היכנסו לעמוד המיוחד של שוונג למשחקים האולימפיים

באופן יחסי, שיא עולם מדהים אחד ועוד בריצה למרחקים ארוכים בהחלט יכול להשתוות לשישה שיאי עולם בבריכה. כלומר, התוצר של היומיים הראשונים באתלטיקה לא פחות טוב מהבריכה, ואיזה יופי של דרמות היו לנו: שיא עולם ב-10,000 מטר לנשים, עוד תואר של מו פראח ב-10,000 גברים והוא דוהר לכיוון דאבל היסטורי, גמר רוחק גברים שהוכרע בסיבוב האחרון, גמר דיסקוס גברים גברים שהוכרע בסיבוב האחרון, גמר ברזל נשים שהוכרע בסיבוב האחרון עם הפתעה מטורפת, גמר 100 נשים שבו אחת הפייבוריטיות סיימה מחוץ לפודיום, והפתעה גדולה בקרב 7 נשים.

אל תקראו לו בקלה או גברסילאסי. מו פראח | צילום: erik van leeuwen

עוד כתבות בנושא
תחרויות האתלטיקה בריו נפתחו עם שיא עולם מדהים
מה אוכל ספורטאי ומדליסט אולימפי לדעתכם?
400 מ' הוא ספרינט הכי ארוך

מי מהספרינטרים לא העפילו?

אבל מעניין מאוד להתחיל עם מי שלא הגיע לתחרויות האתלטיקה בריו. לא מי שלא הגיע פיזית כמו האתלטים הרוסים המושעים, אלא, בתור דוגמה – ספרינטרים מצטיינים שמחזיקים בשיאים אישיים מטורפים ולא הצליחו לעלות אפילו לחצי גמר ה-100 מטר לגברים. בטח הם נבלעו לכם בתוך כל מקצי המוקדמות, אבל שימו לב לרשימה הבאה של ספרינטרים שהודחו במוקדמות: ריצ'ארד תומפסון מטרינידד סגן אלוף אולימפי מלפני 8 שנים עם שיא אישי של 9.82, קסטון בלדמן מטרינידד בעל שיא אישי של 9.86, רונדל סורילו מטרינידד בעל שיא אישי של 9.99, צו'ראנדי מרטינה ההולנדי אלוף אירופה בעל שיא של 9.91, ארון בראון הקנדי שרץ השנה 9.96, פמי אוגונדה שהוא ניגרי לשעבר שמייצג את קטאר בעל שיא אישי של 9.91. ואם תרצו גם יושיהידו קיריו היפני שלפני שלוש שנים כשהיה בן 18 הדהים כשהשווה את שיא העולם לנוער. היום הוא לא שווה חצי גמר אולימפי. זה מזכיר קצת את היכולת הפחות טובה של רבים מרוכבי האופניים בטור דה פראנס אחרי כמה מסיפורי הסימום הגדולים באופניים. אז שכל אחד יעשה את המסקנות שלו לגבי מה שקורה שם, אני בכל מקרה לא הייתי מהמר השנה על רביעיית השליחים של טרינידד.

ועכשיו לריצת ה-10,000 מטר, שתמיד פותחים אתה את תחרות האתלטיקה האולימפית, ואולי זה קטע שנועד להשוויץ באתלטיקה. קטע שאומר "בואו נראה לכם שאפילו ריצה של 25 הקפות באצטדיון יכולה להיות הדבר הכי מעניין בעולם, ומכאן כל הריצות הבאות יהיו יותר קצרות ומעניינות לפחות לעין. ואם חשבתם שהניצחון של מו פראח ב-10,000 גברים היה כל כך בטוח, אז הוא אפילו דאג להכניס את כולנו למתח, כשעוד לפני חצי המרחק מעד בגלל תיקול של אחד הרצים מאחוריו. לא צריך להיות רץ דגול למרחקים ארוכים כדי להבין מה קורה בגוף כשאתה נופל וצריך מיד לקום וכל זה במצב שאתה רץ בקצב בו אתה על סף חומצת החלב שלך. כלומר, הרץ נמצא באזור הגבולי שבין היכולת להמשיך בקצב שבו הוא נמצא לעוד 10-15 דקות לבין להפסיק בגלל שהגוף לא יכול יותר. נפילה מהסוג הזה אמורה לגרום אוטומטית לאיבוד מומנטום, התגובה של הגוף אמורה להיות כמו של מנוע שנכבה. צריך להניע אותו מחדש, אי אפשר פשוט להמשיך.

מתי זה ה-5,000? אלמז איינה | צילום: Erik van Leeuwen

המומחה להאצות

אבל פראח פשוט המשיך והראה מה הופך אותו לכל כך מיוחד, ואולי מה מבדיל בינו לבין הרצים הקודמים בהיסטוריה שהשלימו דאבל אולימפי ב-10,000 מטר: קנניסה בקלה, היילה גברסילאסי, לאסה וירן, פאבו נורמי ואמיל זאטופק. כולם היו שיאני עולם, כולם היו המהירים בעולם – פראח לעומתם רחוק בשיאו האישי בכמעט חצי דקה מהשיא העולמי של בקלה, וגם מתוצאות אחרות של לא מעט רצים ממזרח אפריקה. פראח הוא פשוט המומחה מספר 1 להאצות, חילופי קצב, דברים שאנחנו רואים בדרך כלל אצל רוכבי כביש בתחרויות בוולודרום או בספרינטים. ברור שלגברסילאסי ובקלה היו פינישים אדירים ואפילו יותר מהירים, אבל הביצועים של פראח יחסית ליכולות שלו הם אולי המרשימים ביותר. וכעת, אם פראח ינצח בריצת 5,000 הוא יהיה הראשון להשלים דאבל אולימפי בשתי הריצות למרחקים ארוכים מאז לאסה וירן הפיני שעשה זאת ב-1976. לשיא העולם המדהים של אלמז איינה האתיופית ב-10,000 עדיף להתייחס אחרי ריצת ה-5,000 לנשים שזו בכלל הריצה שהיא מתמקדת בה. בתור הקדמה אפשר רק לספר שהשנה היא היתה קרובה מאוד גם לשיא העולם במרחק הזה, ושבאתלטיקה – לשבור שני שיאי עולם בריצות ארוכות במרחקים שמתאפיינים בריצות טקטיות – זה משהו בלתי מוסבר, אפילו לא אנושי.

הדובדבן שבקצפת בשבת היה גמר ה-100 לנשים. לא מעט אנשים הימרו על דפני סחיפרס ההולנדית כמי שיכולה לאיים על שתי הג'מייקניות: שלי אן פרייזר פרייס שהגיעה כאלופה אולימפית פעמיים ורצתה לעשות היסטוריה, ואיליין תומפסון שזו שנת הפריצה שלה והיא כבר הספיקה להשוות את שיאה הג'מייקני של פרייזר פרייס (10.70 שניות). לסחיפרס לא היה מזל בחצי הגמר. היא סיימה שנייה במקצה שלה בתוצאה של 10.90. בדרך כלל תוצאה כזאת אמורה להספיק למסלול מרכזי בגמר, אבל שלוש רצות אחרות קבעו את אותה תוצאה וההגרלה זימנה לסחיפרס את מסלול 9 הקיצוני. זמן התגובה שלה היה טוב אמנם, אבל לספרינטרים וספרינטריות רבים קשה מאוד לנהל קרב מבלי להרגיש את המתחרים ואפילו בלי לראות אותם. על סחיפרס זה כנראה השפיע, בנוסף לפציעה ממנה היא סובלת, והיא סיימה במקום החמישי בלבד בזמן של, ניחשתם נכון, 10.90 שניות. אגב, התוצאה שקבעה תומפסון היתה התוצאה החוקית המהירה ביותר שנקבעה אי פעם בגמר אולימפי. השיא האולימפי של פלורנס גריפית ג'וינר, 10.62 שנ', נקבע בשלב רבע הגמר בסיאול 88' ובאותם משחקים היא ניצחה בגמר עם תוצאה מהירה יותר אבל עם רוח גבית מעל למותר.