בעוד קצת יותר מחודש יתקיים מרוץ הלילה של תל אביב, אחד מאירועי הריצה הגדולים של השנה. בדרך כלל, חודש לפני אירוע כזה אנחנו נתקלים בשאלות כמו: "מתאמן לפי תכנית ל-10 קילומטר?" או "את מתכוונת להגיע ברגל או לחנות ליד הסיום?". הפעם, עושה רושם שהחגיגה קצת מתקלקלת והשאלות הנשאלות הן: "מה צריך לשלוח להם? בדיקה ארגומטרית? אישור רפואי? ואם נעשה בדיקה אז העלות להשתתפות היא ממש יקרה, לא?".

כבר לא שואלים את אותן השאלות | צילום: thinkstock

כל זה קרה בעקבות פסק הדין של השופט מנחם קליין מסוף חודש יולי השנה, ובו האשים השופט את חברת "כפיים" ועיריית תל אביב, בין השאר, בכך שהסתפקו בחתימתם של המשתתפים על מסמך אינטרנטי ולא דרשו מכל אחד מהם אישור רפואי תקף להשתתפות במרוץ. כל זה קרה במסגרת תביעה של בני משפחתו של דוד שלמוביץ' ז"ל שהתמוטט במרתון תל אביב 2011 כתוצאה ממכת חום ונפטר לאחר מכן בבית החולים.

עוד כתבות בנושא
"הפסיקה תגרום נזק לכל עולם האקטיב לייף סטייל והספורט החובבני בישראל"
מחאת הקוטג' של הרצים || אברום בורג
דעות || בעקבות פסק הדין נגד מארגני מרתון תל אביב

חברת "כפיים" מארגנת גם את מרוץ הלילה, ונראה שעד שלא יגיעו המלצות אחרות ממשרד הבריאות, לא לוקחים שם סיכונים ופועלים לפי הכתוב באותו פסק דין. ועדיין, בימים האחרונים מטה המרוץ נתקל בלא מעט שאלות. תחילה, המשתתפים נדרשו להחתים רופא על מסמך שהופיע באתר המרוץ, אך הבקשה הזאת יצרה לא מעט בעיות. רצים רבים שביקשו להירשם התלוננו שרופאי משפחה מסרבים לחתום על מסמך כזה, או לחילופין שולחים אותם לבדיקות ארגומטריות. הבלגאן הזה גרם למארגנים לשנות מעט את הנהלים, ובפורומים שונים כמו גם בניוזלטר האחרון שלהם הם כותבים שהרופאים לא חייבים לחתום על אותו מסמך המאשר השתתפות במרוץ, אלא לספק מסמך סטנדרטי של אישור לפעילות גופנית כלשהי, בדיוק כמו האישור שדורשים בחדרי הכושר.

מה שנראה די אבסורדי בניוזלטר הוא שמצד אחד כתוב בתחילת הדברים שמטרת האישור הרפואי היא לספק את החותמת לכך שאין כל מניעה רפואית מלהשתתף במרוץ, כמו גם להביא למודעות את הסכנות האפשרויות שיש בריצה ללא הכנה מוקדמת. בהמשך מופיע שם פרק מיוחד שהכותרת שלו היא "כל מה שרציתם לדעת על האישור הרפואי ופחדתם לשאול" ושם כתוב שהטופס המופיע באתר הוא בגדר המלצה בלבד, ושכל אישור מקופת חולים יהיה בתוקף בתנאי שתהיה בו התייחסות לפעילות ספורטיבית מכל סוג. בנוסף, מצוין שם שלא צריך לבצע בדיקה ארגומטרית או ללכת לרופא ספורט. בשורה התחתונה, מארגני מרוץ הלילה חשבו תחילה שיוכלו לאסוף מכל המשתתפים אישורים ספציפיים להשתתפות במרוץ, כשראו שהדבר הזה בלתי אפשרי הקלו עליהם.

כולם יהפכו לחברי איגוד? | צילום: רונן טופלברג

ומה קורה במרוצים למרחקים גדולים יותר? מי שנרשם לאליפות ישראל בחצי מרתון בעמק המעיינות נתקל עד היום בהודעה באתר הרשמי ולפיה "כל נרשם מחויב להציג בדיקה ארגומטרית בתוקף מאחת מהתחנות המאושרות", ובהמשך היה לינק שהפנה בכלל לאתר של משרד הבריאות, שם יש מאגר של יותר מ-1,500 מוסדות רפואיים בהם אפשר לבצע בדיקות שונות. מעניין איזה אחוז של הנרשמים ביזבז כל כך הרבה זמן כדי למצוא רשימה של 79 תחנות ספורט בין העמודים 72 ל-76 במאגר הגדול הזה.

גם אם מצאתם את 79 התחנות, קרוב לודאי שרובכם לא יודעים שאפשר למצוא הבדלים של עד 600 אחוז במחירים שגובים לבדיקה ארגומטרית בין תחנה כזאת לאחרת, מה גם שלסוגי הביטוחים הרפואיים שיש לכם יכולה להיות משמעות. די מרגיז, לא? וכל זה עוד לפני שדנו ברעיון המרכזי שהוא: למה להכריח אותנו לבצע בדיקה ארגומטרית אם אין חוק אמיתי שמחייב את זה ואם יש בשפע רופאים בכירים מאוד שאומרים שבדיקה כזאת לא תציל אותנו, על אחת כמה וכמה אם נחטוף מכת חום, כי זה הגורם מספר 1 לפגיעות הקשות במרוצים בארץ לפי מחקר שערך פרופ' סמי ויסקין מהמרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) בין השנים 2007 ל-2013 במרתון תל אביב. הוא עצמו התראיין לשוונג אחרי פסק הדין ואמר: "הבדיקות האלו לא יכולות להועיל בכלום וסתם יוצרות תהליך מורכב".

ובכל זאת, אפשר להבין שיש כאן גם לחצים של חברות הביטוח שלמדו דבר או שניים מאותו פסק דין של מרתון תל אביב ואולי צריך להשלים עם המציאות שבה כולם צריכים לכסת"ח את עצמם. עדיין, אם כבר הרצים צריכים "לעבוד קשה" כדי להירשם למרוץ, אז למה לא להקל עליהם?

דווקא מארגני מרוץ "סובב עמק" עשו את זה ובניוזלטרים שהפיצו לנרשמים הם מחייבים אותם מצד אחד לעבור את הבדיקה הארגומטרית. מצד שני, הם מספקים רשימה מפורטת של תחנות ברחבי הארץ, ובחלק גדול מהתחנות מצוין המחיר של הבדיקה. כך למשל אפשר לגלות שבמקומות כמו מכון 1 שהוא גוף פרטי עלות הבדיקה היא 90 שקלים למבוגר ויש אפשרות להשתתפות של קופת חולים (שתוריד את העלות ל-50 שקלים), ומצד שני במכונים כמו מדיטון או מכון וינגייט עלות הבדיקה עולה מעל 200 שקלים ובחלק מהמקומות יכולה להגיע גם ל-300. אז אולי יש מקומות שיציעו לכם בדיקות יסודיות ומקיפות יותר, אבל גם את זה צריך להשאיר לנו להחליט לא?

"רשמתי את הדברים ואנחנו נשנה את זה", אמר לנו יו"ר איגוד האתלטיקה דורון קופמן ובאמת, מספר שעות לאחר הראיון הטלפוני עמו שונה הנוסח באתר של חצי מרתון עמק המעיינות לכזה שאומר: "ההשתתפות במרוץ כרוכה בהצגת אישור בדיקת רופא משפחה/ספורט", כאשר מצורף מסמך לחתימה ובנוסף הסירו באתר את המגילה של המכונים הרפואיים והסתפקו בשורה הבאה, "ניתן להציג עותק של בדיקה ארגומטרית בתוקף ממכון שאושר לכך". זה אומר במלים אחרות שאם מצאתם רופא משפחה שיהיה מוכן לחתום על טופס שהוא לא סטנדרטי, זה יספיק לכם. כנראה שלא תמצאו רופא כזה, אלא הרופאים פשוט ישלחו אתכם לבדיקה במכון.

רוצה ללכת על המודל הצרפתי. דורון קופמן | צילום: איגוד האתלטיקה

קופמן תומך בפסק הדין שמחייב בדיקה רפואית כתנאי להשתתפות במרוץ, הוא גם מוסיף שאיגוד האתלטיקה לא מתכוון לנהוג בדומה למארגני מרוץ הלילה ולהסתפק באישורים לחדר כושר: "מה שחברת כפיים עושה זה בעייתי ואם אני הייתי היועץ המשפטי שלהם, הייתי אומר להם לא לעשות את זה. זה לא נכון ללכת קדימה ואחורה, כולם מתבלבלים מזה". עם זאת, איגוד האתלטיקה בעצמו משיק בסוף ספטמבר מרוץ עממי חדש שנקרא 5X5, מרוץ שליחים ל-5 קילומטר בפארק הירקון.

אז מצד אחד אם תשאלו את קופמן מה עמדתו לגבי האישורים הרפואיים הוא יגיד לכם בחזונו שכל רץ שירצה להשתתף במרוצים יצטרף להיות חבר באיגוד האתלטיקה ולעבור את הבדיקות הנדרשות. מצד שני, מה באמת קורה במרוץ השליחים החדש שנועד לקרב את איגוד האתלטיקה לספורט העממי? "התלבטנו בעניין הזה ומכיוון שזה מרוץ ל-5 קילומטר וזה עממי לגמרי, לא דרשנו אישורים רפואיים, לפחות לא בינתיים".

וכאן אנחנו מגיעים לויכוח הגדול. בהנחה שמארגני תל אביב לא יצליחו לערער בבית המשפט המחוזי על הפסיקה לפיה במרוצים (כשהכוונה לחצי מרתון ומעלה) חייבים המשתתפים לעבור בדיקות רפואיות, השאלה תהיה מה נחשב לעממי לגמרי, כפי שהגדיר זאת יו"ר איגוד האתלטיקה: מרוץ ל-5 קילומטר או ל-10 קילומטר. לקופמן יש תשובה ברורה בעניין הזה: "אני יודע שבכושר הנוכחי שלי אהיה מסוגל לרוץ 5 קילומטר, אבל אין סיכוי שזה יהיה 10, אני אקרוס".

ובחזרה לחזונו של קופמן, שרוצה לפעול בעניין המרוצים לפי המודל הצרפתי. התאחדות האתלטיקה הצרפתית שולטת למעשה על כל המרוצים שמתקיימים במדינה, וזה אומר שהיא גם מחייבת את כל המשתתפים לעבור בדיקות רפואיות. מי שהשתתף במרתון פריז יודע ששם, בניגוד לכמה מרתונים גדולים אחרים באירופה, באמת דורשים מהמשתתפים אישור רפואי. "אנחנו באמת סבורים שכל מי שרץ צריך להיות חבר באיגוד האתלטיקה. ככה אנחנו נטפל בכל העניין של האישורים הרפואיים, אנחנו נדע לרשום את כולם ולספק לכל מארגן את האישור המתאים. למארגנים יהיה שקט כי אנחנו נספק את השרות הזה. אני חושב שזה צריך להיות אינטרס של כולם וזה יהיה טוב לכולם".לשאלה אם הוא באמת מאמין שבדיקות ארגומטריות היו יכולים למנוע טרגדיות כמו שהיו במרתון תל אביב הוא עונה: "אולי כן, יש יש כל מני דברים שיכולים לגרום למכת חום. ובכלל, ברגע שנתייחס לעניין הזה יותר ברצינות כולם יתייחסו אליו יותר ברצינות וזה יצור מודעות".

אז ליו"ר איגוד האתלטיקה יש עמדה ברורה בעניין וגם אי אפשר היה לצפות ממנו לעמדה אחרת. מצד אחד הנהלים הנוקשים החדשים קירבו אותו לחוק הספורט שבכל מקרה מחייב בדיקות רפואיות לספורטאים שמשתתפים באירועים של איגודי ספורט. מצד שני, אם הוא באמת יצליח למשוך לאיגוד האתלטיקה אלפי חברים חדשים או אפילו עשרות אלפים: האיגוד יקבל יותר כסף מהמדינה. וכאן שוב נשאלת השאלה הגדולה: האם אנחנו אותם ג'וגרים שרצים בפארק כדי לשמור על בריאותנו ומדי פעם בוחנים את היכולות שלנו במרוצים שונים ומגניבים? או שאולי התפתחנו אבולוציונית לסוג של אתלטים חברי איגוד? כנראה שיקח זמן עד שנדע את התשובות.

מנכ"ל חברת "כפיים" עופר שטרית התייחס לדברים ואמר בתגובה: "כשקראנו את פסק הדין הבנו שאנחנו צריכים ללכת על החומרה. ההמלצה שקיבלנו מהיועצים המשפטיים של עיריית תל אביב היתה על מרוצים מדידים תחרותיים מ-10 קילומטר. בתחילת הדרך (של מרוץ הלילה בתל אביב, ד.ב) רצינו להקל על הרצים והלכנו וכתבנו פורמט לאישור רפואי יחד עם רופאים ומשפטנים. בחלק מקופות החולים לא היו מוכנים להכיר באישור הזה, הלכנו עוד פעם לייעוץ משפטי וקיבלנו אישור לזה שהאישורים הפורמליים של קופות החולים טובות גם לנו. מבחינתנו, אנחנו עושים כל מאמץ גם כדי להקל על הרצים". על כוונותיו של יו"ר איגוד האתלטיקה דורון קופמן אומר שטרית: "הנושא של איגוד האתלטיקה לא רלוונטי בכלל לעניין כי כל מה שהוא מנסה לעשות זה סיבוב על הרצים של הספורט העממי".

דני בורשבסקי | חולה על ספורט וכותב על זה