מסמך זה כתוב בשפה פשוטה, ישירה ועניינית ולא במושגים מדעיים היות שהיא מיועדת להורי השחיינים ולשחיינים הצעירים. אני מניח שלמאמנים אני לא מחדש דבר, אולי לקוראים האחרים כן.

חשוב לוודא שהמתאמנים מקבלים את התוספת הנדרשת | צילום: thinkstock

ידוע שבתקופת גיל 11-16 אצל הבנות ו- 11-18 אצל הבנים חל תהליך גדילה מואץ. במשך תהליך זה גדלים הלב והריאות בקצב מואץ למדי וזו ההזדמנות החשובה ביותר לפתח בהם את היכולת האירובית (סבולת). לכן, וכדי לממש הזדמנות זו של גדילה מואצת אצל הנוער, זה הזמן המתאים ביותר להעלות את ווליום האימונים בכל שנה, כלומר להעלות את היקף האימונים בלפחות- 10% משנה לשנה. את ווליום האימונים ניתן להעלות בכמה דרכים ואמנה אותן כאן לטובת אותם הורים היכולים להשפיע על תהליך זה ולטובת אותם ילדים שיקראו דברים אלו ויחליטו לעשות מעשה אישי בנדון.

איך מעלים את היקף האימונים? 
– מעבר לקבוצה בדרג גבוה יותר כמעט תמיד מביאה אתה תוספת בווליום האימון ותוספת כזו תמיד מספיקה.
– הוספת יום אימון ל- 3 או 4 או 5 ימי האימון שלהם תביא עמה תוספת של הקילומטרים הנדרשים.
– להוסיף רבע שעה לכל אימון בשבוע או לחלק מהאימונים ועל ידי כך להגיע למיצוי התוספת הנדרשת.
– לאלו שכבר הגיעו ל-4 או 5 או 6 אימונים בשבוע להוסיף אימון בוקר ובהמשך להוסיף עוד אימון ועוד אימון עד למקסימום של 7-9 יחידות אימון בשבוע בגיל 16 לבנות ו- 18 לבנים.
– להוסיף מרכיבי עבודה אירובית בתוך האימון ועל ידי כך לפצות על חוסר היכולת להוסיף אימון או אימונים. תוספת זו מוגבלת היות ויש גבול עד כמה אפשר להעמיס בתרגילים אירוביים באימון היות שיש מרכיבים לא פחות חשובים אחרים באימון בגלאים אלו.
– להוסיף מרכיב של עבודה יבשה כמו הריצה או הקפיצה על חבל כדי לפתח את המרכיב האירובי ביכולתו של השחיין. מאמנים רבים מאמינים בעבודה היבשה ובעיקר בריצה אך אחרים לא מאמנים או שאינם יכולים להריץ את השחיינים בתנאים בטוחים או בתנאי מזג אוויר מתאימים.

זה הזמן לבלות יותר זמן במים | צילום: thinkstock

אלו הן האפשרויות שעומדות בפני המאמן כדי לממש את התוספת הנדרשת. על ההורה לדעת אותם ולדאוג שבנו או בתו, שהם בעיניי המניה שלו בחברה (מועדון או עמותת השחייה אליה הילד שייך), והוא חייב להיות עם היד על הדופק, להבין את חשיבות התוספת, לוודא שהיא ניתנת ואם לא ברור לו איך, לשאול!!

עם תחילת שנת האימונים אני מציע לכל הורה ולכל שחיין לבדוק אם מסגרת האימונים של השחיין אמנם גדלה בלפחות 10% ואם לא או לדרוש את התוספת ממאמנו או הנהלת קבוצתו. במקרה שאותה תוספת לא ניתנת על ידי המועדון ניתן להוסיף מרכיבי אירובי בכוחות עצמיים על ידי תוספת ריצה באזור הבית או קפיצה על חבל בבית. אפשר לעשות יותר מאשר המסגרת בה אתה נמצאה מסוגלת או חפצה לתת לך!

בכל מקרה כל תוספת שהיא בין אם יזומה על ידי המועדון או באופן אישי חייבת להיות מתונה, הגיונית ובסביבות 10%- 15% ולא יותר. בכלל אני מאמין בהעמסה הדרגתית ולכן מזהיר מפני עליה מוגזמת בווליום האימון או בעצימות העבודה באימונים. הדרגתיות.

ד"ר בוקי צ'יש | מאמן ופרשן שחייה