לקריאת טור 01 של אבי פרידריך | טור 02 | טור 03 | טור 04 | טור 05 | טור 06 | טור 07| טור 08 | טור 09 | טור 10

הכל התחיל לפני כשנה, כאשר עלה הרעיון הזה שהבן שלי איתי בן ה-17, ישתתף בישראמן לחצי מרחק (113). היו הרבה תגובות לכאן ולכאן. כאלה שאיחלו בהצלחה והיו לא מעט שהרימו גבה ואמרו שאני אבא "משוגע". היו לנו (לאשתי אפרת ולי) הרבה התלבטויות לגבי הרעיון הזה, האם זה נכון לעשות זאת? האם נער בגיל כזה בכלל מסוגל להתמודד עם האתגר ובעיקר עם ההכנות לאתגר כזה, פיזית ובעיקר מנטלית.

אב ובנו ראש בראש. מתאמנים לישראמן 113

לבסוף, כפי שאתם יודעים מהטורים שהתפרסמו כאן בשוונג בחצי השנה האחרונה, החלטנו שנעשה ככל ביכולתנו לעזור לאיתי להגשים את החלום שלו. לא השארנו שום דבר למקרה. לקחנו מאמן אישי (שהחליט להתפרסם רק לאחר התחרות) אשר בנה לו תכנית אישית מיועדת לנער בגיל הזה, אשר נבנתה עבורו כמו כפפה. אני לקחתי על עצמי ללוות אותו לאורך כל הדרך, להיות איתו באימונים, ובעיקר להיות איתו ולהכין אותו מנטלית.

הדרך לא היתה פשוטה כלל. היו עליות וכן, היו גם ירידות. איתי התמודד במשך חצי שנה עם תכנית אימונים קפדנית של כ-20 שעות שבועיות ובמקביל לומד לבגרויות (הנער בכיתה יב') , הוא ניגש למבחנים וימי גיוס לצבא וגם מצא זמן פה ושם לעבוד קצת במלצרות ולבלות עם החברים. בנוסף חווינו ארבעה חודשים של תקופה מאוד מאוד קשה במשפחה שהסתיים באובדן קשה מנשוא עם סבו של איתי, שאלתיאל, אשר גידל אותו והיה מאוד קרוב אליו.

ביצע את כל הענפים בדיוק לפי תכנית כתובה מראש | צילום: ניר עמוס

בסוף השבוע האחרון ביצענו והשתתפנו במחנה אימונים לקראת הישראמן שיתקיים ב-26 בינואר. ביצענו הדמיה (סימולציה) על מסלול הישראמן שכללה שחייה של 1.6ק"מ, רכיבה של 70 ק"מ וריצה למרחק של 12 ק"מ). זה התרחש בסוף השבוע האחרון, בו השתוללה סופה מאוד חזקה בכל חלקי הארץ, התנאים למעלה בנטפים, היו קשים.
איתי התנהל בבגרות מדהימה לאורך כל הסימולציה, הוא ביצע את כל הענפים בדיוק לפי תכנית כתובה מראש, אכל ושתה לפי פרוטוקול ואף הביא שם תוצאה מדהימה. הייתי איתו לאורך כל הסימולציה, נשים לרגע בצד העובדה שהוא הבן שלי, לא ייאומן שנער בן 17 הגיע לרמת התנהלות כה בוגרת ושרף את המסלול בכל המובן של המילה. אז היום אני בטוח יותר מאי פעם, שבחרנו בדרך הנכונה ושההחלטה היתה נכונה ונבונה.

ביצע את כל הענפים. איתי פרידריך | צילום: ניר עמוס

הערכים, החוזק והחוסן הנפשי שאיתי קיבל בחצי שנה הזו, שווה כל דקה ושנייה שהשקענו בדרך להגשמת החלום שלו
נכון, נותרה עדיין פתוחה התחרות בין אב לבן (שהיום אני מבין, כמה צמודה ומעניינת היא הולכת להיות) אבל זה רק בשביל הכיף המשפחתי. בתאכלס, כבר ניצחנו! האמת אהיה הפעם פחות צנוע… אני ניצחתי ובענק. ניצחתי בכך, שהצלחתי להביא את הבן שלי מוכן לקו הזינוק לאחד האתגרים הקשים בעולם. ניצחתי את כל אלה שפקפקו ביכולת של נער בן 17. אני גאה בבן שלי, מוכן מנטלית להפסיד לו בתחרות, הלוואי והוא יחכה לי בנקודת הסיום. ניצחתי בהגשמת חלום עם הבן שלי – דרך ההכנה לישראמן 2018, זר לא יבין זאת. מחכה בהתרגשות רבה לעמוד עם איתי על קו הזינוק ומחכה עוד יותר לרגע של קו הסיום – בו אחבק את הבן הבכור שלי ואלחש לו "אתה איש ברזל". כשנצביע ביחד לשמיים, אנו נתכוון לסבא שאלתיאל אשר בוודאי יתבונן בך איתי בגאווה מלאה.

לחצו להרשמה למשחה הים האדום