודע"
שאול אייזנברג הוא הרץ הבכיר של קיבוץ משמר העמק, שמספק לא מעט ספורטאים בתחרויות הסיבולת השונות. הוא מרתוניסט מצוין, שגם ניצח השנה בחצי המרתון איירפורט סיטי, ומופיע לא מעט על הפודיומים במרוצי כביש שונים בארץ. ביום שישי הוא ינסה ללכת על שיא אישי חדש בטבריה, שבוע לאחר מכן הוא יהיה חלק משלשה חזקה מאוד לחצי המרחק בישראמן, שתכלול גם את ברק עצמון וגלי רונן.
למה אתה עושה את זה?
"כל החיים אני מתאמן בספורט אישי ופשוט היה לנו רעיון עם עוד שני חבר'ה מהקיבוץ ללכת השנה על עבודה קבוצתית ולשלב בין החברות שלנו לספורט, דברים שאני מאוד מזדהה איתם. אני ארד לאילת עם חבר'ה שאני מתאמן איתם ונהנה יחד מתחרות מגניבה".
מה אתה אומר לגבי הסמיכות בין שתי התחרויות?
"זה הולך להיות סוג של לא נודע. אני רץ כבר יותר מ-25 שנה וזה משהו שעוד לא עשיתי. אני גם יודע שחצי המרתון מתחיל בירידה, עוד לא רצתי שם אבל ביום חמישי הבא כשאני ארד לאילת אני מתכוון לבחון את המסלול הזה. בשבוע שבין טבריה לאילת אני מתכוון לעשות שתי ריצות קלות, ובעיקר לנוח".
ארז אייזנברג: "אנסה לקחת דברים בפרופורציה"
אחיו הצעיר של שאול אייזנברג, גם הוא מקיבוץ משמר העמק, היה בעבר הלא רחוק טריאתלט מצטיין שזכה פעמיים באילת ופעם נוספת בקיסריה. כיום הוא בעיקר רץ למרחקים ארוכים, מאמן טריאתלון ב"טים משגב" ומורה לחינוך גופני. מבין כל מי שהוזכר כאן, הוא יעבוד הכי קשה בשבוע המוטרף של טבריה-אילת עם מרתון וחצי איש ברזל.
איך אתה מסביר את מה שאתה מתכוון לעשות?
"קודם כל אני רוצה לציין שזו החלטה מטומטמת ואני לוקח על עצמי את כל האחריות. בתור מאמן אני לא ממליץ לאף אחד לעשות את זה, ואני עושה את זה בכל זאת".
למה בעצם?
"לטריאתלון האחרון באילת הגעתי כמאמן ושם חטפתי משהו שגרם לי להחליט בספונטניות ללכת על זה. זו החלטה של לפני חודשיים, שבאה אחרי שהתחלתי להתאמן לטבריה. אני פשוט רוצה לחוות את זה, לדעת מה זו התחרות הזאת שכולם מדברים עליה. אני רוצה לנצל את זה כדי לצבור ניסיון לעתיד, מתוך חשיבה על מרחקים ארוכים יותר".
איך תתמודד עם הסמיכות של שתי התחרויות?
"ברור שהיה עדיף אם היה לי חודש, ויש לי חששות גדולים אבל בתחרות אני אנסה לקחת דברים בפרופורציה ואני מאמין שאסיים את זה".
דני בורשבסקי
