למען האמת, אפשר למצוא מספיק סיבות טובות למה לא להתחרות בשלשה ב"ישראמן גרמין" שיתקיים ב-29 בינואר 2016. אם אתם שחייני מים פתוחים תצטרכו לשחות בחליפה כי גם אם לא קר לכם זה מה שיעשו המתחרים, ויש כאלה שלא מתים על זה. אם אתם רוכבים אתם עומדים בפני אתגר קשה במיוחד שלא כולל רק עליות קשות אלא במקרים רבים רוחות קשות מאוד. אם אתם רצים אתם צריכים להמתין לזינוק אי שם בהרי אילת, מבלי לדעת מתי בדיוק תתחילו לרוץ, וכשתעשו את זה תצטרכו לעצור את עצמכם מריצה מהירה בירידה, כי זו טעות שמשלמים עליה.

לא חייבים לעשות את זה לגמרי לבד. ישראמן גרמין | צילום: צלמי שוונג

הנתונים האלה ברורים לכולם, ועדיין מדי שנה יותר ויותר אנשים רוצים לקחת חלק בתחרות השלשות של "ישראמן גרמין". יש עלייה מאסיבית בכמות הנרשמים, יותר חברים שנרשמים יחד, יותר משפחות, יותר שלשות שמורכבות רק משני מתחרים ויותר אנשים שמציעים את עצמם לשלשות עם אנשים שהם לא מכירים? אז מה כל כך מיוחד בדבר הזה? אולי הרצון הזה לחצות את קו הסיום של "ישראמן גרמין" שהוא שונה מכל קו סיום אחר באירועי ספורט בארץ, בעיקר מבחינה אמוציונלית.

אבישג טורק היא דמות מוכרת בקהילת השחיינים במים פתוחים, אבל כמו ספורטאים רבים שעוסקים בענף אחד, היא לא מוותרת על חווית "ישראמן גרמין" שאותה היא  חווה באמצעות שלשה. "אני נורא אוהבת את האווירה של התחרות הזאת", היא מסבירה: "יש שם משהו שנותן המון אנרגיה וזו אחת התחרויות המושקעות שכבהן אנשים מאתגרים את הגוף שלהם וזה נורא כיף להיות שם. נורא כיף להתמודד בתחרות הזאת בשלשה. אתה מוריד לחץ מעצמך בגלל שאתה עושה למען הקבוצה זה מוריד מתח, זה משהו שאני מאוד אוהבת. יש שם המון עניין, אתה לא נמצא רק בואקום של השחייה ואתה נפתח לעולם שלם".

לצאת מהואקום של השחייה. אבישג טורק | צילום: צלמי שוונג

אחרי שהשתתפה בפעם הראשונה בשלשה ב-2014 כדי להצטרף לחברה, טורק התחרתה ב-2015 בשלשות מעורבות יחד עם ליאור עינב ועודד סימון והצוות הזה סיים ראשון בקטגוריית הגיל. השנה הם יתחרו יחד שוב בחצי המרחק: "את ליאור עינב פגשתי אחרי שביקשתי המלצה על רוכב טוב ועודד הוא בן כיתה שלי מהקיבוץ שלא ממש הכרתי אותו טוב אבל היתה לי תחושה שזו חוויה שמתאימה לו, והיתה לו חוויה מדהימה כי הוא ממש ראה את עצמו לאחר מכן נכנס לתחום של טריאתלון ואיש ברזל ואני שמחה שחשבתי על מישהו שקיבל תרומה משמעותית מכל הסיפור הזה".

עוד כתבות ישראמן גרמין 
מה חשוב לדעת על תזונה לתחרות למרחק איש ברזל? 
כיצד מתכוננים למסלול הרכיבה בישראמן גרמין? 
כיצד להתאמן לישראמן גרמין בצורה משולבת? 

בחודשים שלפני "ישראמן גרמין" אנחנו רואים שלשות שמתגבשות במטרה להתמודד על מקומות בפודיום בקטגוריות השונות. מצד שני אנחנו רואים שלשות שנוצרו כדי לקרב עוד יותר אנשים שגם ככה קרובים אחד לשני. זו הסיבה שיש אפילו קטגוריה של משפחות בתחרות לשלשות, והרבה טריאתלטים ואנשי ברזל שרגילים להתחרות לבד מוצאים בשלשות משפחתיות סוג של אתגר מעניין מסוג אחר, שאפילו יכול להלהיב אותם עוד יותר. אחד כזה הוא אמנון קול (46), כבאי ממעלה אדומים. בשנתיים האחרונות הוא התחרה בחצי המרחק ובמרחק המלא, ובשני המקרים בתו שחר עודדה אותו מהצד ונשבתה בקסמיה של התחרות הזאת. השנה הם יתחרו יחד, הוא ישחה וירכוב ושחר בת ה-16 וחצי תרוץ את חצי המרתון במסגרת שלשה למרחק חצי איש ברזל (1.9 ק"מ שחיה, 90 ק"מ רכיבה ו-21.1 ק"מ ריצה).

השלשה של אריאל רוזנפלד, אנג'ל משה ואריה בר-אור | צילום: צלמי שוונג

"זה מסע אינטימי של ושל הבת שלי" 

"כל כך הרבה אנשים רצו להיכנס לשלשה שלנו אבל אני לא מרשה לאף אחד כי זה קטע אינטימי שלי ושל הבת שלי", מסביר אמנון קול ומוסיף: ידעתי שבכל מקרה אגיע לתחרות הזאת גם השנה והשאלה היתה איך? ואז הצבנו את המטרה של השלשה. שחר כבר מנוסה בריצות 10 ק"מ ועשתה כמה פעמים מרוצים ועכשיו אנחנו בדרך לשם.כבר רצנו בחלק מהמסלול של הישראמן ואנחנו יודעים במה מדובר".

בתור מי שכבר חתום על הישגים אישיים מרשימים, נראה שהרעיון החדש של לעשות את זה ביחד רק מוסיף שמן למדורה של קול, שהפך את "ישראמן גרמין" לאחת התחרויות שהוא לא מתכוון לפספס אף פעם. "עד היום הייתי מאוד ממוקד במה שאני עושה ועכשיו אני מוריד את הפוקוס מעצמי ומתמקד בשחר. מה שיפה כאן מבחינתי זה הגיל הצעיר שלה והאופי שלה. היא לא הבטחה אולימפית ואני לא פודיומיסט אבל מבחינתנו חציית קו הסיום תהיה עדיין הישג וניצחון אדיר. לראות ילדה בת 16 וחצי שקמה ב-4 וחצי בבוקר לאימון ריצה זה מדהים. הרצון בא ממנה והיא זו שמדמיינת את עצמה חוצה את קו הסיום עם הידיים למעלה".

על הנייר נראה שגם עבור הרצים למרחקים ארוכים, הרעיון של השתתפות בשלשה ב"ישראמן גרמין" לא ממש מתחבר. האירוע הזה קורה בין מרתון טבריה למרתון תל אביב, והמסלול הוא כזה שלא ממש מאפשר לקבוע שיא אישי, בטח במרתון. ועדיין, אנחנו רואים שם מדי שנה כמה מבכירי הרצים החובבנים הבכירים, שגם הם מתקשים לוותר על הרעיון של השלשה, גם אם מדובר אפילו בחצי מרחק. שאול אייזנברג, רץ ותיק ובכיר למרחקים ארוכים התחרה בשלשות בשנתיים האחרונות, גם כשרץ לפני כן במרתון טבריה. "זו לא עוד תחרות", הוא מסביר: "לא הייתי נוסע סתם לאילת כדי לרוץ חצי מרתון בירידה וזה גם לא תמיד נכון מקצועית עבור מי שמתחרה לפני זה במרתון טבריה. אבל זו תחרות אחרת, יש עניין חברתי חזק בשלשות, ובשנים האחרונות גם רמה גבוהה. כל זה משולב באירוע בינלאומי, ומבחינתי זה אטרקטיבי כי הרבה חברים שלי יורדים לשם גם".

"בשבילנו לחצות את קו הסיום יהיה הישג וניצחון אדיר". אמנון ושחר קול | צילום: באדיבות אמנון קול

אז זה העניין. אף אחד לא יכול להבטיח לכם חיים קלים ב"ישראמן גרמין" גם אם אתם מתחרים בו בשלשה. מצד שני, כל מי שראה את התחרות הזאת מהצד רוצה להיות חלק ממנה וזו בדיוק הסיבה לגידול המשמעותי בנרשמים לתחרות השלשות. מה שיפה כאן שבהרבה מקרים זה האירוע הראשון שספורטאים מגיעים אליו לפני שהם מחליטים להתחרות בחצי המרחק או במרחק איש ברזל. דוגמה מצוינת לזה אפשר למצוא במועדון בית הלוחם ירושלים, שהשנה שולח 2 שלשות של נכי צה"ל לתחרות הרגילה ועוד 3 שלשות לקטגוריית הפרא-טריאתלון, כשכאן מדובר באותם מרחקים (מרחקי חצי איש ברזל) אך לא תמיד כל המשתתפים יכולים לבצע את 3 הענפים. יורם דאר מבית הלוחם ירושלים מסביר: "אנחנו מייחסים חשיבות גדולה לתחרות הזאת, ובדיוק השבוע מקיימים לקראתה מחנה אימונים מיוחד לאופניים. אני חושב שכשמתאמנים ביחד לשלשה, מתגבשים בצורה מאוד רצינית. הרבה אנשים מאצלנו מתחילים בשלשות, חווים את התחרות ואז מחליטים ללכת על אתגר של חצי מרחק, גם אני עשיתי את זה. זו בדיוק הסיבה שאנחנו מייחסים לכך חשיבות גבוהה ושבית החולם מקצה לנו את המשאבים המתאימים לתחרות הזאת וזה להיות שם מיום חמישי ועד למוצאי שבת".

"לא הייתי נוסע סתם לאילת כדי לרוץ חצי מרתון בירידה". שאול אייזנברג | צילום: יאיר בן עמי

וחוץ מזה, משתתפי "ישראמן גרמין" בכל מקרה זקוקים לכמה שיותר עידוד. זו הסיבה שרבים מהם מגיעים לאילת עם קרובי משפחה וחברים, ואותם מלווים יכולים למצוא את עצמם פתאום גם כחלק מהתחרות. בסופו של דבר מדובר בחורף באילת, מחירי הלינה בעיר אטרקטיביים וכל מי שהספורט זורם בעורקיו והוא מתכוון להיות שם, יתאכזב מאוד לגלות שהוא יכל גם להשתתף שם. זה כל הרעיון, להיות חלק מהתחרות שנחשבת לאחת מ-10 הקשות בעולם, וזה בא לידי ביטוי גם על קו הסיום – להיות חלק מזה גם אם עשית רק חלק מזה. בשורה התחתונה, זה הקסם שמתחרי השלשות נהנים ממנו.