"לא חשבתי שאגיע לתחרות איש הברזל – זה היה בגדר חלום"

לתחרות איש הברזל שחן סלומון עשה הוא לא לקח מאמן אלא למד הכל באמצעות חקר באינטרנט. לאחר שסיים את איירונמן אוסטריה הוא מאמין שתחרות איש ברזל היא לא רק לספורטאי-על, לדעתו אם מספיק נחושים - מצליחים
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
חן סלומון, סיפורי ניצחון, איש ברזל, אופניים

לפעמים כוח הרצון מוביל אותנו למקומות חדשים ומאיר בנו פינות שלא ידענו על קיומן. עבור חן סלומון, 51, מגבעתיים, אב לשלושה, לא היה חלום לסיים תחרות איש ברזל או להיות בעל הישגים כאלו ואחרים בתחרויות, הוא רק רצה לסיים כל תחרות בה ישתתף בפעם הראשונה בזמני החיתוך שנקבעו. לכן, כששואלים אותו על אימונים, מטרות והישגים, הוא מיד מסביר כי אין בו את הצורך התחרותי העז להוכיח את עצמו, הוא הציב לעצמו מטרות שלדבריו הן צנועות וניתנות להשגה. הוא הגיע לעולם הטריאתלון לגמרי במקרה כשצפה בתחרות בטלויזיה. השילוב בין ענפי הספורט, שחייה, רכיבה על אופניים וריצה, נראה היה לו כדרך טובה שתסייע לו להשיל כ-9 ק"ג עודפים שהצטברו עם השנים בהן לא עסק כמעט בכלל בפעילות גופנית.

חן סלומון, סיפורי ניצחון, איש ברזל, אופניים

"לא הכרתי בעלי ידע בתחום הטריאתלון שיכלו לתת לי מידע אז פניתי  לאינטרנט לחיפוש מידע" | צילום: אלבום פרטי

סלומון היה עסוק בשנים האחרונות, כמו רבים בגילו, בעיקר בגידול ילדיו הקטנים ובטיפול בשני הוריו הקשישים דבר שגרם לו לבצע תימרונים ואילתורים על מנת לשלב גם אימונים וגם את החיים עצמם תוך כדי, משימה שמוכרת לרבים מאיתנו, "פרסום הסיפור שלי בא לתת נקודת מבט מצד אחד לאנשים שעוסקים בטריאתלון ומצד שני לאלו שלא עוסקים בתחום אך הוא מעניין אותם והם חוששים מהדרך", מבהיר סלומון. הוא מודע לכך שהדרך בה בחר להתאמן לתחרות המטרה שלו היתה חריגה ואף עלולה היתה להיות מסוכנת. "מערכת אילוצים זו הכתיבה מערכת אלתורים שחרגו מאוד מהדרך 'הרגילה' של מתאמנים לתחרויות סבולת" מסביר סלומון, "המעבר המהיר מאוד שביצעתי במרחקי התחרויות ואף דילוג על תחרויות קצרות ומעבר מיידי ומהיר לתחרויות ארוכות מבלי לתת לגוף די זמן להסתגל ולהבנות". סלומון מודע לכך כי לפחות בתחילת הדרך בעולם הטריאתלון, מומלץ לעשות זאת תחת השגחתו והכוונתו של מאמן מוסמך לדבר.

עוד סיםורי ניצחון של ספורטאים
"הריצה מסדרת לי את העולם הפנימי"
"החלטתי לעשות שינוי של 180 מעלות בחיים שלי. ועשיתי"
"פיספסתי את החיים כספורטאי"

לטענתו, רוב קבוצות הטריאתלון מתאמנות בשעות הבוקר, אך כיוון שסולומון בעל לוח זמנים לחוץ, החליט להתאמן לבדו "מתחילת הדרך התאמנתי לבד, ללא הדרכה. אני הייתי המאמן של עצמי כולל הכנה של תוכניות האימונים" אך הוא חוזר ומדגיש כי אינו ממליץ לעשות זאת לבד. "מכיוון שלא הכרתי בעלי ידע בתחום הטריאתלון שיכלו לתת לי מידע, נאלצתי לפנות לאינטרנט לחיפוש מידע. מצאתי מידע רב בתחום התזונה והריצה ומידע מוגבל ברכיבה ובתוכניות אימונים שהלך ופחת באימונים לתחרויות ארוכות כמו חצי איש ברזל ובפרט באיש ברזל בשפה העברית. למרות השקעת זמן רב בחיפושים לאיתור מידע איכותי נשארתי לעיתים עם שאלות ללא מענה".

זה לא עומד בסתירה אחד מול השני? מצד אחד להתאמן ללא מאמן והכוונה מקצועית ומהצד השני לומר שאפשר לעשות זאת?
"זו עובדה שאפשר לעשות את זה בלי מאמן. לא התאמנתי בדרכים שמתאמנים כולם". המטרות שלו היו צנועות לדבריו, "מטרתי העיקרית היתה להוריד מספר קילוגרמים באמצעות תזונה נכונה ופעילות ספורטיבית והמטרה המשנית היתה לסיים כל תחרות בפעם הראשונה שאני עושה, בזמן החוקי שנקבע. מעבר לכך לא קבעתי משמעות לזמן ולמיקום בתחרות ולכן לא דחפתי את הגוף לקצה גבול היכולת". הוא החליט לא להכניס את עצמו להוצאות מטורפות שכרוכות בכניסה לענפים חדשים ורכש אופניים וציוד נלווה בסכום שפוי של כ-6,000 שקל כשהוא בוחר באופן מודע בחלופות הזולות.

איך בנית את תכנית האימון שלך?
"פניתי לאינטרנט לחיפוש מידע. ראיתי תוכניות אימונים וכולן היו מפורטות מאוד הכוללות בין היתר שינויי קצב והפסקות וכנראה יעילות מאוד אבל לי, הספורטאי החובב, הן מוציאות את החשק להתאמן כשלצידי צמוד דף בכל אימון והראש עסוק כל הזמן בבדיקת מרחקים, זמנים, דופק, ספירת תנועות סל"ד וכדומה. הגעתי להחלטה שעל מנת להגיע למטרותי הצנועות, אני יכול להתאמן עם תכנית אימונים פשוטה וקלה שאכין בעצמי כאשר הדבר העיקרי וכמעט היחידי בכל אימון יהיה משך האימון או המרחק הכולל. כך פעלתי לאורך כל הדרך בכל האימונים ובתחרויות כולל ההכנה לתחרות איש הברזל. החלטתי בגלל האילוצים שהיו לי שאני אבצע את הזמן השבועי הנדרש לכל תחום בשתי יחידות אימון בשבוע, כאשר אימון אחד קצר ואחד ארוך. בכל יום יחידת אימון אחת בלבד בתחום אחד בלבד. האימונים היו די מונוטונים, נעשו בתחום האירובי ובמהלכם שולבו שינויים קלים מאוד בקצב, בדופק ובטיפוס".

איפה התאמנת?
"כל אימוני הריצה התקיימו פעמיים בשבוע בחדר כושר על מסלול ריצה ומול מסך הטלויזיה. הסיבה לכך, מעבר לאילוצים, היתה בעיות אורטופדיות בכפות הרגליים ולכן העדפתי את מכשיר הריצה. באופניים, חילקתי את המרחק או זמן אימון שבועי בתכנית שראיתי באינטרנט, לשני אימוני רכיבה בלבד בשבוע. אימון אחד באמצע השבוע בפארק בשעת לילה מאוחרת והאימון השני בשבת בבוקר. את האופניים רכשתי כחודש וחצי בלבד לפני התחרות הראשונה. עשיתי שני אימוני שחייה בבריכה בשבוע. האימונים לא זהים במשכם. לא השתמשתי באביזרי אימון עד להכנות לתחרות איש הברזל. קראתי באינטרנט שבכדי לדמות שחייה עם חליפה שמגבירה את הציפה, ניתן להשתמש מדי פעם באימונים בפולי בין הרגליים. אימצתי מאותו יום את השימוש בפולי בכל האימונים מרגע הכניסה למים ועד ליציאה. בנוסף הדבר הקל עלי בכך שנתן מנוחה לרגלי בימים שהתאמנתי בשחייה".

חן סלומון, סיפורי ניצחון, איש ברזל, אופניים

"לא יאמן שדברים שלא היו בגדר חלום בצעירותי, הפכו למציאות בגיל מבוגר" | צילום: אלבום פרטי

עשית גם אימוני חדר כוח?
"נמנעתי לחלוטין מלעסוק באימוני כוח בעיקר בשל חוסר זמן וגם חוסר עניין למרות החשיבות הידועה לי".

סלומון החליט לא לרכוש חליפת טריאתלון, מחשש שהפד הוא דק מדי ולא יספיק לו ברכיבה על האופניים לכן נאלץ להחליף בגדים בין המקצים השונים, דבר שגבה ממנו מחיר זמן יקר. הוא גם לא תירגל אימוני החלפות שמקובל לעשות לפני תחרויות טריאתלון. הוא מוותר על השימוש בג'לים ומעדיף תמרים ומכין בעצמו את המשקה האיזוטוני שלו לאימונים ארוכים.

חלמת אי פעם שתגיע להשתתף בתחרות איש ברזל?
"לרגע לא חשבתי בתחילת הדרך שאגיע לתחרות איש הברזל וזה גם לא היה בגדר חלום. בתחילת הדרך ראיתי את תחרות איש הברזל כתחרות קשה ביותר המיועדת לאנשים ספורים, ספורטאי-על, בעלי יכולות לא אנושיות. לאיש הברזל הגעתי תוך פחות משנתיים וחצי מתחילת הפעילות. בתחרויות גיליתי היכן אני עומד מול יתר המתחרים שמתאמנים או התאמנו בצורה נכונה ומסודרת עם מאמן או קבוצה. רובם היו צעירים יותר, מאורגנים ועם ציוד יקר וטוב בהרבה ביחס אלי. אני רואה את התחרות כאתגר ופיצוי על שעות אימון רבות במהלך כל ימי השבוע מלבד יום אחד של מנוחה. האווירה וההרגשה בסיום תחרות תמיד מעולה וזהו התגמול הטוב ביותר שניתן לקבל עבור ההכנה שנעשתה. מכיוון שהגעתי לכל תחרות שעשיתי בפעם הראשונה במטרה אחת והיא לסיים בזמן והצלחתי לעמוד ביעד בכל תחרות, לא רק שלא הייתי מאוכזב ממיקום או מהזמן אלא הייתי מאוד מסופק ואף מאושר".

אתה עדיין מאמין שתחרות איש ברזל מיועדת לספורטאי על?
"לא. כי אני לא מרגיש שאני ספורטאי-על. אם אני הצלחתי בגילי, בלי עזרה וידע זה בהחלט אפשרי וזה בניגוד למה שחשבתי לפני שהתחלתי שזה לאנשים מיוחדים עם יכולות גבוהות מאוד. צריך רשימה של תכונות שאם יש לך אותן ואתה עקשן, מתמיד ולא נשבר, אתה מגיע. אולי עצם העובדה שלא התאמנתי כמו כולם הקלה עלי. לא לחצתי עד הסוף, פחדתי להיפצע ופחדתי שאני לא אגיע לסוף. גם בתחרויות. לא חשובה לי התוצאה אלה לסיים. כל תחרות שעשיתי, זה היה פעם אחת, לא עשיתי שני מרתונים או שני חצי איש ברזל, כל תחרות עשיתי פעם אחת והמשכתי הלאה. לא הייתי בלחץ קבוצתי".

זה לא קצת זילזול בתחרות ובדרך הקשה שהספורטאים עושים כדי להגיע לקו הזינוק של תחרות איש ברזל?
"אני לא יכול לזלזל באף אחד כי אני לא מכיר אף אחד. יש פה סיכון בצורת אימונים כזו לפציעה. אני ממליץ להתייעץ עם מאמן, שלא יגידו ש'הוא אמר' ואחר כך יפצעו".

חן סלומון, סיפורי ניצחון, איש ברזל, אופניים צילום: אלבום פרטי

יש פה סיכון בצורת אימונים כזו לפציעה | צילום: אלבום פרטי

איך התאמנת לתחרות איש הברזל באוסטריה?
"מצאתי באינטרנט תכנית אימונים מפורטת בעברית, אבל מה שעניין אותי בתכנית הוא סך האימונים השבועי הנדרש בכל תחום. בניתי תכנית אימונים שהחלה עם חמישה ימי אימונים בשבוע. יומיים ריצה, יומיים שחייה ויום רכיבה ארוך אחד המתקיים בשבת. בכל יום אימונים התאמנתי בתחום אחד בלבד, ללא הפסקות מתוכננות מלבד לשירותים במקרה הצורך. עם העלייה בשעות אימון תיגברתי את הרכיבות על האופניים באימון נוסף שביצעתי בחדר הכושר על אופני כושר. תירגלתי בעיקר עם אחוזי שיפוע גבוהים. בחודשיים האחרונים הוספתי אימון נוסף לתכנית ואותו ביצעתי מחוץ לחדר הכושר. חיפשתי אזור לאימוני הרכיבה, שיהיה מעט הררי כך שפרופיל הגבהים יתאים יותר לתחרות באוסטריה. בחרתי להתאמן בכל שבת שמזג האוויר אפשר זאת באזור 'המשולש' אזור צומת נחשון. לא טיפסתי עליות משמעותיות ורחוקות כמו החרמון, הר תבור וכודומה וגם לא עליות קרובות יותר כמו צובה ונס הרים. העלייה המשמעותית בכל שבת היתה ליער הנשיא בקטע שבין צומת נחשון לצומת שמשון. אימון של רכיבה עם אחוזי שיפוע משמעותיים יותר נעשה באמצע השבוע בחדר הכושר על אופני כושר. מכיוון שהשאיפה בכל תחרות שאני עושה לראשונה היא לסיים במסגרת הזמן לא תרגלתי שום אימון החלפות.

גם לא שולבו אימוני כוח, אינטרוולים, גמישות וכדומה. כל אימוני הריצה היו בחדר כושר. יצאתי מנקודת הנחה שאם אני מגיע לשלב המרתון בתחרות, אני מסיים את התחרות במסגרת הזמן בסבירות גבוהה מכיוון שישאר זמן רב לביצוע משימה זו. לכן, החלטתי להוריד עומס מאימוני הריצה ולרוץ במהירויות נמוכות מעט מהתכנון המקורי. כמעט ולא תרגלתי שיפועים, כיוון שמסלול הריצה בתחרות מישורי. עשיתי הכל לשמור את הרגליים לחלק העיקרי שהוא הרכיבה. אימוני השחייה התקיימו בבריכה בלבד. שני אימונים בסגנון חתירה בלבד בקצב די קבוע וללא הפסקה. אימון אחד היה למרחק של כ-3 ק"מ .האימון השני היה פחות משעה וחצי ולמרחק של כ- 4 ק"מ. מכיוון שאני מתאמן לבד לא ברור לי היכן אני נמצא ביחס לאחרים ואפילו מה הסיכויים לעמוד במשימה .בכל מקרה אני מקווה לטוב ומשתדל להוריד מיד מחשבות שליליות שעולות לפעמים. מספר ימים לפני הנסיעה לוקח מחנות אופניים ארגז מקרטון לאריזת האופניים ואורז אותם בעצמי. לתחרות איש הברזל התאמנתי 11.5 שעות שבועיות בממוצע במשך 9 חודשים".

איך עברה עליך תחרות איש הברזל הראשונה שלך באוסטריה?
" כמו בכל לילה לפני תחרות אני מתקשה להרדם ונרדם בסוף בחצות ומתעורר לאחר כשלוש וחצי שעות שינה לא רציפה כהרגלי. מכיוון שהוזנקתי במקצה אחרון עמדתי בצד וצפיתי בהזנקות הראשונות. בזינוק שלי, נכנסתי למים אחרון במקצה ובתחרות כולה, זה היה מהלך מתוכנן. הסיבה לכך, יש פחות לחץ בכניסה למים ובנוסף מהמקום האחרון אפשר רק להשתפר..יצאתי מהמים ורצתי באיטיות לשטח ההחלפה. פשטתי את החליפה, לבשתי את מכנסי הרכיבה והחולצה ולאחר דקות רבות מדי יצאתי לדרך. בתחילת מסלול הריצה אני התקשתי מאוד לעבור לריצה, בעיקר הלכתי בגלל כאבים חזקים באזור גיד אכילס .לאחר 40 דקות נכנסתי לשירותים ומרחתי קרם להקלה על הכאבים. הדבר הביא לשינוי והתחלתי לרוץ. הגעתי לכניסה לסיום התחרות ועליתי על השטיח האדום. ההרגשה מדהימה. הכרוז צועק בשמי ובשמות המתחרים שרצים אחרי ומלהיב אותנו ואת הקהל הרב שנמצא משני צידי השטיח כשהוא צורח ומעודד. הגעתי לקו הסיום ועמדתי מול הצלמים שמתעדים את האירוע, כשאני מלא בגאווה וסיפוק אדיר. הנפתי את הידיים וידעתי שזה הוא אחד הרגעים החשובים והבלתי נשכחים בחיי. הרגע המדהים הזה שווה את כל הדרך הקשה, האימונים הארוכים, התחרויות וכל טיפת זיעה שנטפה במהלכם מהגוף. בראש הידהד לי המשפט CHEN SALOMON YOU ARE AN IRONMAN, לא יאמן שדברים שלא היו בגדר חלום בצעירותי, הפכו למציאות בגיל מבוגר. מסתבר שכיום באופן מפתיע אני בכושר הטוב ביותר בכל מהלך חיי. לא יכולתי לחשוב על מתנה טובה יותר לגיל 51. יהיה מה לספר לנכדים".

מה המטרה הבאה?
"מרתון תל אביב בפברואר וחצי איש ברזל בגן שמואל".



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"המטרה הכי גדולה שלי הייתה להיכנס למרוץ הזה מוכן מנטלית, רגוע יותר. ניסיתי פשוט לקחת את זה כהזדמנות לזרוח, ולא ללחוץ על עצמי יותר מדי", פטריק לאנגה משתף בהכנות שלו לאליפות העולם באיש ברזל בה ניצח.




מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג