למה אנשים נצמדים לעמדותיהם

כמה פעמים כמאמן קבלת החלטה שהסתברה כשגויה, וגם כשכל הנתונים הראו זאת מצאת עצמך דבק בהחלטתך ואף מאמין כי אתה צודק? כמה פעמים כהורים עשינו זאת? וכמנהלים? על אף שהמציאות הראתה לנו אחרת, דבקנו בעמדותינו ויתרה מכך, גם כשהאירועים התרחשו בצורה שונה ממה שחשבנו, המשכנו לפרש את המידע כתואם לציפיותינו?
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

כמה פעמים כמאמן קבלת החלטה שהסתברה כשגויה, וגם כשכל הנתונים הראו זאת מצאת עצמך דבק בהחלטתך ואף מאמין כי אתה צודק? כמה פעמים כהורים עשינו זאת? וכמנהלים? על אף שהמציאות הראתה לנו אחרת, דבקנו בעמדותינו ויתרה מכך, גם כשהאירועים התרחשו בצורה שונה ממה שחשבנו, המשכנו לפרש את המידע כתואם לציפיותינו?

מאת:מיכל יערון


ההסבר לתופעה המתוארת כאן נקראת הטיית האישוש. זוהי תופעה בה אנשים מחפשים אחר עדויות שיאששו (יאמתו) את השערתם/עמדתם, ונוטים להתעלם מעדויות שמפריכות את השערתם. ברמת הדימוי, אפשר לומר שיש לנו פנס שאנחנו יכולים להאיר בעזרתו את המציאות שפרושה לפנינו. הטיית האישוש מדברת על כך שאנחנו נבחר (באופן לא מודע) להפנות את אלומת האור אל המרכיבים במציאות שמתיישבים עם מה שאנחנו מאמינים בו. במצב שכזה, דברים שלא תואמים את השערתנו או עמדתנו יישארו חשוכים ולא יזכו לעיבוד מעמיק.

ההסבר להתנהגותנו זאת נעוץ בעובדה שבבסיסם אנשים הם בעלי נטייה לחפש, לפרש ולאסוף מידע שמאשש אמונות קדומות. להטיית האישוש יש שני הסברים: הראשון הוא ההשפעה הקוגניטיבית (חשיבתית). אפשר לומר שאנחנו מפנים את תשומת הלב שלנו לדברים שיתאמו את מה שאנחנו מאמינים בו. כלומר, אנחנו אוספים עדויות בצורה כזאת שמאששת את ההנחה בה החזקנו. ההסבר השני הוא הפרשני – אנחנו מניחים הנחות ומפרשים באופן סלקטיבי היבטים של המטרה באופן התואם את הציפיות שלנו. כלומר, הפרשנות שלנו למציאות היא בהתאם לעמדתנו.

התופעה מתרחשת גם כאשר מציגים לאנשים מידע אשר סותר את הנחותיהם הראשוניות. מסתבר, שכאשר אנשים משתכנעים בעקבות הסבר הגיוני, קשה להם לוותר על צדקתם. הדעה שהם רכשו מושרשת בתודעתם, ולכן קשה להפריכה. לכן, על מנת לבצע תהליך של שינוי יש להפריך את ההשערות בהן אנו מחזיקים ולהבין כי האופן בו ראינו את העולם עד כה הוא לא זה הנכון לנו.

אפשר לומר כי אנחנו בוחרים להתעלם ממידע חדש ועדכני שסותר את מה שאנחנו מאמינים בו כדי להגן על עצמינו מפני עצמינו. במצבים רבים נתווכח ונתעצבן, נביא הוכחות ונחפש מידע שיאשש את השערותינו.

מעבר למודעות לעניין יש כאן מסר חשוב. חשוב להיות מודעים לזה שהרבה פעמים אנחנו בוחרים לזנוח מידע רלוונטי, רק בגלל שהוא מאיים עלינו ומעורר בנו אי נוחות.

אחד הדברים החשובים לעשות הוא לנתק את הרגש ואת "ההגנות" שלנו ולבחון את המידע שהתקבל ככזה שיכול לשפר אותנו. אם אנחנו בוחרים להתעלם, אנחנו נתעלם מבעיות או נקודות בהן אנחנו יכולים להשתפר.


מיכל יערוןמיכל יערון
פסיכולוגית ספורט מהמובילות בארץ קרוב ל- 20 שנה. הובילה את הצד המנטאלי של
כמה מההצלחות הגדולות של הספורט הישראלי, יחידים וקבוצות. מלווה ספורטאים
וספורטאיות בכל הגילאים ובכל הרמות.

הבלוג של מיכל יערן בשוונג- טיפ שבועי

לטיפים נוספים לחץ כאן



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"כולם יודעים מי זה מייקל פלפס, אבל לאט לאט גם אנשים שלא יודעים כלום על שחייה מזהים את שאר השמות", ג'ורדן קרוקס, שיאן העולם הטרי ב-50 חופשי בבריכות קצרות




מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג