אומרים עליהן שהן המין החזק, וללא ספק עבור נשים בעלות משפחה, לטפח לצד העיסוק בקריירה וילדים גם תחביב ספורטיבי, עלול להוות סוג של להטוטנות של ממש ואם מדובר בטריאתלון שמשלב בתוכו שלושה ענפי ספורט שונים לגמרי, הדבר הופך למופע קסמים. אז איך משלבים בין טריאתלון והורות? לכל אחת יש את השיטות שלה ואת הסוד הקטן שעוזר לה לצלוח את המשימה ולהשאיר מספיק זמן לילדים, לבית וגם לבן זוג.
"ניסיתי לחזור להתחרות. השתתפתי בטריאתלון אילת וחודש לאחר מכן גיליתי שאני בהריון" הדר ריבק | צילום: אלבום פרטי
הדר ריבק, 39, אמא לשלושה מהיישוב נופית, מעצבת גרפית, היתה בעברה כדורסלנית מקצוענית. את הקריירה שלה בכדורסל החלה עוד כילדה. "הייתי קפטן הפועל תל אביב בכדורסל בקבוצת ילדות, נערות ואחר כך בנבחרת הקדטיות של ישראל ואז הגיעה סוג של הפסקה. כששחקן מקצועני מפסיק משהו זה בדרך כלל נעצר", היא מספרת. אפילו בצבא המשיכה לעסוק בספורט כמדריכת אימון גופני, אבל הפסיקה להתאמן אחרי הצבא מכיוון שהיתה צריכה לבחור בין קריירה ספורטיבית ובין מימוש קריירה רצינית יותר. "לצערי מכדורסל אי אפשר להתפרנס וכמי שעסקה בזה בצורה רצינית כמו שחקן מקצועי, לא עשיתי את זה אז בצורה חובבנית".
עוד כתבות נשים בספורט
"לקחתי חלק בטריאתלון הנשים הראשון והבטחתי לעצמי שזו חתונה קתולית"
"כמו שיש אופניים מותאמים לנשים, כך יש גם קבוצות מתאימות לנשים"
סבתא, בת ונכדה: שלשה חוצה דורות בטריאתלון הנשים
שירלי טרלו, 41 מנתניה, אמא לשני ילדים, מנחת סדנאות בקבוצות הרזייה, סבלה כל חייה ממשקל יתר. הספורט היה רחוק ממנה שנות אור עד שלפני ארבע שנים נכנסה לתוכנית הרזייה של חלי ממן וכחלק מהתכנית היה עליה לעשות הליכות. "אף פעם לא אהבתי ספורט", היא מציינת, "שנאתי את זה אפילו. אבל כחלק מהתכנית היה צריך לעשות הליכות ועשיתי שלוש או ארבע פעמים בשבוע בשביל לסמן וי וזהו". אחרי שסיימה את תוכנית הירידה במשקל חיפשה מה לעשות הלאה ובעלה, שיחד איתה עבר את אותו תהליך של ירידה במשקל, החל לרוץ. "הוא בחיים לא רץ וראיתי מאיזה מצב הוא התחיל אז אמרתי לעצמי שאם הוא עשה את זה אז אולי גם אני יכולה", היא מספרת על המוטיבציה שקיבלה.
ריבק לעומתה, הקפידה כל השנים לשמור על כושר בסיסי אבל לא הצליחה לחזור לאותן עצימויות כמו בעבר. היא אפילו ניסתה להיכנס לעולם הריצה והטריאתלון אבל זה לא הצליח להתרומם, "ניסיתי לחזור להתחרות. השתתפתי בטריאתלון אילת וחודש לאחר מכן גיליתי שאני בהריון". כשהילדים נולדו היא הניחה את הספורט בצד והתמקדה בגידול משפחה, "מכיוון שגם בעלי ספורטאי, אז לקחתי צעד אחורה כדי שהוא יוכל להמשיך להתאמן. עכשיו כשהגוזלים גדלו זה מאפשר למהלך להמריא שוב".
"הבית נושם ספורט". הדר ריבק | צילום: אלבום פרטי
לפני כשנתיים וחצי החלה ריבק לרוץ מאפס ולהתאמן לבדה, כשבעלה, איש ברזל בעצמו ומאמן בנה לה את תכנית האימון. "זה זמן האיכות שלנו. הוא קשוח. אנחנו גם חיים יחד, עובדים יחד וגם רצים יחד, הריצה היא השלב המשחרר והמהנה של היום". את החזרה לספורט היא בנתה בעבודה קשה ואיטית, "דגדג לי העניין לחזור ולנסות לעשות טריאתלון. טריאתלון נשים לפני שנה היה הראשון שלי ואחריו גן שמואל, עכו והדובדבן שבקצפת היה באילת. העונה אני ממשיכה את סדרת התחרויות שהחלה בטריאתלון נשים ואחריו גן שמואל שהתקיים לפני שבוע".
איך מסתדרים עם זמן האימונים כששניכם מתאמנים ויש שלושה ילדים?
ריבק: "מאוד מפרגנים אחד לשני. מנתבים את היום סביב האימון. קמים מוקדם בבוקר לפני הילדים. מנסים כמה שיותר על זמן השינה של הילדים וכשחוזרים הביתה חוזרים למרוץ הילדים והשגרה סביבם, או שמתאמנים מאוחר בלילה כשהם הולכים לישון". הילדים הופכים להיות חלק מהחוויה, מעודדים ולוקחים חלק פעיל. "אנחנו מנסים להקנות להם ערכים דרך זה מעבר לריצה עצמה ולהראות להם את הדבקות במטרה, השיפור בעבודה קשה, התועלת". אפילו ביתם האמצעית נכנסה לעניין והשתתפה בישראקידס בשנה שעברה.
ריבק מאוד מאמינה בערכים שמביא איתו הספורט: "אני רואה את הערכים שמעבר גם בתור מי שגדלה וצמחה מזה. אני רואה את המשמעת, הדיוק, העמידה בזמנים, הסדר, העבודה הקבוצתית. יש בזה הרבה". בשבוע הבא היא אף תעמוד בפעם הראשונה על קו הזינוק ותגמא חצי מרתון בסובב עמק.
"היום אני לא רואה את החיים שלי בלי ספורט. זה חלק בלתי נפרד מהלוח זמנים היומי והשבועי שלי". שירלי טרלו | צילום: אלבום פרטי
לשירלי טרלו יש סיפור שונה. לאחר שראתה כאמור את ההתקדמות שחווה בעלה בספורט, היא הורידה אפליקצייה לנייד שמסייעת לבנות תכנית אימון ל-5 ק"מ תוך תשעה שבועות. היא אכן הצליחה להתחיל לרוץ אבל פריצת דיסק ממנה היא סובלת גרמה לה לכאבי גב. היא הכירה את המאמן צפריר גולן שהחל לאמן אותה בתוכנית מסודרת וחברים מסביב החלו לדרבן אותה להשתתף בטריאתלון, אם היא כבר רצה ושוחה. היא נכנסה למסגרת מסודרת של שישה אימונים בשבוע בהם היא מתאמנת לבד ושמה לעצמה מטרה להשתתף בטריאתלון גן שמואל. כיוון שגם בעלה הוא ספורטאי פעיל שמשתתף במרוצים, הם מפרגנים האחד לשנייה באימונים ובהשתתפות בתחרויות. המשפחה המורחבת שלהם חושבת שהיא "ירדה מהפסים", אבל מפרגנת מאוד על המהלך. הילדות שעדיין קטנות, מלוות אותה לתחרויות ומעודדות אותה כל הדרך אך עדיין לא החלו להביע עניין בתחום הספורטיבי.
"אף פעם לא אהבתי ספורט". שירלי טרלו | צילום: אלבום פרטי
מה הספורט עשה לך לחיים?
טרלו: "היום אני לא רואה את החיים שלי בלי ספורט. זה חלק בלתי נפרד מהלוח זמנים היומי והשבועי שלי. כמו שזה ברור לי שמחר אני קמה ומצחצחת שיניים, זה ברור לי שמחר אני קמה ועושה אימון. מבחינה פיזיולוגית אני מסוגלת היום לעשות דברים בגיל 41 שלפני חמש שנים לא חלמתי שאעשה. אפילו דברים מינימלים של היום יום. אני חושבת שספורט כפרפרזה לחיים, מלמד אותך שאין משהו שאתה לא יכול לעשות, יש כל כך הרבה התמודדויות במהלך האימונים שמקבילות לכל כך הרבה מצבים אחרים בחיים. את לומדת על עצמך כל כך הרבה דברים שמסייעים לך להתנהל אחר כך בכל מיני מצבי קושי ומשברים אחרים בחיים".
