להרים עוגן, להניף מפרשים, לצאת אל הים הפתוח, אל העולם הגדול. לעזוב הכל ולתת לרוח גבית להוביל אותנו למקום אחר. הרבה אנשים נותנים לעצמם לשהות לרגע במחשבה שכזו. הדמיון קופץ על ההזדמנות ומיצר תחושות, צלילים וריחות חדשים, לא מה שאנחנו רגילים אליו בשגרת היום יום – פשוטה או מאתגרת ככל שתהיה. מתרפקים לרגע על האפשרות של מציאות בניחוח אחר. אולי זיכרון קלוש של הרפתקה. של חופש אמיתי לעשות כרצוני והרוח – בגבי, רק ארים מפרש והיא תפיח בו חיים. אח, איזה חלום!
אך ישנם כאלו שאותו חלום, יהיה אשר יהיה, לא עוזב אותם ומגיע רגע שבו איזה קול קטן בראש אומר להם- עכשיו או לעולם לא. לורה דקר היא מהנפשות הנדירות שהחליטו לא להמתין יותר מדי ולתת מקום לחלום גדול מאוד להתגשם. דקר קנתה סירה, נפרדה מארצה, מהמשפחה, מהחברים ומכל מה שמוכר. היא הניפה מפרשים ויצאה להקיף את העולם.
לבד. כבר לא היה לה כוח להמתין והזמן נראה מתאים מתמיד. היא כבר היתה בת 14.
שנה וחצי של נופים, תרבויות, אנשים טובים על הדרך והרבה ים. לורה היא הבחורה הצעירה ביותר בהיסטוריה שהקיפה את העולם לבד. את הידע הדרוש להתכונן ולצאת לכזה מסע, דקר ספגה מהיום שנולדה. היא נולדה בסירה לזוג שיצאו לתור את הימים וגם כשעברו לגור קבע בהולנד, תמיד הים המשיך לקרוא לה. היא למדה להשיט כלי שיט שקיבלה מאביה ומחברים ועם השנים רכשה שליטה בכל התחומים המגוונים הדרושים להשיט מפרשית אל מעבר לאופק ובעצם לכל מקום – אורך החיים על כלי שיט, מפרשנות וימאות טובה, ניווט ותכנון מסלול, טיפול בתקלות בסירה, מטאורולוגיה והתמודדות עם מזג אוויר מכל סוג ומיומנויות נוספות.
האפשרות לקחת כלי שיט (שהוא בעצם בית צף עם תורן ומפרשים!) ולהפליג בכל מקום בעולם, להטיל עוגן במקומות שהלב יוצא אליהם ולהרים מפרש כשרוצים להמשיך, נותנת חופש שלא דומה לכלום. לפני 200 שנה הידע הנדרש לכך היה שמור לימאים משופשפים ממלח, בסירות כבדות מעץ עם צוות של 30 ימאים מסוקסים (ושיכורים לעתים קרובות). המפות הימיות היו סוד לאומי ונשמרו בכספות של בית המלוכה והעולם עוד היה שטוח ומסתורי. סביר להניח שאז אף ילדה בת 14 לא היתה מעלה על דעתה לצאת להפלגה בים הגדול לבד.
אך עם הידע שהתפתח והשתכלל, טכנולוגיית בניית הסירות של היום, תחזיות מזג האוויר ותקשורת לוויינית מאפשרים לכל אדם שרק יחפוץ ללכת בעקבותיה של לורה דקר. גם אם לא נולדתם בסירה… פשוט כנראה שזה לא יקרה בגיל 14, אבל היום באמת אפשר להגיד שאף פעם לא מאוחר מדי.
הימים והאוקיינוסים, שפעם היו שמורים לקפטנים עם סקסטנט ובקבוק רום ביד אחת, אקדח וספל פורצלן עם תה ביד השנייה – חלפו לעד. היום כל אחד יכול ללמוד את כל הנדרש על מנת להפליג בכל מקום בעולם בקורס סקיפרים- ברוח טובה, תרתי משמע, להיחשף לכל תחומי הידע הנדרש – ולצאת לים ועל כך אמרה שייטת צעירה נוספת, ג'סיקה ווטסון האוסטרלית: ״חלומות הם כל כך הרבה יותר טובים כשחיים אותם״
ים אילון | מדריך שייט בבית הספר לשייט ומועדון היאכטות "דרך הים"
תוכן שיווקי