יוחאי הלוי בן ה-29, הוא בסך הכל בחור צנוע. הרי על מה יש לאלוף הארץ בקפיצה לרוחק ובמשולשת כבר להתגאות? אז מסתבר שלא מעט, ובכל זאת, זוכה הלוי וחבריו האתלטים למעט סיקור תקשורתי ומעט יחס מצד הקהל בעת התחרויות השונות בארץ, ואפילו במהלך אליפות הארץ. לקראת אליפות הארץ השנה, שתתקיים ביום רביעי וחמישי הזה (6-7/8), נפתח הלוי וסיפר על קריירת האתלטיקה בקפיצת המשולשת בה בחר להתמחות (מסתבר די אקראית), על היתרונות והחסרונות שיש בלהיות אחד הספורטאים היחידים בארץ העוסקים בקפיצה משולשת, ועל האליפות הקרובה, בה הוא מפציר בכולנו לבוא לצפות ולעודד.
מאת:תמר ברניס
אין ספק שכרגע אני מרגיש בשיא כושרי ואני מקווה באליפות להביא תוצאה שתבטא זאת. אם התוצאה לא תבוא באליפות, אז בחודש הקרוב ישנם עוד כמה תחרויות נוספות בהם אוכל לנסות לקבוע קריטריון בי (16.85 מטרים) כדי שאוכל לקבל כרטיס לאליפות העולם. באליפות העולם, אם אהיה אחד מבין 16 המקומות הראשונים, אקבל כרטיס לאולימפיאדת לונדון 2012. לפי היכולות שלי כרגע, מטרה זו ריאלית.
צילום: עופר ביידה
באליפות השנה מגיע להתמודד מולך סרגי איוונוב מבלארוס, ששיאו בקפיצה המשולשת טוב משלך ב-3 ס"מ. האם אתה חושש מיכולתו מולך?
טוב שאת מספרת לי….זאת הפעם הראשונה שאני שומע על כך….רק דוגמא כיצד הדברים מתנהלים כאן. בעצמי ניסיתי להביא ספורטאים מחו"ל להתחרות כאן באליפות השנה במקצה המשולשת כי פשוט אין מספיק ספורטאים ישראלים קופצי משולשת המתחרים בארץ, ואני שמח שהאיגוד הצליח להביא אותו לכאן. אנחנו צריכים שיבואו ספורטאים ידועים מחו"ל להתחרות, וזאת כדי למשוך את הקהל הישראלי וגם כדי לאתגר אותנו, הספורטאים הישראלים, לתוצאות טובות יותר. אנחנו נשתפר רק אם יש יותר תחרות.
לפני כשלוש שנים עשית הסבה מקפיצה לרוחק לקפיצה משולשת. ספר לנו מה ההבדל העיקרי בטכניקה בין שתי המקצועות ולמה אתה מאמין שפיזית אתה מוכשר יותר בקפיצה המשולשת?
הקפיצה המשולשת היא קפיצת רוחק המורכבת משני ניתורים ארוכים (כ-6.5 מ') על אותה הרגל ואז הקפיצה לרוחק. מקצוע זה מאוד פציע בגלל האימפקט על השלד. לעומת זאת, בקפיצה לרוחק, יש רק מהירות וקפיצה לרוחק, ללא ניתורים על הרגל. מבחינתי, המשולשת יותר כייפית והיא כמו משחק 3 מקלות עבורי. לא חשבתי עד היום למה אני יותר מוכשר בזה. גיליתי את הכישרון די במקרה. כל השנים התאמנתי ברוחק אך מ-2005 לא הצלחתי לשפר את ההישגים שלי בתחום ואף חשבתי לפרוש. ואז, באחת מאליפויות ישראל ניגשתי לקפוץ משולשת, מבלי שהתאמנתי במיוחד לכך, והשגתי תוצאה של 16:20. תוצאה זו רחוקה רק 30 ס"מ מהקריטריון לאליפות אירופה העומד על 16:50. על כן, אני והמאמן שלי אלכס מרמן, החלטנו שאעשה הסבה מקפיצה לרוחק למשולשת ומאז אני רק הולך ומשתפר.
כיצד אתה דואג לשפר את היכולות שלך אם אתה אחד האתלטים היחידים בארץ העוסקים בקפיצה משולשת?
בשנתיים האחרונות אני מתחרה בעיקר בחו"ל כי פשוט אין תחרות בארץ (קופצי המשולשת האחרים בארץ ברובם צעירים מאוד ואין לי מתחרים). התוצאות היפות שלי בשנתיים האחרונות, וכמובן עצם היותי כמעט היחיד שמתעסק בתחום, מאפשר לי לקבל מימון להתחרות בחו"ל. בחו"ל אני פוגש ספורטאים אשר מאתגרים אותי ושם אני לומד איך הדברים עובדים בתחום.
איך גילית את כישרונך? הרי קפיצה לרוחק אינו ספורט כזה פופולארי שכל אחד נחשף אליו בקלות ויכול לבדוק אם יש לו כישרון לזה…
בגיל צעיר הייתי אתלט טוב בבית הספר, למרות שאני לא בא ממשפחה עם רקע מובהק באתלטיקה. בגיל 16, המורה לספורט שלי בבית הספר רשם אותי לאליפות ישראל, באתי וניצחתי בלי להתאמן. ההכוונה הייתה דרך בית הספר מבלי שאני הבנתי הרבה להיכן אני הולך, ובסוף התאהבתי במקצוע.
מי המאמן שלך כיום ומה היחסים שלך איתו?
שמו של המאמן שלי זה אלכס מרמן. אני מתאמן אצלו קרוב ל-10 שנים והוא מלווה ומלמד אותי המון. אנו צועדים יחדיו המון שנים ואלכס הוא כמו משפחה. בעברו הוא אימן את רוגל נחום, שיאן קפיצה לרוחק ומשולשת שייצג את ישראל בשלוש אולימפיאדות, וכמו כן את קונסטנטין מוטוסביץ, שיאן בקפיצה לגובה (2.36), שהגיע גם חמישי באולימפיאדת סידני 2000.
ואם לא היית קופץ, האם היית נמצא עכשיו במטע האבוקדו בקיבוץ רמת השופט שם גדלת בתור ילד?
(גיחוך קל…) אם לא הייתי קופץ, אין ספק שהייתי עושה שירות קרבי ומטייל בחו"ל. מעבר לכך, לא השקעתי מחשבה רבה על כך….האמת, זאת הפעם הראשונה ששאלו אותי שאלה כזו ולא חשבתי על זה. הייתי על סף פרישה לאחר שלא ראיתי שיפור בתוצאות בקפיצה לרוחק מאז 2005, ובאותה תקופה הייתי צריך להחליט מה לעשות עם עצמי אם אחליט לפרוש.
וכיצד אתה מתפרנס היום?
היום אני מתפרנס כמעסה רפואי ובעתיד אולי אגיע לאימון אבל כרגע אני לא חושב על זה. בשנתיים האחרונות אני חלק מפרוייקט מיוחד שהשרה לימור לבנת הקימה – "פרוייקט המצוינות". פרוייקט זה תומך באתלטים ומעניק תנאים טובים, כאלו שאף פעם לא היו לפני כן באתלטיקה. לתמיכה של הפרוייקט זוכים מידי שנה ספורטאים ע"פ קריטריונים שונים. שנה שעברה זכו לתמיכה כ-30 ספורטאים והשנה בין 13 ל-15 ספורטאים.
ועכשיו נשמח לשמוע מעט על שגרת האימונים שלך.
בעונת אימונים קשה אני מתאמן כ-5 שעות ביום – שעתיים בבוקר ושלוש שעות אחר הצהריים. בתקופת התחרויות אני מתאמן כשעתיים ביום, אימונים קלים בלבד. אני גר קרוב לאצטדיון הדר יוסף, כך שקל לי להגיע לשם על בסיס יומי. אני עובר טיפול מניעתי בעיסוי על בסיס שבועי ואם אני נפצע אני הולך לפיזותרפיה. את הטיפולים אני משלים לבד בבית בעזרת הידע שלי, דבר לא פחות חשוב. כל ספורטאי בשלב מסוים גם לומד לטפל בעצמו כי הוא מכיר היטב את הגוף שלו. אני מקפיד על תזונה ושינה וממעט בבילויים בתקופת האימונים האינטנסיבית. למזלי אני בקשר זוגי עם אותה חברה זמן רב והיא מבינה היטב את שגרת האימונים שלי והיא תומכת בי מאוד.
צילום: אורן אהרוני
ידוע שיש לך קצת עבר לא נעים עם עיתונאים לא מפרגנים, בעיקר לאחר התקרית בה פספסת את קריאת ההתכנסות באליפות העולם בברלין, ובכך נשללה ממך הזכות להשתתף בתחרות. כיצד הרגיש לך היחס הציבורי והעיתונאי כלפיך בעקבות תקרית זו, ובכלל כספורטאי המתמודד עם הצלחות וכשלונות בקריירה?
התקרית בברלין גררה אחריה חגיגה של קטילה. אנחנו הספורטאים מייצגים את המדינה וכאשר אתה מאכזב, קוטלים אותך מכל כיוון. בעקבות התקרית למדתי הרבה כיצד הדברים עובדים כאן בארץ. כרגע אני מעדיף שיהיה פחות סיקור עיתונאי שינפח את הציפיות
לכולם ואחרי זה, ביום למחרת, אותם כותבים יקטלו את הספורטאים. אני לרוב
מעדיף שלא יכתבו כי אחרת הם פשוט "מרימים להנחתה".
ומה דעתך לגבי חוסר ההתעניינות התקשורתית בתחום האתלטיקה בארץ?
המצב בארץ אינו שונה מהמצב בשאר העולם. אני אומר שהדברים קורים כך, כי זה משקף את הרמה בארץ. אין ספק שצריך תמיכה מהמדינה כדי להרים את האתלטיקה לרמה בינלאומית. אם בארץ הרמה תהיה בינלאומית, סביר להניח שהכיסוי התקשורתי יהיה טוב וחיובי בהתאם. עיתונאים לא יכולים להוציא "יש מאין" ולכן אין לדעתי יותר מידי מה לסקר כרגע.
וכמה מילות סיום מפיך לקראת האליפות…
בקצרה, חשוב שאדגיש שפעם בשנה צריך קהל – לרוב בתחרויות הרגילות אין קהל ולכן באליפות כשאנשים מגיעים לעודד, זה מאוד מרגש. אז בואו לעודד ולתמוך מכיוון שזה כיף להתחרות במדינה שלך ולראות את הקהל נהנה.
את יוחאי אנו נזכה לראות ביום רביעי מתחרה במשולשת, ובלי נדר (ע"פ יוחאי), ביום חמישי מתחרה ברוחק. כל שנותר לאחל לו זה בהצלחה.
תמר ברניס- רצה, רוכבת ובעיקר רוכבת ורצה, [email protected]
